דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צריכה לקחת את כתב האשמה החריף שכתבה נגדה שרת המשפטים איילת שקד, לפרוש מהפרקליטות ולרוץ לכנסת עם הטקסט הפואטי המרשים והמדויק שקראה בוועדת החינוך ביום שלישי האחרון: "הארץ שינתה את פניה. הימים אינם פשוטים והם מביאים איתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות, 'משילות, נאמנות, התגברות'. שיח לעומתי פוצע שמצלק את הרקמה הישראלית המשותפת, מסמן ומתייג – מי לנו ומי לצרינו. הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה".
מילים כדורבנות, ואפשר להבין מדוע הם הוציאו את שרת המשפטים מכליה. אפשר להבין גם את בנט שאיים לצאת בכל פעם שזילבר תגיע לישיבת ממשלה. זילבר מייצגת את האליטות המשפטיות הישנות, השופטים ואנשי הפרקליטות כאחד, שאותם הם נשבעו להחליף. זילבר לא שייכת לאליטה החדשה של בנט ושקד. היא חייבת לעוף. היא מפריעה, ולכן לא תייצג יותר את שקד, והשרה תמצא לה בקלות מחליפה כנועה יותר.
זו מהותו של שלטון הימין הנוכחי, שלובש פנים מפחידות שלא אפיינו אותו בקדנציות קודמות. זו המהות של חוקי הלאום, חוק הנאמנות בתרבות של מירי רגב, חוק היועצים המשפטיים, וחוקים אנטי־דמוקרטיים אחרים שרצים בכנסת. זילבר עצמה היטיבה לתאר את השאיפה השלטונית הזאת בוועדת החוקה ב־22 באוקטובר. "ההשלכה של הצעות כאלה היא דילול האיכות של השירות המשפטי הציבורי. אנשים טובים יבינו שכדי להתקדם אתה צריך לקרוץ ללא הרף לדרג הפוליטי, לרצוע את אוזנך על מפתנו של פוליטיקאי ולקשור את גורלך בגורלו", אמרה.
אני במקום זילבר הייתי מקדים תרופה למכה, מתפטר, ויוצא למאבק נגד התופעות החמורות הללו. לזילבר יש כושר ביטוי מרשים, כך נוכחנו, וגם גיבוי תקשורתי לא רע. בשמאל חסרות דמויות אמיצות שיוכלו להילחם במי שרוצה לבנות כאן מדינה לאומנית אחרת, מתקרנפת וסותמת פיות.
עצומה חודרת שריון
ובינתיים בעבודה. השבוע החלו פעילים במפלגה להחתים את חברי הוועידה על עצומה שתכליתה הסופית לסלק את אבי גבאי, ועל הדרך גם את ציפי לבני, מהנהגת המחנה הציוני. הפעילים תובעים לכנס את ועידת המפלגה כדי לבטל את השריונים הרבים ברשימה לכנסת. "ההסכם עם התנועה של לבני, המבקש לקבוע שריונים רבים יחד עם ארבעה שריונים שאישרה הוועידה ליו"ר, לצד עוד שני שריונים לגבאי ולמזכ"ל העבודה – יוצרים יחד מצב שבו בפועל אין פריימריז במפלגת העבודה. דבר זה משנה לחלוטין את אופייה של מפלגת העבודה, הוא בלתי סביר ופוגע אנושות בדמוקרטיה הפנימית שלנו", נכתב בעצומה.
זוהי קריאה למרד המוני ביו"ר הנבחר, דווקא לאחר שהגיע לכמה הישגים נאים במישור המוניציפלי. מאחורי היוזמה עומדים כנראה חברי כנסת שדואגים לעצמם ומקורביהם. הם רואים את הסקרים העגומים, ולא רוצים שאת רשימת המחנה הציוני ימלאו רק המשוריינים של גבאי ולבני.
אני שומע שאת העסק מריצים מקורבים של שלי יחימוביץ, איתן כבל וחברי כנסת אחרים. אם המהלך יצלח, מנהיגותם של גבאי ולבני תישבר והם יישארו חסרי כוח ומשמעות. ואולי זו הכוונה. גבאי יצטרך לעבור עוד משוכה גבוהה בדרך לבחירות, כאילו שהיו חסרות לו כאלה מיום שנבחר ביולי 2017.
