בסופ"ש האחרון הסתובבנו בקניון ועברנו חנות אחר חנות במטרה לקנות מצלמת רשת שתשמש לפגישות הזום הרבות שבימי הקורונה החליפו את הפגישות הרגילות. זה קרה כשהתמימות שגרמה לנו לחשוב שכל זה יסתיים במהירות ונחזור לדבר פנים אל פנים במהרה, התפוגגה והתחלפה בהכרה שזו מציאות חיינו בטווח הנראה לעין. כמובן, יחד עם ההבנה שהמצלמה של המחשב לא מוציאה אותנו משהו. כנראה שזה קרה לעוד כמה אנשים, כי ברוב החנויות המצלמות הללו אזלו זה מכבר ולטענת המוכרים לא ברור מתי יגיעו נוספות. לבסוף מצאנו חנות אחת שמכרה את המצלמות הישנות יותר וטובות פחות, מהדגם שלא הצליחו למכור לפני כמה שנים ועכשיו מדובר במכרה זהב של ממש – במצב הנוכחי נסתפק בזאת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כיצד יראו חגי תשרי בצל הקורונה?
– מחקר היסטורי: כך נבלמה מגפת הטיפוס בגטו ורשה
– גם לתקשורת יש אחריות על גובה להבות השנאה
אין ספק שהעולם עבר לזום, פגישות עבודה, חברים, ואפילו משפחה. ובגלל הנגישות והקלות כמות הפגישות עלתה, זה פשוט קל יותר. מה הבעיה לזמן ישיבות הפטורות מהצורך לנסוע מרחקים, לחפש חנייה, להגיש כיבוד ואשכרה להקשיב ולהסתכל בעיניים.
מהמחקרים העדכניים על השפעתה של התקשורת מרחוק על למידה ועבודה, על פערים חברתיים ובדידות ועוד, אין ספק שאופן התקשורת השתנה ושיש לכך משמעויות רבות. לאורך השנים הספרות חילקה את התקשורת לתקשורת פנים-אל פנים ותקשורת מקוונת. לתקשורת המקוונת נוספו במשך הזמן וריאציות רבות שקוטלגו לפי מידת הסינכרוניות (המיידיות) שלהם, האופן בו התקשורת מתבצעת (בדיבור, בכתב וכו') וכמות החושים המופעלים. לכל אחד כללים משלו. כעת, נחשפנו ועברנו כולנו כאיש אחד לטכנולוגיה חדשה, כזו המשלבת מראה, קול וכתיבה ואפשרות להצגת חומרים שונים, המשלבת תקשורת מיידית עם אפשרות להקליט, ומאפשרת תקשורת דיאדית ורבת משתתפים כאחד.
מאחורי הריבועים הקטנים על המסך עומדים אנשים, בשר ודם, כאלה עם רגשות ומחשבות ורעיונות שהם רוצים להעביר. כדי שפגישה איתם תמלא את ייעודה ותהיה באמת כלי לתקשורת, חשוב להבין ולהחיל עליה את כללי התקשורת האפקטיבית. מתוך הניסיון עד כה, לא כל השיחות אכן לוקחות את כל זה בחשבון, ולא כל המשתמשים מתנהלים בהן באופן הראוי או מבינים את המשמעות של מה שהן עושים או לא עושים בתקשורת הזו.
אז במקום לצקצק בלשוננו על ההתנהגויות שהפתיעו אותנו, החלטנו להכין את "קוד הזום", עשרה כללים שיכולים לעזור לנו לנהל שיחות בצורה מכובדת, מכבדת ואפקטיבית יותר דרך הפלטפורמות דיגיטליות, ועל ידי כך לוודא שבסוף הפגישה או השיחה לא רק שלא פגענו בבני שיחנו בלי כוונה אלא אפילו הפקנו ממנה את המקסימום.
- תפתחו מצלמה – טריוויאלי אבל חשוב. הפנים שלכם חשובים הרבה יותר מהריבוע שבו כתוב שימכם. כשהחלונות סגורים, התקשורת הלא מילולית, המלווה את המילים שלנו, ובמקרים רבים חשובה אף יותר מהם, חסרה. כשאין לנו קשר עין ומשוב הדדי, לא נוצר קשר אמיתי. לדובר החוויה קשה ואנונימית ואין לו במה להיאחז. יש הקוראים לתופעה הזו "הליכה בחול טובעני".
- וודאו לפני הפגישה שהמיקרופון והמצלמה עובדים ומכוונים. מקמו את המצלמה כך שניתן יהיה לראות אתכם כמו שצריך, ונקו את העדשה מדי פעם. המצלמה היא העיניים של מי שאתכם בפגישה וודאו גם שיוכלו לשמוע אתכם היטב. זה חלק מההכנה לקראת הפגישה ולכן חלק מהמקצועיות שלכם. לעיתים קרובות אנחנו מדברים ארוכות בעוד שהצד השני חווה אותנו כפנטומימאים ומנסה נואשות לאותת לנו בסימני ידיים שלא שומעים. ודאו שאתם יודעים להפעיל את כל מה שאתם צריכים, שהמצגת שאתם רוצים להעלות זמינה ומתחילה בשקף הראשון או שאתם יכולים להעלות את הסרט שרציתם להראות.
