"רק מי שחווה את ההתעללות הקיצונית של יונה יהב במגזר שלנו יכול להבין את התפרצות השמחה של המגזר עם ההכרזה על המנצחת בבחירות לראשות העירייה – עינת קליש־רותם", אמרו השבוע חרדים תושבי חיפה. המפלגות החרדיות בעיר הצפונית חברו מזמן למועמדת החילונית, והצליחו להביא לחיבור מרתק ונדיר בין קהילותיהן לקהילה הגאה ולכל מה שבאמצע. האחדות הבלתי אפשרית הזו נשאה פרי, כשבערבו של יום הוכרזה תבוסה לראש העיר הוותיק, המכהן כבר 15 שנה. קליש־רותם גברה על המתחרה המרכזי שלה בפער של קרוב לעשרים אחוזים, והעיר חיפה צהלה ושמחה, כשהמגזר החרדי מוביל את הצהלות.
אלא שכל מי שמכיר את אורחות חייה של האוכלוסייה המדוברת לא היה יכול שלא להרים גבה נוכח התפרצות השמחה. שעת לילה מאוחרת, המנצחת הגדולה של חיפה מגיעה למטה הבחירות של דגל התורה בעיר, ואת פניה מקדמים עשרות חרדים בריקודים ובשירת "סימן טוב ומזל טוב" ו"ועשית ככל אשר יורוך". מעליהם מתנוסס שלט בחירות ענק, שעליו נכתב: "חיפה בוחרת לשמוע לגדולי הדור". נראה שאפילו קליש־רותם עצמה הופתעה ממעמד הכניסה החגיגי, השמור בדרך כלל לראשי ישיבות ולגדולי הדור, אלה שחיפה "בוחרת לשמוע" להם. הזוכה המאושרת התקדמה בתוך ההמון החרדי עקב בצד אגודל, שעה שהרוקדים מקיפים אותה במעגלים סוערים ובקריאות שמחה. מחיצה לא הייתה שם, תודה ששאלתם.
אשת תקשורת חרדית אחת צפתה באירוע ונדהמה כמתבקש. "אין לי בעיה שדגל התורה סגרו דיל עם ענת קליש־רותם, שהביסה את יונה יהב. אין לי בעיה עם הצביעות של דיל עם אישה(!) שיש לה ברשימה רב קונסרבטיבי(!)", כתבה בפוסט עוד באותו לילה. "אבל לראות את הסרטון הזה, שבו עשרות בחורים/אברכים חרדים הארדקור רוקדים וצוהלים למנגינת 'ועשית ככל אשר יורוך' – כשהדמות שהם סובבים היא אישה! חילונית! רשימה עם רב קונסרבטיבי! זה בום לפרצוף, שלא לומר יריקה בפרצוף שלנו, נשים חרדיות. זה מכעיס ברמה שאין לתאר".
שיפי חריטן, כותבת הפוסט, היא אם לשלושה בת 33, בוגרת כמה וכמה גופי תקשורת ארציים וכיום הבעלים של חברת "צבעים תקשורת". בעבר כבר הביעה תמיכה מסוימת בנשות התנועה הפמיניסטית־החרדית "נבחרות", אבל לא תמיד ראתה איתן עין בעין את הדרך למטרה שהציבו לעצמן, ולא תמיד הגדירה כמוהן את המכשולים הניצבים בפני הגשמתה. אבל השבוע היא מצאה את עצמה זועמת מול המסך ועומדת בשורה אחת איתן ועם רבות אחרות – חרדיות ולא דווקא. "כשראיתי את הסרטון הזה קפץ לי הפיוז", היא אומרת לי ביום שאחרי הבחירות. "כל המילים הגבוהות שהאישה החרדית גדלה עליהן – צניעות, מקום האישה במשפחה, הפרדה – שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי שם בריקודי הניצחון. הרי התנהגות כזו מול מועמדת חרדית היא בגדר מדע בדיוני ממש. לא רק שלא היו רוקדים לה, היו מוקיעים אותה".
חריטן יודעת על מה היא מדברת. בבחירות הקודמות באלעד, עיר מגוריה, התמודדה מפלגת "עיר ואם" בראשות מיכל צ'רנוביצקי. התגובות ברחוב החרדי היו מסע הכפשה, הוקעה ורדיפה של ממש בגלל עצם ההתמודדות של אישה למועצת העיר. "והנה כאן יש אישה חילונית, ופתאום זה אפשרי", אומרת חריטן.
