פעם פחדנו מהלא נודע, היום הנודע הוא זה שמפחיד אותנו. פעם פחדנו מהמחלה, היום אנחנו מפחדים מהגרורות שלה

קדיש יתום בלי אף אחד מהמשפחה, חגב ירוק מבוהל ועגבניית שרי מתוקה

הקול שלו הלך ונסדק, הלב שלו הלך ורפה והגעגועים הטריפו את דעתו. טור לאב שכול

יש זוגות שקל להם. אנחנו לא כאלה, שנינו עם שפיצים ורגשניים מאוד, אבל אני יודע שבחרתי נכון

רוב הזמן אני לא מרגיש יתום, אבל כשזה בא זה בא. יש כאבים שבאים בגלים, וצריך לצלוח אותם

הוא כתב בכזאת כנות, בכזאת פשטות, בכזה אומץ, בלי טיפה של בושה

כשאני נתקל בסרטונים אלימים אני לא מצליח לא לצפות בהם, ובו בזמן לא מסוגל לשאת אותם

יש בעוגות גבינה משהו אחר, משהו עמוק ומורכב וחכם ועצוב

בתוך כל המועקות שהטריפו את שירה ואת חיה ואותי, הוא זרח כמו שמש מתוקה של בוקר. יום הולדת שנה לנח

ככה מצאתי את עצמי, מניח תפילין לחולה מונשם עם עיניים טובות