חודש לפני הטיסה התחילו החרדות. החברים המנוסים שכבר מכורים לגלישה על המשקעים הלבנים הזהירו אותי מהשרירים התפוסים, מהמאמצים המורכבים ושסקי זה לא ספורט לאנשים שעל קרקע יציבה הם יכולים ליפול. אבל לא פחדתי. זאת אומרת, רעדתי מפחד אבל ידעתי להיערך לבאות. הורדתי אינספור סרטוני יוטיוב שמצאתי עם הדרכות על מתיחות שרירים לפני ואחרי סקי אבל לא צפיתי בהם כמובן אפילו פעם אחת. דיברתי בטלפון עם החברים מאתר החרמון ובני משפחה שמקפידים באדיקות לעלות לרגל לפחות אחת לשנה לגלישת סקי או סנובורד ראוייה והבנתי שאני חייב להיכנס לכושר לקראת הצפוי לי. סיפרתי לכולם שאני מייד מתחיל את האימונים ובדקתי כבר עלויות של מנוי לחודש בחדר הכושר הסמוך לביתי. גם כושר לא ממש הצלחתי לעשות. אחריי המבול, רק שלא יהיה שם קר מידי.
כבר בחנות ציוד הספורט הענקית, זו שאני אוהב לפקוד אחת לחצי שנה כשאני מקבל החלטה להתחיל ולעשות משהו עם הכושר הגופני שלי, הבנתי שאני הולך להצטרף לעדת המעריצים שסוגדת לספורט הלבן. במחלקת ציוד הסקי לא היה מקום לזוז ולרגע נדמה היה שכולם בישראל טסים לעשות סקי באירופה. את החרמון השאירו לאלו מ'ישראל השנייה'. ההמונים כבר כבשו את הספורט שעד לא מזמן היה נחשב לסמל סטטוס אליטיסטי והמחירים היום הרבה יותר שפויים. כ- 70,000 ישראלים טסים בכל שנה לחופשת סקי ומספרם הולך ועולה. עונת הסקי אגב מתחילה בדצמבר ומסתיימת בדרך כלל באמצע אפריל.
אז טסתי, התרסקתי ונפלתי, קמתי ונפלתי שוב ובסוף למדתי לעשות סקי ושרדתי כדי לספר. ולא, לא שברתי אפילו רגל אחת. בואו, זה לא עניין של מה בכך.
הדתיים הבורגנים
כמו כמעט בכל תחום, גילו הדתיים את טרנד חופשות הסקי רק בשנים האחרונות, הרבה מאוד אחרי אחיהם החילונים. הפופולריות של אתרי הסקי באירופה הולכת וגוברת ורכבות אוויריות של ישראלים עושות דרכן להרים עד כדי שנדמה לפעמים שבין ינואר למרץ כולם נעדרים מהעבודה לשבוע סקי. בעוד שומרי הכשרות נאלצו לרוב לצאת אל החופשות האלו עם מזוודה נוספת ולא מעט קבנוסים, מנות חמות וקופסאות שימורים הרי שלישראלי שלא שומר כשרות החיים הם הרבה הרבה יותר פשוטים. קבוצות גברים מבתי כנסת, קהילות מיישובים בורגניים סטייל לשם וגבעת שמואל, חברים מהמילואים וחברים לעבודה יוצאים לשבוע ולרוב שוכרים דירה ומנסים לבשל לעצמם משהו אחרי יום הסקי המפרך או לקראתו.
אבל אז הגיעה חברת "נופש כשר", שהזמינה חבורה של עיתונאים מכל התקשורת המגזרית והימנית וביקשה להוכיח שאפשר לצאת לסקי גם בלי דאגות קיומיות כמו מה נאכל בערב. יצאנו חבורה מכובדת של עיתונאים וכוכבי רשתות חברתיות ולמדנו לעשות סקי באחד האתרים היפים והמבוקשים ביותר בעולם- מדונה די קמפיליו בצפון איטליה. מהר מאוד גם הבנו שאין מצב אמיתי לעשות 'שופינג' בעיירות הסקי וסניף ה'פריימרק' הקרוב נמצא במרחק 4 שעות נסיעה. אז מה עושים? גולשים.
