"Frenemy", שילוב של אוהב ואויב – זהו הכינוי שהעניק לקטאר אחד המשתתפים בשימוע שנערך לפני כעשור בקונגרס האמריקני, בעניין מקורות המימון של חמאס. השתלשלות האירועים מאז במזרח התיכון חידדה עד כמה המדינה המפרצית היא גורם מתסיס ועוין לאינטרסים האמריקניים. הפרדוקס המטריד במדיניות האמריקנית נמשך: בעוד קטאר מעניקה תמיכה פוליטית, כלכלית ותקשורתית גלויה לחמאס ולארגוני טרור אסלאמיסטיים קיצוניים אחרים, היא ממשיכה ליהנות ממעמד מועדף ומיחסים קרובים עם וושינגטון, ואינה נדרשת לשלם בגין חתירתה נגד המעצמה שרואה בה בעלת ברית.
ב־2022 העניק הנשיא ביידן לקטאר את המעמד של "בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו" (MNNA). מעמד זה פותח לפניה דלתות וגישה לנשק מתקדם ולציוד צבאי אמריקני בתנאים מועדפים, ומאפשר לה להשתתף בתרגילים משותפים שמחזקים את כוחה הצבאי, תוך שילובו בסטנדרטים של המעצמה הגדולה בעולם. מבחינה כלכלית, קטאר מרוויחה משיתוף פעולה עם חברות אמריקניות ומהעדפה באספקת משאבים ביטחוניים, מה שמגביר את עוצמתה בעולם הערבי.
קבלת מעמד ה־MNNA היא גולת הכותרת של עשורים של שיתוף פעולה צבאי וכלכלי בין ארה"ב לקטאר. ב־1992 חתמה האמירות על הסכם ביטחון בילטרלי עם ארה"ב, שמעניק לארה"ב גישה לבסיסי צבא במדינה, אחסון ציוד צבאי אמריקני, ואימונים אמריקניים לצבא הקטארי. בין 1992 ל־2021 שימש הבסיס הקטארי א־סייליה כאחד הבסיסים האמריקניים החשובים ביותר מחוץ לגבולות ארצות הברית. כאשר הצבא האמריקני התבקש להתפנות מסעודיה לפני הפלישה לעיראק, הכוחות עברו לקטאר. כיום קטאר מארחת את מטוסי חיל האוויר ואת כוחות פיקוד המרכז של ארה"ב בבסיס אל־עודייד, הבסיס האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון.
במקביל לשיתוף הפעולה הצבאי עם ארה"ב, קטאר לא היססה לתמוך באויביה המרים של וושינגטון, תוך ניצול בסיס אל־עודייד כמגן מפני ביקורת. דוגמה בולטת לכך היא פרשת הארכי־טרוריסט ח'אלד שייח' מוחמד. כבר לאחר הפיגוע הראשון במרכז הסחר העולמי ב־1993, שבו היה מוחמד מעורב, קטאר העניקה לו מקלט בטוח. ב־1996, סוכנים אמריקנים עמדו להגיע אליו ולעוצרו אך הוא חמק מפניהם, ככל הנראה בסיוע מקומי. חמש שנים לאחר מכן התברר תפקידו המרכזי בתכנון מתקפת 11 בספטמבר, שהסבה לארה"ב את אחת המהלומות הקשות בתולדותיה.
נהנית משני העולמות
ה"ר מקמאסטר, ששימש יועץ לביטחון לאומי בעת כהונתו הראשונה של טראמפ, תיאר בספרו כיצד הנשיא הבין את תפקידה של קטאר במימון ארגוני טרור ברחבי העולם, ודרש מהאמיר להפסיק לאלתר את מדיניות התמיכה בטרור והענקת החסות. ואולם רקס טילרסון, מזכיר המדינה באותה תקופה ובעל קשרים עסקיים הדוקים עם הקטארים, כמנכ"ל לשעבר של חברת הנפט "אקסון מובייל", הצליח לשכנע את טראמפ לנקוט מדיניות פייסנית יותר כלפיה.
