תת־קרקע
וְלִפְעָמִים אַתָּה קוֹלֵט קוֹלוֹת קִדּוּחַ מִתַּחְתֶּיךָ
וְדַוְקָא צְבָא הַהֲגָנָה אוֹמֵר לְךָ: אַתָּה הוֹזֶה.
אַתָּה סוֹפֵג וּמִתְבַּזֶּה, חוֹשֵׁב אוּלַי אַתָּה קוֹדֵחַ,
וְרַק אַחֲרֵי שָׁנִים מֵבִין לָמָּה אָמְרוּ לְךָ אֶת זֶה;
שֶׁהֶאֱמִינוּ וְעָשׂוּ אֲבָל לְמַעַנְךָ שֻׁקַּרְתָּ,
שֶׁהֶאֱמִינוּ וְאָסְפוּ אֶת הָאוֹתוֹת לְסַל אָטוּם.
הָרָמַטְכָּ"ל קָרָא לִשְׁתִי הַחֲפִירִים הַזֶּה תַּת־קַרְקַע
וְתַת־דִּוּוּחַ אֲפָפָם וּבְשַׂק שֶׁל תַּת־דִּבּוּר עָטוּם.
תַּת־קַרְקַע כְּמוֹ תַּת־הַכָּרָה רוֹבֶצֶת־תַּחַת, מְמֻנְהֶרֶת,
וְלֵךְ תֵּדַע אִם כְּלָל יָדַעְתָּ עַל־גַּב־מָה אַתָּה הוֹלֵךְ
עַד שֶׁהוּסְטָה הָאֲדָמָה וְתַתּוּתָהּ עָמְדָה מִֻנְהֶרֶת –
וְהִתְהַפֵּךְ בְּדִיעֲבַד כָּל הָעַל־מָה וְהָעַל־אֵיךְ.
אַתָּה צוֹעֵד עַל הַקַּצֶּפֶת הַקְּרוּשָׁה שֶׁל הַיָּדוּעַ
וְסֻכָּרִיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת נִרְאוֹת לְךָ שִׁקּוּף תָּקֵף
שֶׁל מְנִיעֵי הָאֵרוּעִים – אֲבָל תַּחְתֶּיךָ הַקִּדּוּחַ
מַשְׁקִיף אֶל פְּנֵי הַסוּלְיוֹת שֶׁלְּךָ וְשָׁף אוֹתְךָ עָקֵב.
עשו עליך סיבוב
אִם לוֹקְחִים עוֹד סֻגְיָה כּוֹאֶבֶת
וְנוֹתְנִים לַדִּיּוּן לַחְתֹּר
אֶל מִילוֹן הַ"לָּבָן" וְהַ"גֶּבֶר"
וּלְשַׁסּוֹת אִישׁ בַּאֲחוֹתוֹ;
אִם פּוֹרְטִים אֲשָׁמוֹת עַל מֵיתְרֵי
כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים
כְּדֵי לֹא לְהַגִּיד אֲרִיתְרֵאִי
וְלֹא לְהַגִּיד עַרְבִים;
אִם נוֹטְלִים בִּכְפִיָּה יְמֵי חֹפֶשׁ
עַל חֶשְׁבּוֹן הַבָּרוֹן פוֹן אַתֶּם
וְקוֹנִים בַּגְּזֵלָה הַזֹּאת חֹפֶן
מַצְפּוּן שֶׁשָּׁוֶה הוֹן עָתֵק;
אִם עוֹשִׂים עַל הַדֶּרֶךְ חַפְלָה
וְחוֹסְמִים אֶת כְּבִישֵׁינוּ שׁוּב;
וְלַמְרוֹת כָּל זֹאת גַּם אַתָּה נִסְחַפְתָּ –
דַּע: עָשׂוּ עָלֶיךָ סִיבוּב.
שִׂימוּ שֶׁמֶר
גִּבּוֹר חֲנֻכָּה אֵינֶנּוּ הַשֶּׁמֶן;
גִּבּוֹר חֲנֻכָּה הוּא זֶה שֶׁמֵּרִים:
גִּבּוֹר חֲנֻכָּה הוּא הַשֶּׁמֶר.
כָּל שֶׁמֶר בִּצְבָא הַשְּׁמָרִים.
כִּי אֶפְשָׁר לֶאֱפוֹת – בְּלִי שֶׁמֶן, בְּלִי פִּיחַ.
אֲבָל הַשְּׁמָרִים הֵם מָה שֶׁמַּתְפִּיחַ.
שְׁמָרִים, סַבְלָנוּת – וּתְסִיסָה
עוֹשָׂה אֶת נִסָּהּ בָּעִסָּה.
כִּי הַסּוֹד הוּא שְׁמִירָה: עַל מִדָּה וְעַל אֶרֶץ,
עַל לָשׁוֹן ושִׁירָה בְּנוֹת מָסֹרֶת מוּאֶרֶת,
עַל הַחֵרוּת וְעַל הַקֻּפָּה.
עַל הַשְּׁמָרִים בַּל נִקְפָּא.
שְׁמָרִים פֵּרוּשָׁם לִשְׁמֹר עַל בָּסִיס
וּלְהַתְפִּיחַ וּלְהַתְסִיס.
שְׁתֵּי מִלִּים שֶׁהַחַג הוּא הַזְּמַן לְאָמְרָן:
הֲרֵינִי שַׁמְרָן.