הייתי שמח לספר לכם על הקלילות שבה התחברתי למגלשיים המחליקים על השלג שלקחו אותי ברכות על ההרים הלבנים. אבל לא. התרסקתי שוב ושוב במסלולי בית הספר לגלישה לצד מבוגרים וילדים אירופאים בהירי שיער בני 3 ו-4. ביום השני ללימודים עקף אותי בסיבוב ילד עיוור שלמד לעשות סקי בזמן שאני הועפתי כמה מטרים באוויר ועשיתי ביבי נתניהו בנונשלנטיות לכמה תלמידים אחרים בבית הספר לגלישה. כשאומרים שסקי הוא ספורט מסוכן, כנראה מתכוונים למסוכן עבור אלו שגלשו לצידי. אבל בסוף, לא תאמינו, הצלחתי. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שעשיתי סקי ואפשר לומר שהתאהבתי. במסגרת העבודה שלי ביקרתי אינספור פעמים בחרמון בעשור וחצי האחרונים ומעולם לא העזתי לנסות סקי. הייתי מבועת מהאתגר הפיזי הצפוי ולא האמנתי שאצליח לגלוש. הבנתי בסוף כי הכל זה עניין מנטלי. היכולת להתמסר למהירות, למרחבים ולתת לרגליים לכוון אותך גם אם לפעמים המוח אומר שצריך לנהוג אחרת.
"סקי זה ספורט אתגרי והוא כיף ומטורף" ניסה להרגיע אותי יהושע (ג'וש) זוסמן מהיישוב אפרת. הוא כבר מנוסה ומגיל צעיר יוצא כמעט בכל שנה לחופשת סקי. "אתה יכול להגיע למהירות גלישה של 50 קמ"ש ויותר ולתפוס שליטה על הגוף שלך אבל אתה צריך לדעת שאם לא תבלום נכון או תפגע במשהו ולא תדע להשתלט על זה אתה תרסק את כל הגוף שלך" הוא הזהיר. זה היה הערב הראשון שלנו באיטליה וכמעט נחנקתי מהתיאור הזה בזמן ששתיתי מהמרק החם והפסטה האיטלקית שלורנצ'ו המלצר האדיב והמבוגר הגיש לי.
חבילת גלישה
אחרי שיצאתי מהחדר במלון עם כובע, מחמם אוזניים, חם צוואר, גופיה טרמית, מיקרו פליז, מעיל, גטקס, מכנסיים, 2 זוגות כפפות, גרביים טרמיות, מגפי שלג ומשקפת גוגלס הרגשתי מוכן לקראת הקרה. בחנות הסקי התאמתי לעצמי מגלשיים יפות ונעלי פלדה כבדות ומסובכות לנעילה. אופנת הסקי מגניבה לגמרי ובבתי הקפה שפרוסים לאורך מסלולי הסקי השונים יש תצוגת אופנה של ממש עם המותגים הכי נחשבים והצבעים הכי נועזים. אישית התחברתי במיוחד להפסקות בין הגלישות והבנתי מהר שיותר מהגלישה התאהבתי דווקא בקפה ובשוקו הרותחים שמוגשים על מרחבי השלג העצומים. אין ספק, האירופאים יודעים לגלוש בסטייל. חבל רק שלכל הרוחות המקפיאות כאן, לגלוש על וויפי איכותי הם לא יודעים וטחנתי לא מעט את חבילת הגלישה שסידרתי עוד בישראל.
אחת החוויות המיוחדות ביותר בסקי באירופה ושאין דומה לה בישראל, כך אומרים יודעי הסוד, היא ה'אפרה סקי'. לקראת חשיכה אלפי הגולשים פושטים על הפאבים באיזור ובמלונות מציעים הופעות נהדרות לצד מתחמי ספא משחררי שרירים. אפילו לשעות נפרדות בבריכה בין גברים לנשים דאגו לנו במלון. הזמר והיוצר מתי שריקי הצטרף אלינו לנסיעה והיפנט אותנו בהופעה באחד הערבים במלון.