בשנת 2020 הורה משרד המשפטים האמריקני ל־+AJ, חברה־בת של אל־ג'זירה שבשליטת משפחת האמיר, להירשם כ"סוכן זר". אנשי המשרד קבעו כי קטאר מממנת את הרשת וממנה את חברי ועד ההנהלה, ומטרת השידורים היא להשפיע על דעת הקהל האמריקנית לטובת מדינה זרה. לאחרונה אף נחשף ברשת "פוקס ניוז" שקטאר העסיקה חברה של סוכן CIA לשעבר, כדי לרגל אחרי סנטורים ואנשי קונגרס אמריקנים כמו טד קרוז שקידמו חקיקה נגדה. משכך, נבחרי ציבור אמריקנים דרשו לבטל את היתרי הכניסה לקונגרס בעבור עובדי אל־ג'זירה, משום שאלה פעלו כחלק מתוכנית ריגול. ב־2017 שכרה אל־ג'זירה עיתונאי מתחזה שיקליט בסתר פעילים יהודים, במטרה להפיץ תיאוריות אנטישמיות על נאמנות כפולה ובגידה יהודית בארה"ב. ואולם למרות המקרים הללו ובניגוד לאותה הנחיה של משרד המשפטים, אל־ג'זירה ו־+AJ מעולם לא נרשמו כסוכנים זרים בארה"ב.
קטאר היא פטרוניתם של ארגונים אסלאמיסטיים ברחבי העולם, שרבים מהם פגעו בחיילים ובאזרחים אמריקנים. רצח שגריר ארה"ב בלוב ב־2012 בוצע על ידי סניף של אל־קאעידה, אנסאר א־שריעה, הנהנה מסיוע קטארי. הקטארים מצדדים, עם טורקיה, בממשל האסלאמיסטי הפועל בטריפולי, נגד המשטר החילוני בבנגאזי. לפי דיווחים, משפחת המלוכה הקטארית מעבירה כסף ונשק לחיזבאללה מאז 2017, ואף שיחדה קבלן ביטחוני שגילה את הפרשייה כדי שישתוק. ב־2021, מחלקת המדינה בארה"ב החלה לחקור טענות ישראליות למימון קטארי של משמרות המהפכה באיראן. בנובמבר 2023 חשף מכון ממר"י מסמך סודי ששלח שר האוצר הקטארי לאמיר, ולפיו המדינה מעבירה מיליוני דולרים לארגוני טרור במערב אפריקה. המימון הקטארי הזה דווח כבר כמה פעמים על ידי עיתונאים צרפתים. מעבר לכך, קטאר העבירה מיליונים לחמאס, ארגון טרור שרצח, עינה וחטף גם אזרחים אמריקנים ב־7 באוקטובר.
גם לאחר שנגלה התפקיד המכריע ששיחקה קטאר במימון חמאס, בספטמבר 2024 העניק הממשל האמריקני לאזרחיה פטור מבקשת ויזות
כל זה לא מנע מהאמירות ליהנות מיחסים קרובים וזכויות יתר מצד ארה"ב. גם לאחר שנגלה לעין כול התפקיד המכריע ששיחקה קטאר במימון חמאס, בקידום הנרטיב החמאסי ובאירוח בכירי הארגון בדוחא – בספטמבר 2024 העניק הממשל האמריקני לאזרחי קטאר פטור מבקשת ויזות כדי לבקר בארה"ב. באוגוסט 2024 חתם ממשל ביידן על הסכם בילטרלי עם קטאר כדי לשתף פעולה נגד טרור, בזמן שהמדינה מממנת ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון. למעשה, ההסכם הזה מבטא באופן מובהק את שיטת העבודה הקטארית –הצתת שריפות, בזמן שהיא מתיימרת להיות כבאית מוערכת שאין בלתה.
קטאר ממשיכה ליהנות משני העולמות: היא קוצרת את היתרונות של ברית אסטרטגית עם ארה"ב – מבסיס אל־עודייד ועד מעמד MNNA ופטור מוויזות –ובו בזמן מממנת ארגוני טרור כמו חמאס, חיזבאללה ואל־קאעידה, שפוגעים ישירות באינטרסים אמריקניים ובאזרחים אמריקנים. הסתירה הזו היא לא רק תרגיל בדיפלומטיה דו־פרצופית; היא חושפת פגם מהותי בגישתה של ארה"ב, שמעניקה פריווילגיות למדינה שמערערת את יסודות ביטחונה. אם וושינגטון רוצה לשמר את מעמדה כמובילה מוסרית ואסטרטגית, עליה לחדול מלהרעיף הטבות על קטאר ולדרוש ממנה התחייבות ברורה: או בעלת ברית אמיתית, או שותפה של אויבי ארה"ב. בלי משחקים.
