הניגוד שבין התבונה והדת העסיק הוגים רבים לאורך ההיסטוריה, והם הציעו לו פתרונות שונים. אחת הגישות מציעה להכיר בכך שזהו ...

הרמב"ם הבין שישנם שני רבדים במקרא, הפשוט והאזוטרי, ושניהם אמיתיים וחשובים. בערבו ימיו הכיר ברובד נוסף, שהוא מעבר לפילוסופיה

פרנץ רוזנצווייג סבר שהקיום היהודי האידיאלי הוא בגלות. הוא לא ראה את השואה, ובכל זאת נראה שעדיין יש לתפיסתו מקום

כבר בספרות חז"ל ניתן למצוא "משנת חסידים", הדורשת התנהגות מופתית ומדברת על חזיונות. כאן טמונים שורשיה של חסידות אשכנז ואפילו ...

החסידות הציבה במרכז עולמה את רעיון הצדיק, אך במהלך ההיסטוריה שלה הוא עבר גלגולים רבים: ממיסטיקה לכריזמה, וממחולל הנפלאות לבן ...

אנשי דורנו רגישים לכאורה לצווי המוסר, אך במקרים רבים הם מוטרדים יותר מהדימוי החיצוני וממראית העין. בעקבות פירושו של הרב ...

לפי הרמן כהן, המקרא היה מעין מפץ גדול של האמונה בא־ל אחד, גרעין של מהפכה שיתפתח לאורך שנים ויגלה את ...

האדם נברא "בצלם א-לוהים", ולפי הרמב"ם זוהי התבונה. אבל בעידן הבינה המלאכותית, אולי כדאי לדבר יותר על החירות

האם התיאורים הם ביטוי למוגבלות השפה, משל ספרותי או עדות לחיזיון אישי? מהרמב"ם ועד ויליאם ג'יימס

האמונה הנוצרית שלפיה העולם כבר נגאל ואין עוד צורך במצוות, זוכה בזמננו לעדנה מסוכנת: אנו נאלצים להצטדק על כך שאנו ...