נאום נתניהו אתמול לא כלל שאלות. זה נכון. הנאום היה הצהרה מוקלטת, ולא מסיבת עיתונאים, ואף שאלה לא נשאלה על ידי כתב חרוץ שישב מולו באולם התדרוכים של לשכת העיתונות הממשלתית. אבל מה שקיבלנו אתמול הייתה תשובה ברורה וחדה של ראש הממשלה לשאלה המרכזית שמייסרת היום את הציבוריות הישראלית, שנאמרה על ידי הסמכות הכי גבוהה לענות לשאלות האלו במדינת ישראל. האופן בו התייחסה התקשורת לנאום, אותו קטעו רוב הערוצים באמצע, והאופן בו התייחסו לנאום כ"לא חדשות" זאת לא עיתונות, זה קמפיין מכוון.
זה קמפיין בשני מובנים. האחד, הפחות חשוב, הוא הקמפיין של התקשורת עצמה נגד ההצהרות ללא תשובות של נתניהו. הקמפיין הזה הוא לא חסר חשיבות לחלוטין, אבל הוא בהחלט פחות חשוב משעושים ממנו. אבל כמו שאמר אורי אורבך המנוח – "כמו שלעובדי חברת חשמל יש חשמל חינם, לאנשי תקשורת יש תקשורת חינם". ולכן, אם לתקשורת יש עלבון, שיש בו מידה של צדק, על העובדה שלא מאפשרים לה לשאול את ראש הממשלה שאלות, היא תקטע את נאומו באמצע, מבלי להתייחס למידת החשיבות החדשותית בדבריו.
המובן השני – והוא המשמעותי יותר – תקשורת המיינסטרים נמצאת בקמפיין חד צדדי וגלוי לטובת עסקת חטופים כוללת וסיום המלחמה. היא נמצאת בקמפיין הזה כמעט מהיום הראשון, אך לאחרונה הוא הפך לבוטה וחד צדדי באופן כמעט מדהים. להמחשה, ננתח מהדורת חדשות אחת של גל"צ, אמש ב-22, מיד לאחר הצהרת ראש הממשלה (אותה, ראוי לציון, גל"צ דווקא כן שידרו בשלמותה):
המהדורה נפתחה בשלושים שניות של פראפרזה על דברי נתניהו, בקולו של הקריין. מיד לאחר מכן, הוקצה זמן דומה לתגובתו המלאה של מטה החטופים. בהמשך, צוטט קטע מנאום מכיכר החטופים, שקרא לסיום המלחמה בעסקת חטופים כוללת, ולאחר מכן, באישור המשפחה, כאילו זה הופך את האירוע לנורמלי, שודר קטע מסרטון תעמולה חמאסי בו נעשה שימוש בישראלי חטוף על מנת ללחוץ על הציבור להיענות לדרישות חמאס. כשהמהדורה -שרובה המוחלט הוקדש לשכנוע ללכת על עסקה בכל מחיר – הסתיימה, חזר השידור לגלגלצ, שם כל שעה, כבר שנה וחצי, נפתחת באיזכורם של החטופים, ואיזכור שלהם בלבד, כאילו לא היו מחירים נוספים אותם שילמה ישראל ב-7.10, וכאילו לא שילמו מאות חיילים בחייהם על מנת להביא לשינוי מציאות מול עזה, שינוי מציאות עליו מטיפים לנו היום לוותר לחלוטין. אין שום דרך לראות אופן התנהלות שכזה שלא כחלק מקמפיין, ומי שמכחיש זאת, מתכחש למציאות, או חלק מאותו הקמפיין בעצמו.
נתניהו אתמול בהצהרתו לא ענה לשאלות עיתונאים. נכון. אך הוא בהחלט ענה לשאלה החשובה ביותר שעומדת היום לפתחנו – מהי עמדתו, ומה עמדת ממשלת ישראל, בשאלת המשך המלחמה אל מול עסקת חטופים. נתניהו ענה לשאלה בחדות לא טיפוסית לאופן המתחמק בו הוא מתייחס לשאלה מתחילת המלחמה. הוא הבהיר שלא תהיה עסקה כוללת ופירט מהי הסיבה: כי האלטרנטיבה להמשך המלחמה היא יותר הרוגים בעתיד, יותר ימי מילואים, יותר תמריץ להעמיד את ישראל בעתיד מול דילמות טראגיות כמו זו שאנו נמצאים בה כעת, ובטווח הרחוק יותר – סכנה ל-7.10 נוסף. כמו כן הוא הבהיר גם מדוע הטענה שניתן יהיה לחזור למלחמה היא אשליה מסוכנת.