מאוחר בלילה, על כוס תה חמה מפינת הקפה שפועלת במלון רויאל אולימפיה שהוכשר במיוחד עבור האורחים הדתיים סיפר לי זיו טור, מי שמוביל את מהפכת הסקי המותאם לשומרי כשרות כי בכל שנה מספר הגולשים הדתיים רק עולה. הפרופיל של הגולש שומר הכשרות הוא לרוב גבר בגיל 30-50. בין האורחים הרבים שהיו בזמן שהתארחתי במלון היו גם לא מעט גברים שלקחו את הילדים שלהם, קטנים כגדולים, לגלוש על השלג.
כזה הוא ישי סגל מירושלים. הוא הגיע לאיטליה עם שלושה מילדיו. הקטנה שבהם בת שש והגדול בן 14. "זו הפעם השלישית שאני לוקח אותם לסקי באירופה וזו חוויה משפחתית מיוחדת כל כך שאי אפשר לתאר" הוא מספר בעיניים נוצצות. "זה ספורט נחמד וכיפי והילדים בכלל מאוד אוהבים את זה. הכי כיף זה להיות איתם ביחד ולראות אותם מתבגרים בסקי. ביום יום אין לנו זמן לשבת ביחד ולאכול וכאן אני זוכה איתם לשעות ארוכות ביחד וזו חוויה ענקית".
בין הגולשים הדתיים במלון ניתן לזהות בקלות את גולשי דור המילניאלס – חבורות של סטודנטים או של חיילים שנוסעים לחופשת סקי ב'רגילה' ואחרי הצבא. מהפכת הלואו קוסט מביאה לא מעט מהם לאתרי הסקי ברחבי אירופה. סער יכין ובן דגני מהיישוב ענתות שבמטה בנימין הגיעו לכאן לראשונה ולקחו בימים הראשונים שיעורי גלישה פרטיים. בתוך זמן קצר הבינו את הקונספט וכבר ראיתי אותם חורכים את המסלולים האדומים, אלו שנחשבים לקשים ותלולים במיוחד. "הרבה מהחברים שלי שכבר מכורים לסקי אמרו לי כל הזמן שברגע שתעשה סקי פעם אחת החיידק ייתפס בך וכל החיים תרצה לעשות את זה וזה באמת ככה" מספר דגני ומעיד: "אתה פשוט מרגיש את החיידק הזה. לקחתי הדרכה והתחלנו מהר מאוד עם המסלולים הכחולים, הקלים יותר ועברנו לאדומים וגם נגיע לקשים ביותר- השחורים". יכין מוסיף כי הוא ודגני התלבטו לא מעט אם להרכיב בעצמם חבילת טיסה, גלישה, העברות, מלון ואוכל או לצאת לחופשת הסקי במסגרת מאורגנת וכשרה. "חזרתי ממש לאחרונה מחצי שנה של טיול בדרום אמריקה" מספר יכין. "זה בתכל'ס היה מאוד קשה להיות בחו"ל אחראי לאוכל כשר והחלטתי שאני בוחר להתפנק הפעם ולהוריד את הכאב ראש הזה להתעסק בלבשל אוכל. אחרי יום ארוך אתה מגיע וקצת נח ויש לך ארוחת ערב חמה וטובה עם מאכלים מקומיים. אם לא היינו שומרים כשרות לא היינו מחפשים את זה כמובן אבל זה משהו נצרך בסופו של דבר עבורנו". שלא נדבר גם על התפילות והמניינים עם ספר תורה צמוד שבכלל מורידים דאגות משומר המצוות.
