רגעים דקיקים של חסד
עמדתי עשרים דקות שהיו בעיניי כמו חודשיים, ליד המתג של הצפירה בעתניאל
פובליציסט
עמדתי עשרים דקות שהיו בעיניי כמו חודשיים, ליד המתג של הצפירה בעתניאל
האנשים כאן טובים, מתוקים ונדיבים, אבל המרחב הציבורי שלנו הוא מרחב אלים
הלב שלי נשבר כשראיתי איך הקופאית בסופר מתכווצת בכיסא. גם אני הייתי שם
כבר שנה שלמה שאני רודף אחרי החיים שלי, בלי להירגע, בלי לעצור
דווקא בליל הסדר הכי בודד ומוזר שהיה לי, פתאום הרגשתי שיש לי מקום
יש כאלה שלומדים לצמוח מזיכרונות רעים, אבל אני לא בן אדם כזה
מאות אלפי עובדי מדינה חרוצים מנסים לבצע את תפקידם ולדאוג לחיים שלנו בארץ הזו, אבל בלי תקציב אין להם סיכוי
אני זוכר את הצמרמורת החדה שחלפה בי. יש לי ילדה קטנה, והיא איתי
השאלה של מגילת אסתר היא האם גברים אמורים לשלוט בנשים. והתשובה שלה היא לא
כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©