ב-14 בינואר, במהלך אירוע של המועצה האטלנטית, הציג מזכיר המדינה האמריקני היוצא, אנטוני בלינקן, את תוכנית ממשל ביידן לעזה שאחרי המלחמה, ותיאר אותה כ"חלק מהמסע למדינה פלסטינית עצמאית". בלינקן ציין כי התוכנית תועבר לידי ממשל טראמפ: "אנו מאמינים שהרשות הפלסטינית צריכה… להקים ולנהל ממשל זמני עם אחריות על תחומים אזרחיים מרכזיים בעזה, כמו בנקאות, מים, אנרגיה ותיאום אזרחי עם ישראל".
דבריו של בלינקן חושפים התעלמות מדאיגה מלקחי העבר. הם משקפים נכונות מדהימה לתגמל גורמים עוינים על פשעים חמורים, כמו גם דחייה של זכותה של מדינת ישראל ושל אזרחיה לגבולות בטוחים ומוגנים, כפי שהובעה בהחלטה, שהתקבלה ביולי על ברוב מוחץ בכנסת ישראל, שדחתה את רעיון המדינה הפלסטינית. ממשל טראמפ יהיה חכם אם ייטוש גישה שגויה זו.
עדות להתנהלות הרשות הפלסטינית
דוגמה עדכנית לאבסורד שבחזון בלינקן על מתינות הרשות הפלסטינית ניתנה על ידי ג'יבריל רג'וב, יו"ר הוועדה המרכזית של פתח, בראיון ל"פלסטין TV" לציון 60 שנה להקמת פתח, עמוד התווך של הרשות. רג'וב הבהיר את מדיניות הרשות, כשהסביר את תפקידי כוחות הביטחון שלה ואת מה שכינה "הפלגים", כלומר קבוצות הטרור השונות הפועלות באזורים שבשליטת הרשות.
"מי שרוצה לכוון נשק נגד ישראל, אנחנו מוכנים לכך, אבל רק בתיאום איתנו", הדגיש רג'וב. הוא הבהיר כי הכבוד והגאווה של העם הפלסטיני אינם יכולים להיפגע, והפלגים מקבלים עידוד לרצוח ישראלים רק לאחר תיאום מאמציהם עם הרשות, שהיא הגוף שמאגד את כל ה"מאבק" והגורם שצריך לקבל את ה"קרדיט" בשם "האומה הפלסטינית".
מציאות שונה לחלוטין
למרות שבלינקן הציג את הרשות הפלסטינית כקרן תקווה לשלום ולממשל, המציאות הקשה והמוחשית סותרת את הנרטיב הזה. הרשות הפלסטינית רחוקה מלהיות כוח נייטרלי או מתון והוכיחה שהיא מעורבת עמוקות בטרור שבו נועדה להיאבק. בשנת 2024 בלבד נהרגו 16 אנשי כוחות הביטחון של הרשות בעת שהשתתפו בפעולות נגד אזרחים וחיילים ישראלים.
יותר מ-80 אנשי כוחות הביטחון של הרשות היו מעורבים במעשי טרור דומים בין 2021 ל-2023. למעשה, אנשי כוחות הביטחון של הרשות החלו להפנות את נשקם נגד ישראלים כמעט מהיום הראשון שבו קיבלו את הנשק מהממשל האמריקני בשנת 1996.
גלוריפיקציה של טרור
הרשות הפלסטינית גם מחזיקה בהיסטוריה רציפה של "טרור רך": תוכנית "משכורת למחבלים" הידועה לשמצה היא רק אחת הדרכים שבהן הטרור זוכה להאדרה ולתגמול. מנהיגי הרשות מעניקים כבוד צבאי בלוויות למחבלים אף לאלה שאינם מועסקים על ידה. היא קוראת למרחבים ציבוריים ולפרויקטים חינוכיים על שמם, ומשלבת את מורשת השנאה והרצח לתוך מרקם החברה הפלסטינית ומחנכת דור חדש של טרוריסטים.
לא מפתיע אפוא שה"מאבק בטרור" בג'נין, שהובילה הרשות ושהוכרז על ידי בלינקן, כבר הסתיים רשמית. מאמצי הרשות נגד הטרוריסטים בג'נין היו הצגה בלבד, ניסיון להקרין לגיטימיות תוך שהיא ממשיכה לתמוך בטרור. הפעילות נגד הטרור, אותה הנחה בלינקן את הרשות לבצע, לא הייתה רצינית ולא אותנטית ונזנחה במהרה לטובת "אחדות פלסטינית" עם קבוצות טרור ג'יהאדיסטיות רצחניות.
מה שמחמיר את המצב הוא שהפסקת האש והסכם החטופים בתיווך ארה"ב מוצגים על ידי חמאס והרשות כהישג. אין ספק שזה יחזק את התמיכה המכרעת בחמאס בקרב הפלסטינים בעזה כמו גם באזורים שבשליטת הרשות ביהודה ושומרון.
אין סיבה להאמין שגורל שלטון הרשות בעזה יהיה שונה ממה שהיה בשנת 2007, כאשר חמאס סילק באלימות את הרשות מהרצועה. למעשה, לאור טענות הניצחון של חמאס, ניתן לצפות שגורל הרשות בעזה יהיה חמור עוד יותר היום.
החזרת השליטה בעזה לידי הרשות הפלסטינית תספק לגיטימציה למדיניותה התומכת בטרור ותוביל להמשך האלימות תחת דגל אחר אך עם תוצאות הרסניות דומות.