"מחירי חופשות הסקי הכשרות נעות בין 600 יורו ביעדים זולים כמו בנסקו בבולגריה, דרך אנדורה שבספרד שעולה כ1000 יורו לשבוע וצפון איטליה, היעד היקר ביותר שם המחירים עומדים על כ1,100 יורו" מסביר זיו טור, בעלי חברת 'נופש כשר'. הוא טוען כי המחירים קרובים למדיי למחיר חבילות גלישה שהגולש הבודד יכול להרכיב לעצמו אבל מרוויח בחבילה המאורגנת גם ארוחות כשרות, גם מחיר ידוע וקבוע ללא הפתעות וגם מעטפת קרובה שדואגת לו ומסייעת לו גם במקרים שבהם נזקק לטיפול רפואי בגלל פציעת ספורט ועוד. "מהפכת השמיים הפתוחים הביאה מצד אחד לעלייה בביקושים לטיסות לחו"ל אבל המחירים לא באמת נמוכים כל כך בעונה שבה כולם מבקשים לטייל ואנחנו מנסים להוזיל כמה שיותר את העלויות כדי להתחרות במטיילים 'הפרטיים' שסוחבים איתם מישראל את קופסאות השימורים והנקניקים" מתאר טור. "רמת החיים בארץ כבר מאוד גבוהה ואנשים לא רוצים לנסוע לארבעה ימים עם קבנוס בתיק ולהתבאס מהאוכל בשעה שישראלים שלא שומרים כשרות יוצאים לחו"ל בלי שום דאגות".
ביום שישי בצהריים, אחרי שבוע סקי, כשהגוף תפוס ושרירים שלא ידעתי על קיום עד עתה זועקים למנוחה, חזרתי הביתה. מבט מזוגג ומאוהב על הפנים ומעבר לדלת הכניסה כבר חיכתה לי אפרת עם שלושת הילדים. "הכלים בכיור, אני יוצאת עכשיו לשופינג. שלום" היא אמרה לי תוך הבעת אמפטיה לעייפות שלי אחרי שבוע סקי. מה שהיא לא יודעת עדיין שאני כבר מתכנן את חופשת הסקי הבאה.
הטיפים של קראוס לחופשת הסקי הראשונה שלכם
- תקראו ותתכוננו ותכינו את השרירים ברגליים ובזרועות לקראת הגלישה.
- נכון שאנחנו הישראלים יודעים הכל ובטוחים שאחרי שעת הדרכה אפשר כבר לכבוש את ההר. קחו לעצמכם זמן לשיעורים פרטיים או קבוצתיים וחשבו אותם מראש במחיר שאותו אתם מוכנים להוציא בחופשה.
- תביאו איתכם למסלולי הגלישה גם תיק קטן. מהר מאוד תגלו שאתם לא זקוקים לשום בגד מתחת לחליפת הגלישה ומספיק רק חולצה ומכנסיים טרמיות איכותיות. בזמן הגלישה חום הגוף עולה ומזיעים המון.
- תמיד טוב לצאת לסקי עם ההוא או ההיא שלא באמת גולשים. שיפתחו לעצמם לשכה בבית הקפה באתר ותנו להם לשמור לכם במשך כל היום על התיקים והציוד בזמן שאתם עפים על המסלולים הלבנים.
- רשימת הציוד שצריך לסקי: כובע צמר, חם צוואר, גופיה ומכנסיים טרמיות, פליז, מעיל סקי אטום ומכנסי גלישה, 2 זוגות כפפות- זוג דק וזוג עבה לגלישה, גרביים טרמיות, מגפי שלג ומשקפת גוגלס. לכל השאר ידאגו לכם כבר באתר הסקי.
- יצאתם לסקי? לא חייבים רק לחרוך מסלול אחד. עברו בין אתרי הסקי השונים ונסו מתווים שונים עם נופים שונים.
- לשבוע גלישה אפשר להסתפק גם ב2 זוגות מכנסיים וחולצות טרמיות. בסוף היום כבסו בכיור את הסט המשומש וייבשו מעל הרדיאטור המחמם שבחדר. למחרת השתמשו בזוג הנקי.
- הפעם הראשונה שלכם בסקי? אל תמהרו לקנות את חליפת גלישה הכי טובה ויקרה שיש. קחו בהשאלה מחבר טוב ושמרו את הקנייה היקרה לפעם הבאה כשתהיו כבר מנוסים יותר.
