חמישים ושתיים שנה חלפו מאז יצא לאור שירו של ניסים סרוסי "אשליות" ונדמה שהעם היושב בארץ הקודש עדיין מכור למוצר. לאשליות אני מתכוון, לא לניסים סרוסי.
אז הנה פרוייקט מיוחד לחג – אשליות פופולריות מהעת האחרונה:
א. נעשה עכשיו עסקה שתשחרר את כולם ואחר כך נשמיד את חמאס – איך להתחיל להסביר למה לדבר הזה אין היתכנות? נלך על הדבר העיקרי: חמאס לא מטומטם. אם הוא יוותר באיזשהו אופן על הנכס הכי משמעותי שלו ויסכים לשחרר את החטופים האחרונים (מה שכנראה לא יקרה לעולם) זה יהיה תמורת הסכם שייתן לו ערבויות משמעותיות באופן שיסכן את ישראל אם היא תרצה לחזור ללחימה. נעשה הסכם ואז בהפרה הראשונה שלו נכבוש את עזה ונעיף את חמאס? לא עבד אף פעם, וגם הפעם זה לא יעבוד. חוץ מזה שהכל תיאוריה ואשליה שנאחנו מוכרים לעצמנו. חמאס בכלל לא בכיוון של לשחרר את כל החטופים.
ב. המפגינים בעזה יהיו בני הברית שלנו נגד חמאס – חברים, אתם לא בכיוון. אותנו הם שונאים יותר. זוכרים את האביב הערבי? המערב דמיין איזה פריחה דמוקרטית הומניסטית במדינות הערביות. אחרי 13 שנה קיבלנו בסוריה ג'יהדיסטים בחליפות. בשאר העולם הערבי האביב התברר כחורף רע במיוחד. אה, ומיותר לומר שזה נכון גם לגבי הרשות הפלסטינית.
ג. בואו נחליף את כל ה-120 – זו אשליה אהובה במיוחד. במקום 120 חברי הכנסת המושחתים והנוראיים שחושבים רק על פוליטיקה ופילוג, נביא את מלח הארץ, הלוחמים עזי הנפש מעזה ולבנון, משפחות החטופים והמשפחות השכולות האצילות. אה, וגם כמה מהחטופים עצמם, שורדי השבי. הם יהיו הנהגה אמיתית שהמדינה והעם חשובים לה.
ואני שואל למה נראה לכם? הרי רוב רובם של ההולכים לפוליטיקה עושים זאת ממניעים אידיאולוגיים, מרצון לשפר ולתקן, מאהבת העם והמדינה (ולפעמים גם אהבת הארץ), אז מה משתבש שם ולמה נראה לכם שזה לא יקרה לאנשים הטובים הבאים שייכנסו לשם? העובדות המצערות הן שככה זה פוליטיקה, ואם כבר מישהו אשם בזה אלו אנחנו – כצרכני פוליטיקה, ובעיקר כצרכני תקשורת שמלבים את כל הסחלה הזה. הנה למשל צעד קטן אחד שאולי יכול לעזור: נוציא את המצלמות מוועדות הכנסת, ככה אולי הם יוכלו קצת לעבוד בשבילנו במקום לעשות שואו.
ד. חוק אפקטיבי לגיוס חרדים יקל בקרוב את העול של משרתי הסדיר והמילואים – או בניסוח אחר: אם הממשלה הייתה מחוקקת חוק גיוס אמיתי לפני שנה וחצי אז כבר היום היו הרבה יותר חיילים שיילחמו.
זו אשליה מוזרה מאוד בעיניי. שלא יובן לא נכון, העובדה שהחרדים לא מתגייסים ולא נלחמים איתנו היא חרפה גדולה וחילול השם, קודם כל מנקודת המבט התורנית. יותר מכך, החרדים יודעים להזיז דברים. אם הם היו רוצים, היו להם כבר מזמן מסגרות מתאימות בצבא. בהינתן שהם עדיין לא רצים לארגן את זה, נדרש חוק גיוס אפקטיבי שיכלול סנקציות אישיות ומערכת אמיתית של תמריצים חיוביים ושליליים.
ועם כל זה, החוק הכי אפקטיבי ונוקב שיחוקק פה יתחיל להשפיע באופן משמעותי רק לאחר חמש-עשר שנים, או אפילו שנות דור. כי גם אם תכניס את כולם לכלא, לצינוק אפילו, זה בשלב הראשון יעורר בעיקר ריאקציה של התנגדות. ייקח לזה זמן להשפיע, בצירוף ההטבות שיזכה להם רק מי שיתגייס, ובצירוף העובדה שלהערכתי רבים בציבור החרדי מרגישים מאוד לא בנוח עם העובדה שהם לא מתגייסים.
אבל מנגנוני הקהילה של הציבור הזה חזקים מרצונו של הפרט, וצריך שיקרה תהליך חברתי ארוך ועמוק. חוק אפקטיבי ועקבי בהחלט יכול להיות טריגר לתהליך כזה, אבל עדיין נדרש תהליך. אז אם הקטע הוא לעשות צדק ולהתנות זכויות בחובות, אני לא בטוח שאני בעד זה, אבל סבבה. רק בלי אשליות שזה יפתור לנו את בעיית העומס בקרוב.
