יש סיכוי קטן מאוד שאסטרואיד שיכול להשמיד עיר שלמה יפגע בכדור הארץ תוך פחות משמונה שנים. אך גם אם אסטרואיד כזה נמצא בדרכו אלינו, האנושות מסוגלת כיום להגן על עצמה מפני איום כזה, כך אומרים מומחים. הסיכויים שהאסטרואיד שהתגלה לאחרונה יפגע בכדור הארץ ב-22 בדצמבר 2032 עלו כעת ל-3.1 אחוזים, כך הודיעה נאס"א ביום שלישי – זוהי ההסתברות הגבוהה ביותר לפגיעת סלע חלל כה גדול שנחזתה עד כה.
"אל תיכנסו לפאניקה", אמר ריצ'רד מויסל, ראש משרד ההגנה הפלנטרית של סוכנות החלל האירופית, ל-AFP. ככל שהאסטרונומים אוספים עוד נתונים, כנראה שהסיכוי לפגיעה ישירה יעלה בהדרגה לפני שיצנח במהירות לאפס. עם זאת, גם במקרה הבלתי סביר שבו ההסתברות תמשיך לעלות עד שתגיע ל-100 אחוזים, "אנחנו לא חסרי אונים", הדגיש מויסל.
להלן כמה מהדרכים בהן האנושות עשויה להסיט או להשמיד את האסטרואיד, המכונה 2024 YR4.
להתרסק עליו עם חללית
רק אסטרטגיית הגנה פלנטרית אחת נוסתה עד כה על אסטרואיד אמיתי. בשנת 2022, כחלק מהניסוי הכפול להסחת אסטרואידים של נאס"א (DART) סוכנות החלל האמריקנית ריסקה בכוונה חללית לתוך האסטרואיד דימורפוס, ברוחב 160 מטרים, ושינתה בהצלחה את מסלולו סביב אסטרואיד גדול יותר.
היתרון של התוכנית הזו הוא שניתן יהיה להכות באסטרואיד 2024 YR4 באמצעות מספר חלליות, תוך מעקב אחר השפעת כל אחת מהן על מסלולו, כך אמר ברוס בטס, המדען הראשי של הארגון ללא מטרות רווח Planetary Society, ל-AFP.
גודלו של האסטרואיד שהתגלה בדצמבר מוערך ב-40 עד 90 מטרים – בערך חצי מגודלו של דימורפוס.
"צריך להיזהר לא להגזים", הזהיר מויסל. אם החללית תהרוס חלקית את האסטרואיד, היא עלולה לשלוח "שברים שעפים" לכיוונים שונים, שעדיין עשויים לפגוע בכדור הארץ, אמר. אם תקלה כזו תשנה את אתר הפגיעה האפשרי – למשל "מפריז למוסקבה" – הדבר עלול לגרום לבעיות גדולות בכדור הארץ, הוסיף בטס.
טרקטור כבידתי, קרני יונים, צבע
רעיון נוסף, הנקרא טרקטור כבידתי, כולל חללית גדולה שתעוף קרוב לאסטרואיד ותשתמש בכוח הכבידה שלה כדי למשוך אותו הרחק מכדור הארץ, מבלי לגעת בו. תוכנית נוספת ללא מגע תציב חללית בקרבת האסטרואיד כשהיא חמושה במנועי דחף המשחררים "זרם קבוע של יונים" כדי להדוף אותו ממסלולו, אמר מויסל.
מדענים גם שקלו לרסס צד אחד של האסטרואיד בצבע לבן, כדי להגביר את החזר האור שלו וכך לשנות את מסלולו בהדרגה. אסטרטגיות אלו דורשות הגעה לאסטרואיד מוקדם יותר מאשר חלק מהאפשרויות האלימות יותר.
האופציה הגרעינית
אפשרות נוספת היא פשוט לפוצץ את האסטרואיד עם פצצה גרעינית. בניגוד למה שמוצג בסרט הפעולה הבדיוני משנת 1998, "ארמגדון", במקום לקדוח נשק גרעיני עמוק בתוך אסטרואיד, ייתכן שהדרך היעילה יותר תהיה לפוצץ פצצה בסמוך אליו. בשנה שעברה, חוקרים אמריקנים שבחנו את התאוריה הזו על אסטרואיד דמוי-שיש במעבדה גילו כי קרני ה-X מהפיצוץ הגרעיני יגרמו לפני השטח שלו להתאדות ולשגר אותו לכיוון ההפוך.
מעבר לסוגיות האתיות, הפוליטיות והמשפטיות של שליחת נשק גרעיני לחלל, זו נחשבת לאסטרטגיה של מוצא אחרון, המיועדת בעיקר לאסטרואידים בקוטר של קילומטרים – כמו זה שהוביל להכחדת הדינוזאורים. ושוב, קיים סיכון שפיצוץ גרעיני עדיין ישלח שברי אסטרואיד בכיוונים בלתי צפויים – גם לעבר כדור הארץ.
לייזרים
רעיון נוסף הוא ירי קרני לייזר מחללית כדי לאדות צד אחד של האסטרואיד ולדחוף אותו ממסלולו. ניסויי מעבדה מצביעים על כך שהתוכנית הזו אפשרית, אך היא אינה אחת ה"טכניקות המובילות" שנבדקות, אמר בטס.
אם הכול נכשל
אם יהיה צורך, הסחת האסטרואיד היא "אפשרית, אך תלויה במהירות שבה נפעל ככוכב לכת", אמר מויסל. בעוד שמומחים וסוכנויות חלל ימליצו על דרכי פעולה, ההחלטה הסופית על ההתמודדות עם האסטרואיד תתקבל על ידי מנהיגי העולם.
אם כל המאמצים ייכשלו, עדיין יהיה לנו מושג די ברור באיזה אזור תהיה הפגיעה של האסטרואיד – שאינו "מחסל כוכבים", ובמקרה הגרוע ביותר עלול לאיים על עיר, אמר מויסל. משמעות הדבר היא שההכנות לפגיעה, כולל פינוי פוטנציאלי אם מדובר באזור מאוכלס, תהיה קו ההגנה האחרון. "שבע וחצי שנים הן זמן רב להתכונן", אמר מויסל, תוך שהוא מדגיש מחדש כי קיים סיכוי של כ-97 אחוזים שהאסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ.
