זיכרון ילדות תרבותי: הוריי לקחו אותי לסרט הצרפתי "ז'רווס" בכיכובה של מריה של, שחקנית גרמנייה ששיחקה בצרפת וגילמה דמות של כובסת קשת יום. המשחק המשכנע והמרגש וההתמודדות שלה עם קשיי החיים הותירו עליי רושם עמוק שנשאר עד היום.
דמות שמעניקה לך השראה: לובה אליאב ז"ל. צניעותו והמסירות שלו לתלמידים שלמדו בבית הספר שהקים הרשימו אותי והעניקו לי השראה. אהבתי אותו כאדם, כמחנך וכאיש רוח.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? זאב ז'בוטינסקי, שאבי קרא לי על שמו. הייתי רוצה לשוחח איתו על דעותיו, על הספר "שמשון", על המצב היום במדינה וכיצד הוא היה מנסה לפתור אותו.
ספר שקראת פעמיים: "ילדי הנמל" של עוזיאל חזן, שגיבוריו הם שני נערים המתגוררים בשכונת עוני בקזבלנקה בתקופת השלטון הצרפתי. הספר הזכיר לי אירועים שחוויתי במרוקו בילדותי.
יוצר אהוב: יוסף מילוא ז"ל, שהיה במאי תיאטרון מבריק והייתה לי גם הזכות לעבוד איתו וללמוד ממנו כששיחקתי במחזה "חתונת הדמים". לעבודה איתו הייתה השפעה מכרעת על דרך עבודתי.
מי מצחיק אותך? אני סבא ל־11 נכדים, והשהות במחיצתם מביאה איתה עונג רב והרבה צחוקים. תגובות של ילדים הן אמיתיות וספונטניות.
רגע זכור על הבמה: הפעם הראשונה שאבי ראה אותי משחק על במה, בהצגה "סאלח שבתי" מאת אפרים קישון. התרגשתי מאוד מהמעמד, אבל כששאלתי אותו בסוף ההצגה אם הוא נהנה, הוא ענה לי שאם הייתי רב או מורה הייתי יכול להשפיע יותר.
בילוי אהוב עם המשפחה: ארוחת ליל שבת עם אשתי וילדיי. זה מבחינתי הבילוי המושלם.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו: הדגים המעולים שאמי נהגה להכין. אהבתי במיוחד את הרוטב, שאותו היינו מספיגים עם החלה של שבת.
