"אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני", כך הצהיר נציג לבנון, שארל מאליק, מיד לאחר שעצרת האו"ם קיבלה את החלטת החלוקה. על כך השיב לו נציג ישראל, אבא אבן: "אם תוסיפו לומר זאת במשך אלפיים שנים, נתחיל להאמין בכך".
שורשי עם ישראל בירושלים מגיעים לאברהם אבינו. לאחר שהוגלינו מארצנו בכוח הזרוע, המשיכו יהודים לדורותיהם להעלות את ירושלים על ראש שמחתם. אלפיים שנות גלות לא מחקו את התקווה שנשוב לחיות בארץ המובטחת כאומה עצמאית. בעיניי הזכות לחיות את חלום הדורות של קיבוץ הגלויות מארבע כנפות הארץ היא נס.
עם ישראל הוא היחיד שראה בארץ ישראל את מולדתו בכל הדורות. אולם, בשל מקומה הגיאוגרפי של הארץ בצומת הדרכים בין תרבויות ודתות, יש בישראל אתרים וחפצים בעלי ערך ארכיאולוגי, היסטורי, דתי ואומנותי המגוללים את סיפורה של כל אחת מהתרבויות שעברו כאן – הכנענים, המצרים, הפלשתים, האשורים, השומרונים החיים בינינו עד היום והבבלים; ומאז חורבן בית שני – הרומאים, הנבטים, הביזנטים, הערבים, הצלבנים, הממלוכים, המונגולים והעות'מנים.
המורשת התרבותית בישראל מחברת את העבר וההווה, את המקומי והעולמי. התשתית המשפטית וההשקעה האנושית והכלכלית משקפות את העניין העמוק בהיסטוריה היהודית והלא יהודית של הארץ, לצד העניין בשלל תרבויות בעבר ובהווה של הקהילות היהודיות בכל העולם, כשכל קהילה תורמת ממורשתה התרבותית לחוויה הישראלית המשותפת.
יש בישראל כ־250 שמורות טבע, כ־120 גנים לאומיים, שבעה גנים לאומיים ימיים, כמאתיים אתרי מורשת ואלפי בניינים היסטוריים לשימור. ארגון המוזיאונים הישראלי כולל כמאתיים מוזיאונים, והראשון מכולם הוא מוזיאון ישראל, שיש לו מקום של כבוד בין טובי המוזיאונים בעולם.
לכל העדות הדתיות בישראל יש מרכזי מורשת – אתרי מורשת ובתי תפילה יהודיים, המרכז הקראי העולמי, אתרי מורשת ובתי תפילה של המוסלמים והעדות הנוצריות, מרכז ג'ו אלון לתרבות הבדואים, המרכז למורשת הדרוזים בישראל, המרכז למורשת הצ'רקסית ומקדשי הבהאים בחיפה ובעכו. חוק השמירה על המקומות הקדושים מבטיח את הגנתם מפני חילול ופגיעה בחופש הפולחן.
יש בישראל יותר מאלף ספריות ציבוריות, והראשונה בהן היא הספרייה הלאומית בירושלים. יש כחמישים תזמורות, והראשונה שבהן היא התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וקיימת גם האופרה הישראלית. התזמורת האנדלוסית משמרת את מורשת יהודי המגרב ומשלבת מוזיקה יהודית־ערבית של יהדות ספרד עם מוזיקה אנדלוסית שמנוגנת בכלי נגינה ערביים־אנדלוסיים ואירופיים. בפסטיבל הכליזמרים השנתי אפשר לחוות את המוזיקה המסורתית של יהודי אשכנז ממרכז אירופה וממזרחה. בפסטיבל אבו־גוש שרו בעבר את מתאוס פסיון ויוהנס פסיון מאת יוהאן סבסטיאן באך. בשנים האחרונות יש לפסטיבל צביון בינלאומי המשקף מסורות שונות של מוזיקת עולם.
ב־2011 הקים משרד ראש הממשלה, בשיתוף פעולה עם הספרייה הלאומית, מיזם לדיגיטציה של הקניינים התרבותיים באוספי הספרייה – ספרים, כתבי עת, מפות, צילומים, ארכיונים אישיים, מוזיקה עממית, תפילות יהודיות ולא יהודיות. מאות אלפי פריטים נסרקו והונגשו לציבור באתר הספרייה. אתר מיוחד מוקדש לאוסף המוזיקה של הספריה. מיזם אחר, שהוקם ב־2017 וכיום מוביל אותו משרד המורשת, יוצר ארכיב דיגיטלי של מוזיקה עממית, מחול, עיצוב וארכיטקטורה.
יש כחמישים תיאטראות רפרטואריים, וראש וראשון להם הוא התיאטרון הלאומי הבימה. בתחום המחול יש ביטוי לכלל הסגנונות – קלאסי וניאו־קלאסי, מודרני, ריקודי עם מסורתיים, מחולות של הקהילות האתניות בישראל, ריקודים סלוניים ופלמנקו.
ההגנה על אתרי מורשת ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והטבע מתחלקת בין משרד ראש הממשלה, משרד המורשת, המועצה לשימור אתרי מורשת (אתרים שנבנו לאחר 1700), רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים ורשות העתיקות (לאתרים שקדמו לשנת 1700).
מדינת ישראל, באמצעות רשות העתיקות ומכוני הארכיאולוגיה האוניברסיטאיים, משקיעה משאבים ניכרים בסקרים ובחפירות שמאפשרים לנו ליהנות מהמורשת התרבותית היקרה לכל באי עולם, ולהעריך אותה. חפירה ארכיאולוגית מצריכה מימון לחפירה עצמה, וכן לשחזור הממצאים ולשימורם. בתום החפירה רשות העתיקות מעבירה את האתר למועצה המקומית, לעירייה או לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שינגישו אותו לציבור. עיקרי הממצאים מוצגים במוזיאון ישראל.
התברכנו גם באתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, ובהם העיר העתיקה בירושלים והחומות; מערות הכרמל, שנמצאו בהן עדויות להתפתחות האנושית לפני יותר מחצי מיליון שנים; ערי העת העתיקה מרשה ובית־גוברין; התלים המקראיים במגידו, בחצור ובבאר־שבע; מצדה; הנקרופוליס של בית־שערים, שנמצא בה גם קברו של רבי יהודה הנשיא; ערי הנבטים בנגב ודרך הבשמים; עכו העתיקה; מקדשי הבהאים בחיפה ובעכו; והעיר הלבנה של תל־אביב, שבה הריכוז הגדול בעולם של בתים בסגנון הבאוהאוס.
סעו וטיילו במרחבי ישראל, בקרו באתרים הארכיאולוגיים ובמוזיאונים, והתפעלו מיופייה של הארץ ומהפסיפס האנושי המרהיב הניבט אליכם מכל אתר ואתר. ישראל היא סיפור הצלחה.
עו"ד טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים, וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי
