האם יצא לכם אי פעם לשלוח מברק או טלגרמה? לפני שבועיים פרסמה סוכנות הידיעות הרוסית הרשמית 'טאס' ידיעה על האיחולים והברכות שהגיעו לקרמלין לרגל יום הולדתו של נשיא רוסיה. "ולדימיר פוטין קיבל איחולים וטלגרמות רבות מראשי מדינות, ארגונים וממשלות", נכתב. למי שלא מכיר, המילה טלגרמה שייכת לעידן של טרום אינטרנט. הכוונה למברק, שפעם היו שולחים דרך הדואר. אבל מי שולח בימינו טלגרמות? ובכן, מתברר שטלגרמה היא המונח הרשמי שבו משתמשים גם בימינו לתיאור משלוח ידיעות גם בתקשורת מחשבים. דואר אלקטרוני, הודעת ווטסאפ או כל ידיעה העוברת ברשת – היא עדיין טלגרמה.
בשגרה לא היינו מתעכבים כלל על דקויות סגנוניות מעין אלה, אלמלא צדה את עינינו ידיעה מה-8 באוקטובר של סוכנות הידיעות הרוסית הרשמית 'טאס'. בידיעה, העוסקת ביום הולדתו של פוטין ציינה הסוכנות את שמות כל המנהיגים וראשי המדינות ששלחו ברכות לנשיא הרוסי. אלו כל ראשי הסטאנים למיניהם – הרפובליקות לשעבר של ברית המועצות – שמקפידות בכל שנה לשוב ולברך את האח הגדול במוסקבה. בשנים האחרונות נוסף להם מברך נוסף, הלא הוא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. בקיצור אנחנו והסטאנים. ובשנתיים האחרונות גם נשיא סרביה, אלכסנדר ווציץ', שהוא ונתניהו היו גם שני האורחים היחידים שהגיעו השנה בהזמנתו של פוטין למצעד ה-9 במאי במוסקבה לציון יום הניצחון על הנאצים.
כפי שאנו יודעים גם השנה הרים ראש ממשלת ישראל טלפון לנשיא פוטין לברך אותו ליום הולדתו. אז מה קרה ואיך קרה, שסוכנות 'טאס', שכל כך מקפידה להשתמש במילים רשמיות כמו טלגרמה, שכחה את הברכה של נתניהו. התשובה היא ששום דבר אינו מקרי. בסוכנות הידיעות הרוסית לא שכחו שום דבר. יום ההולדת של פוטין הוא סיפור גדול ברוסיה, חלק בלתי נפרד מפולחן האישיות של המנהיג. בכל שנה ישנם בלי סוף אירועים, חגיגות, כרטיסי ברכה מיוחדים מודפסים לרגל האירוע המשמח, אזרחים שולחים ברכות לקרמלין ומכונת התעמולה עובדת שעות נוספות.
כך למשל, לפני כשנה פרסמה התקשורת הרוסית סיפור (שלא היה ולא נברא, פ"ר) על המבורגר מיוחד שהוכן במזללה האמריקנית "לוסי'ז דיינר" לרגל יום הולדתו של פוטין. הסאב-טקסט כמובן היה שפוטין פופולרי אפילו באמריקה כי מה יותר אמריקני מהמבורגר. אם הנשיא הרוסי לא יוצא למסע ציד מתוקשר בסיביר או מבלה את היום עם "המשפחה והידידים" או במקרי חירום עם "המועצה הביטחונית העליונה", הרי שתמיד, אבל כמעט תמיד, אחד מראשי מדינות הסטאנים קופץ לביקור עם מתנה. כך קיבל פוטין את כלבתו האהובה קוני, שהשתמש בה כדי להציק לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל באחת מפגישותיהם, לאחר שלמד שהקנצלרית חוששת מכלבים. לפני שנה קיבל גור כלבים חמוד מנשיא טורקמניסטן, גורבנגולי מוחמדוב. הטורקמני, שהוא אגב רופא במקצועו, תפס את הגור בעורפו בכוח בלי יותר מדי גינונים. פוטין, מצדו, במופע בלתי צפוי של רכות, ערסל אותו בזרועותיו ונשק לו בראשו.
אז מה קרה, שבסוכנות 'טאס' השמיטו את ברכת יום ההולדת לפוטין? טעות? מקריות? לא מיני ולא מקצתי. זה לא מסוג הדברים שסוכנות ידיעות רשמית, כל שכן רוסית, שוכחת. ב'טאס' עשו השנה אבחנה ברורה בין הברכות והאיחולים שקיבל פוטין לבין שיחת טלפון שקיבל באותו יום מנתניהו. בסוף הידיעה, בהמשך לברכות והאיחולים, הופיעו שתי שורות לקוניות שבהן נכתב: "מוקדם יותר הבוקר עדכן ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו את שרי ממשלתו כי שוחח עם הנשיא פוטין והשניים קבעו להיפגש בקרוב, כדי לדון בהמשך התיאום הצבאי החשוב בין שתי המדינות". אף מילה על יום ההולדת.
כל זאת, בניגוד לדיווח מישיבת ממשלת ישראל ב-8 באוקטובר שבה אמר נתניהו: "לפני זמן קצר שוחחתי עם פוטין וסיכמנו להיפגש בזמן הקרוב כדי להמשיך את התיאום הביטחוני בין הצבאות. ישראל תפעל בכל עת למנוע מאיראן להתבסס בסוריה ולמנוע ממנה להעביר נשק לחיזבאללה בלבנון". עוד נמסר כי "בשיחת הטלפון בירך נתניהו את הנשיא פוטין ליום הולדתו ה-66 שחל אתמול".
הפרשנות העיקרית שניתנה בישראל לדיווח הייתה כי נתניהו ניצל את יום הולדתו של פוטין כדי לחדש את הקשר עם נשיא רוסיה בעקבות פרשת הפלת מטוס הביון הרוסי. לא רק לחדש – אלא גם לקבוע לשוב ולהיפגש, וזו כנראה הייתה טעות, לפחות ברמה התרבותית טקטית. אתה רוצה לברך- תברך. אל תערבב. ידידים אמיתיים, כמו ראש ממשלת איטליה לשעבר, לוקחים את המטוס הפרטי וטסים לפגישה אחד על אחד עם הנשיא פוטין ועל הדרך מביאים גם תשורה שובבה. למשל, ציפה מהודרת למיטה שעליה מודפסים דיוקנאותיהם של השניים.
אבל האם היחסים בין פוטין לנתניהו הם משהו שניתן בכלל להגדיר כידידות? המפגשים היותר תכופים בין שני המנהיגים החלו בסתיו 2015 עם כניסת רוסיה למלחמה בסוריה ונחשבים לאחת מפסגות מדיניות החוץ של נתניהו. עדות לקשר האישי המיוחד שנרקם בין שני האישים, שעד לאחרונה אפשר לישראל לפעול בחופשיות כמעט בשמי סוריה. או זו לפחות הייתה הדעה הרווחת עד לא מכבר.
אבל האמת היא, שאיש לא באמת יודע מה קורה שם באותן פגישות בין פוטין לנתניהו. יש אמנם מתורגמנים, אך הם כידוע שותקים כמו דגים. כך, שמה שבאמת קורה בחדר, מהי הדינמיקה, האווירה בין השניים. איש לא ממש יודע. בשורה התחתונה, דיפלומטים מקצועיים נוטים להמעיט בערכם של יחסים אישיים בדיפלומטיה. הם יכולים לעזור לפעמים, אבל אינם באים על חשבון אינטרסים מדיניים. ישנם מקרים יוצאי דופן, נדירים מאוד. למשל, הקשר בין יצחק רבין למלך חוסיין, שהגיע לישראל לניחום אבלים מרטיט לבבות, לאחר טבח הבנות באי השלום בנהריים.
השבוע האחרון הוכיח ששום דבר אינו קדוש. הזמן עושה את שלו וככל שזה תלוי בבנו של חוסיין, המלך עבדאללה, נהריים תחזור בקרוב לידיים ירדניות. יש יחסי ידידות, שבנויים על אינטרס הדדי, כמו למשל בין פוטין ובין שר החוץ לשעבר של גרמניה, גרהרד שרודר, שבין השאר הפך ליועץ וחבר הנהלה של ענקיות האנרגיה הרוסיות הממשלתיות גזפרום ורוסנפט.
כך, שמה שקשור ביחסי הידידות, די ברור, שלפני הכול ואחרי הכול, האינטרסים מדברים. מאז אותה שיחה שבה הרים נתניהו טלפון לפוטין, לרוסים לא ממש אצה הדרך. עד כה לא נקבע מועד לפגישה נוספת. להיפך, בעקבות הפלת המטוס הרוסי העלו הרוסים דרישה חדשה לתיאום הכוללת פרק זמן בלתי סביר בעליל להזהיר אותם מפני פעולה ישראלית בשמי סוריה. בדיעבד, גם כל ההתנהלות הישראלית, כולל שליחת המשלחת הישראלית למוסקבה בראשות מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין לספק הסברים, דיאגרמות ותרשימים, נראים בדיעבד כמו סוג של טעות. חוסר הבנה של מה באמת הרוסים רוצים.
והנה, בשבוע שעבר, חל יום הולדתו של ראש ממשלתנו נתניהו. גם אצלו יום הולדת זה סיפור גדול עם המשפחה, בלונים, ועוגה גדולה של עובדי לשכת רה"מ הנאמנים. וגם אצל נתניהו בשנים עברו פרסמו איחולים וברכות ממנהיגים וראשי מדינות. באופן טבעי צפה השאלה: מי מקרב ראשי המדינות שלח השנה איחולים וברכות? האם פוטין, שרק לפני שבועיים קיבל טלפון מנתניהו, השיב באותה מטבע? בשורה תחתונה, מעבר ליחסים אישיים, מדובר בהדדיות, שהיא סוג של נימוס דיפלומטי בין מדינות.
במשרד החוץ השיבו לפניית מקור ראשון כי אליהם לא הגיעו ברכות. הכתובת היא משרד רה"מ, אמרו. פנינו לתקשורת ראש הממשלה. שלושה ימים תמימים התחבטו שם בשאלה כיצד להשיב. לאחר הרבה טלפונים רצו ושוב, הסבירו "שלא מדובר בשאילתא תקשורתית אלא בבקשת מידע שיש להגיש עליה בקשה לפי חוק חופש המידע". לאחר שזה לא התקבל כתשובה סבירה, הגיעה התשובה הבאה: "איננו מוסרים התכתבויות בין מנהיגים". לא נותר לנו אלא להניח לקוראינו הנבונים להסיק בעצמם מה זה אומר. "האמת זה לא כל כך מסובך", הסביר לי דיפלומט רוסי. "כאשר פוטין מברך מישהו לרגל יום הולדתו, או מוזמן למשל כאורח לחתונה, למשל כמו במקרה של שרת החוץ של אוסטריה, הקרמלין מוציא על כך הודעה רשמית. אבל, הוסיף, אגב אורחא, "אצלכם התעסקו כל השבוע לא בפוטין אלא בגדעון סער".