כמי שחיה ונושמת את המגזר החרדי, היא לא מיתממת ולא מעמידה פנים כאילו אינה מבינה איך עובד העולם הפוליטי ואילו חיבורים משונים הוא עשוי להרכיב. אבל זה לא מה שיניח את דעתה. "אני עושה פה חלוקה ברורה בין שני דברים שונים", מבקשת חריטן להבהיר. "אני בעד הבחירה בעינת, כי היא אישה מקצועית שיכולה להוביל מהלכים כמו שצריך. אני בעד שיתוף הפעולה איתה, למרות התעלמות החרדים מהתמיכה הפומבית שלה בקהילת הלהט"בים, ולמרות שרב קונסרבטיבי חבר ברשימה שלה. אני מבינה שככה זה בפוליטיקה, ואחרי המרורים שיהב האכיל את המגזר החרדי, אפשר להבין את החבירה אליה. אבל בה במידה אני גם כועסת, כי תמונת הניצחון היא יריקה בפרצוף לכל הנשים החרדיות".
לאורך כל השנים, היא אומרת, הסבירו לנשים החרדיות מדוע הן לא יכולות להיבחר או להתעסק בפוליטיקה. הן קיבלו חינוך שקובע שיש לקיים הפרדה מלאה בין המינים, שהן צריכות להישאר בבית ולשמוח בבית, וזה מה שהן עשו. "האישה החרדית הכינה ביום שלישי ארוחת בוקר, שלחה את הילדים שלה לחיידר, גיהצה, בישלה צהריים, קיבלה את הילדים אחרי הלימודים, עשתה להם מקלחות וארוחת ערב, ובעשר בלילה כבר קרסה והלכה לישון. באותו זמן הגברים הללו רקדו ריקוד ניצחון כשבמרכז עומדת אישה חילונית. רק היה חסר שעוד רגע ירימו אותה על הכתפיים. אי אפשר להשתמש במושגים הכי שמרניים, לדבר על דעת תורה, ולהתנהג ככה. איפה דעת תורה פה? פתאום אישה יכולה להוביל? אם היא יכולה, גם חרדית יכולה. ואם לא, אז לא. יש פה טעם לפגם, טעם של צביעות".
לא רק קליש־רותם, גם נבחרות ציבור אחרות נראות לצד בכירי החרדים כדבר שבשגרה. הדיל החרדי עם דליה איציק במירוץ לנשיאות המדינה ייצר כמה רגעים כמו־אינטימיים כאלה; כך גם החבירה לשלי יחימוביץ' כשהנהיגה את האופוזיציה; וגם היום אפשר לצפות בסגן שר הבריאות יעקב ליצמן כשהוא עובד לצד שרת המשפטים ואחרות. "עם כולן הם מצולמים צמוד. אבל אישה חרדית – זה לא", אומרת חריטן.
אז מה בעצם מפריע לך, אני שואלת אותה. איך היית רוצה שהסיפור הפוליטי החרדי ייראה – יותר נשים חרדיות בשטח, או פחות חרדים רוקדים לצד נשים, לא משנה מאיזה מגזר? חריטן שמחה על השאלה, ולמעשה מבקשת לקיים את שני הסעיפים. "אם יש הכשר לקיים משא ומתן עם אישה, יואילו לעשות זאת גם עם נבחרת ציבור חרדית. אדרבה, שיעודדו אותה", היא אומרת. "שיביאו לקדמת הבמה נשים עם ערכים דומים לשלהם. מנגד, אם החלטתם ללכת עם מועמדת כלשהי עד לניצחון – מצוין. אבל תחגגו כמו חרדים אמיתיים, כמו המגזר שאתם מתיימרים להיות, בצניעות בין המינים. זה מה שהופך אתכם לחרדים. נשים חרדיות נשארות קבוע מחוץ למשחק, הן לא עוברות את וילון עזרת הנשים, לא עוברות את פרגוד הבחירה כנבחרות פוטנציאליות. אי אפשר לחנך אותנו לערכי הצניעות הללו, ולתקוע לנו את הבום הזה בפרצוף".
לתגובות: orlyg@makorrishon.co.il