ראש הממשלה נתן אתמול את התשובה שלו לשאלה החשובה ביותר שישראל עומדת בפניה כרגע. השאלה אם לממש את מה שנשבענו כולנו ב-8.10 לעשות ברצועת עזה. אז כבאותם ימים דעת הקהל הישראלית הייתה חד משמעית, והבינה שאסור שהמלחמה הנוכחית תהפוך לעוד סבב מוגבר
לדבריו של נתניהו אמש מובן חשוב ומיידי אפילו יותר: בשעה בה ישנו מתח ואי וודאות לגבי המשך ניהול המלחמה, דומה שראש הממשלה מכין את ישראל להרחבתה, בטווח הזמן הקצר, מחד, ומאידך, מבהיר שהסיכוי לעסקת חטופים, מלאה בוודאי, אך גם חלקית, אינו סביר בזמן הקרוב. במדינה בה שאלת עתיד המלחמה בעזה היא השאלה המרכזית העומדת על סדר היום, כמעט אבסורד שצריך להסביר את חשיבותם של דברים כאלו כשהם נאמרים על ידי ראש ממשלה.
הלוואי שנאום שכזה היה נאמר קודם לכן באופן כה מפורש על ידי ראש הממשלה, וגם מהסיבה הזו הסוגיה אם ניתנה לתקשורת ההזדמנות לשאול שאלות היא משנית. על השאלה המרכזית, כולנו קיבלנו אתמול תשובה, וכעת עלינו להחליט אם אנו מאמינים לדובר שהוא יבצע את מה שפיו מדבר, ואם התשובה מקובלת עלינו. אגב, לא מיותר לציין בעניין הזה, שהלוואי שניתן היה לטעון מהניסיון המצטבר עם עיתונאי ישראל בעבר, שלו היו נשאלות שאלות על ידי עיתונאים הן היו מעמיקות יותר וחשובות יותר. סביר יותר להניח שהן לא היו עוסקות בסוגיות ליבה, אלא בתפל, אם לא ברכילות, והשידור היה נקטע על ידי הערוצים השונים מיד לאחר שהכתב "שלהם" שאל את השאלה "שלו", כך שהטענות לכבוד האדיר שיש בתקשורת למסיבת עיתונאים עם שאלות הן לכל הפחות מוגזמות.
ראש הממשלה נתן אתמול את התשובה שלו לשאלה החשובה ביותר שישראל עומדת בפניה כרגע. השאלה אם לממש את מה שנשבענו כולנו ב-8.10 לעשות ברצועת עזה. באותם הימים, דעת הקהל הישראלית הייתה חד משמעית, והבינה שאסור שהמלחמה הנוכחית תהפוך לעוד סבב מוגבר, על אף סוגיית החטופים המייסרת. אחרי שנה וחצי של קמפיין מצד תקשורת שגייסה את עצמה באופן חסר מעצורים למען עסקה שמשמעותה הפיכת החטופים לקלף באמצעותו חמאס יכול לנצח את המלחמה, דעת הקהל הישראלית השתנתה במידה רבה, ולשם כך נשא נתניהו את הצהרתו המוקלטת, שמתייחסת לנושא.
הסיבה שהתקשורת עוינת את הצהרת נתניהו ולא היססה לקטוע אותה באמצע אינה בשל העובדה שמדובר בתעמולה. התקשורת הישראלית אינה סולדת מתעמולה, כל עוד זאת תעמולה שלה. גם לא בשל היעדר ערך חדשותי. היא בוודאי אינה חדשותית פחות מנאום מכיכר החטופים, או מסרטוני תעמולה של חמאס. אלא בשל העובדה שהם אלו שבקמפיין, והנאום של נתניהו היה עלול להפריע לאותו הקמפיין. ובמדינת ישראל של אפריל 2025, ניתן להפקיע מהדורות חדשות שלמות רק לצד אחד של הקמפיין, ולהשתיק את הטענות של הצד השני כשזה מנסה להסביר את עצמו, גם אם מדובר בראש הממשלה. רק לדעה אחת יש מקום. זה כל הסיפור.
