אתר התיירות הבינלאומי Airbnb נכנע ללחץ ארגוני ה־BDS, והחליט למחוק מהאתר משכירי דירות, צימרים וחדרים בהתיישבות ביהודה ושומרון. מה יכולה ישראל לעשות בנדון?
נתחיל בחוק החרם. החוק, החל על "המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל", מגדיר את החרם כעוולה אזרחית המזכה בפיצויים ללא הוכחת נזק. ההגדרה המדויקת לחרם כוללת החרמת פעילות כלכלית באזורי יו"ש: "הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית".
Airbnb אמנם לא קוראים לחרם אלא רק מחרימים בפועל, אולם הם עשו זאת כתוצאה מקמפיין של שני ארגונים – 'כרם נבות' של דרור אטקס, והארגון הבינלאומי Human Rights Watch. הכרזת החברה באה במקביל לפרסום דו"ח בנושא, שעליו חתומים שני הארגונים. נציג HRW בארץ, עומאר שאקיר, מי שבית המשפט דן בעבר בלגיטימיות שהייתו בארץ עקב פעילותו בתנועת החרם, הצהיר כי ״לאחר שנתיים של התקשרות (עם Airbnb) ויום לפני פרסום דו"ח בן 65 עמודים על ידי HRW וכרם נבות, Airbnb אומרים שהם יפסיקו לתווך שכירויות בהתנחלויות הישראליות הבלתי־חוקיות. אנחנו קוראים לאחרים ללכת בדרך זו״.
בארגון NGO Monitor מפנים לדבריה של שרי בשי, לשעבר בכירה בארגון HRW ולפני כן מנכ״ל ארגון 'גישה', שהודתה לכמה ארגונים על המהלך, בהם 'קול יהודי לשלום', ארגון Code Pink (שהשתתף בוועידת הכחשת השואה באיראן) וכרם נבות. חוקריNGO Monitor מוכיחים שארגונים אלו קידמו את הלובי נגד Airbnb בארה״ב.
מי מממן אותם? לפי רשם העמותות, ארגון כרם נבות קיבל בשנים 2016־2018 מענקים מקרן רוזה לוקסמבורג הממומנת על ידי ממשלת גרמניה, מהארגון הכנסייתי דיאקוניה במימון הממשלה השוודית, ומהארגון הכנסייתי ברודרלק דלן, במימון ממשלת בלגיה. את הכסף למחקר קיבל בין היתר מהאיחוד האירופי, דרך ארגון בשם ARIJ. גוף נוסף מאחורי הקמפיין הוא הארגון הישראלי 'מי מרוויח', שאסף את המידע על Airbnb והשתתף באופן פעיל בלובי בחו״ל. 'מי מרוויח' ממומן בעיקרו על ידי ארגונים כנסייתיים במימון ממשלתי אירופי. ניתן אפוא לתבוע את כרם נבות ואת HRW בגין עבירה על חוק החרם.
המשפטנית אן הרצברג טוענת שישראל יכולה לתבוע את הארגונים הללו בארה"ב, שכן ב־25 ממדינות היבשת ישנם חוקים נגד חרמות ה־BDS. הם יכולים להיתבע שם גם על הפרת דיני החוזים, על הפרת חוקים נגד גזענות ועל חוקי לשון הרע, שכן הצהרת החברה כללה אמירה שלפיה המתנחלים יושבים על אדמות גזולות.
הלאה. בעלי הצימרים והיחידות להשכרה יכולים לתבוע ישירות את Airbnb בגין עבירה על החוק לאיסור אפליה בשירותים ומוצרים. תיקון לחוק מתשע"ז קובע כי "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי לא יפלה בהספקת המוצר או השירות… מחמת מקום מגורים". החוק קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין האפליה האמורה.
אלא שכל זה לא מספיק. ישראל צריכה להוביל מהלך חקיקה שיאסור על ארגוני חרם גזעניים ומפלים לפעול בתחומי המדינה. תביעות קטנות לא ירתיעו את מנהלי התאגיד הענק. לעומת זאת, סגירת ברז ההכנסות האדיר מאלפי היחידות שמושכרות באמצעות האתר באזור המרכז, בהחלט תגרום להם לחשוב פעמיים לפני שייכנעו ללחציהם של חובבי ציון מסוגו של דרור אטקס.