- צרו סביבה נוחה ושקטה לשיחה. דאגו ככל האפשר לחדר שקט, ונטול הפרעות. וודאו לפני שהילדים לא אתכם באותו החדר והשאירו את הדלת סגורה כל עוד אתם בשיחה. אמנם זה לא תמיד קל אבל הכלל הוא שהמפגש צריך להתנהל כמו שהיה מתנהל פנים אל פנים. ואם לא הייתם מביאים את הילדים להשתולל על השטיח בחדר ההנהלה, זה לא מתאים ולא מכבד גם בפגישה מקוונת. מעבר לכך, הסחות דעת מקשות מאוד על הדובר ועל המקשיב גם יחד. לא ניתן להתרכז במסר כשדברים נוספים קורים ברקע.
- התרכזו בשיחה ואל תעשו דברים אחרים. אין באמת דבר כזה מולטיטסקינג ואתם לא באמת מקשיבים וקולטים בזמן שאתם עובדים על האקסל או קוראים פוסטים בפייסבוק. אל תשלו את עצמכם, אפשר גם לראות שאתם עושים דברים נוספים. מחקרים מראים שאנשים רגישים מאוד לקשר עין ונפגעים מאוד כשלא מסתכלים עליהם או עושים דברים אחרים כשהם מדברים. מחקר אחד אפילו מצא שאנחנו נעלבים מרובוט שמתוכנת להסתכל לצדדים ולא אלינו. וגם אם בזום אנחנו לא באמת מסתכלים ישירות זה לזה בעיניים, אנחנו קולטים שאנשים לא מרוכזים בנו כשאנחנו מדברים וזה פוגם בקשר ובמסר כאחד.
- התלבשו בצורה מכובדת – לא חייבים עניבה וחליפה, אבל גם לא גופיית סבא או חולצת סיום מסלול מהצבא. מה שאנחנו לובשים יוצר רושם לגבינו וגם לגבי יחסנו לפגישה ולמשתתפים בה. מחקרים מראים כי ללבוש השפעה רבה על תפיסת המקצועיות, הנגישות והאמינות שלנו.
- מצד שני, אל תתעסקו במראה שלכם ללא הרף בזמן השיחה. כוונו את המצלמה בזווית נוחה ומחמיאה לכם ואז עזבו אותה. מסתבר שבזום אנשים מבלים חלק גדול מזמן השיחה בהתבוננות על עצמם דרך המצלמה.
- אם אתם נאלצים לעלות לפגישה ברכב אז לפחות עצרו בצד ואל תמשיכו לנהוג ולדבר תוך כדי. לא שומעים טוב יחד עם רעש הכביש דבר שמאלץ אתכם לחזור על אותו משפט 3 פעמים ולשכוח מה אמרתם. כמובן שגם מבחינה בטיחותית הדבר לא מומלץ כלל.
- רקעים מוגזמים – זה נחמד להשתעשע אם הרקעים אבל שימו לב שאתם לא מתעסקים עם זה כל זמן הפגישה. חישבו על מה מתאים לאיזה סוג פגישה ועל האזור בבית אליו מכוונת המצלמה אם לא שמתם רקע. בדקו שלא רואים דברים שלא הייתם רוצים שיראו, ושהחדר הגלוי למצלמה יראה מכובד או נייטרלי מספיק.
- כוחו של השתק – אם אתם עובדים במשרד עם עוד אנשים, הקפידו לעבור למצב השתק ברגע שסיימתם לדבר, יש אנשים שמרגישים לא בנוח לבקש, וסובלים במהלך כל הפגישה מרעשי רקע של אחרים. כפתור ההשתקה מאפשר גם לנהל מפגשים וישיבות בצורה שקטה ומכובדת יחסית. קולגה אחד אמר לי שהדבר אליו יתגעגע ביותר ביום בו נחזור לישיבות פנים אל פנים הוא כפתור ההשתקה. מצד שני, אל תאריכו מדי בדיבור רק כי אחרים בהשתק. זה מייגע, מקשה על ההקשבה וגורם לאחרים לעבור לעסוק בדברים אחרים.
- ולבסוף, קחו אחריות על מפגשי הזום. תכננו את המפגשים כשאתם לוקחים בחשבון את מאפייני המדיום ואילוציו. זכרו שלא קל לאנשים לשבת מול הזום זמן רב והם מאבדים ריכוז מהר יותר מאשר במפגש פנים אל פנים. תכננו מגוון דרכים לשמור על עניין וריכוז של הנוכחים וקחו בחשבון את עקרונות תשומת הלב האנושית. התייחסו גם לרגשות וחוויות ולא רק לתכלס, התחילו בסמול טוק או בשאלת עניין וחימום, דאגו שלכל אחד מהמשתתפים תהיה הזדמנות לדבר ולבוא לידי ביטוי וסכמו את הדברים.
הקורונה כאן כדי להישאר זמן מה, וככל הנראה אנו נמשיך להתראות בזום לא מעט גם כשתעבור. חשוב לזכור כי כל כללי התקשורת הבין אישית חלים גם על מפגשי הזום וכי תקשורת אפקטיבית היא הבסיס לקשר, כל קשר.
ד"ר ניבה דולב, ראש המחלקה לחינוך וקהילה, האקדמית כנרת ומיכאל שמייצר יועץ תקשורת בכיר בן חורין אלכסנדרוביץ'.
