ביום שני השבוע חל יום כיפור דיפלומטי עבור ישראל. אירוע שהציג כישלון מדיני חריף שעשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. בעודנו עסוקים במאבקים פנים־מדיניים ובציפייה להפתעות מדיניות שליליות מצד ממשל ביידן בזירה הדיפלומטית במועצת הביטחון, המכה האמיתית והלא צפויה הגיעה ממשרד המסחר האמריקני.
בהמשך לצו נשיאותי של הנשיא ביידן משנת 2023, במסגרת העימות המעמיק עם סין והחתירה האמריקנית להוביל את תחום הבינה המלאכותית, משרד המסחר פרסם את הגדרת מדינות הייצוא לטכנולוגיות בינה מלאכותית והציב את ישראל מחוץ לקבוצת ״מדינות האמון״ שעימן הוא מאפשר שיתוף פעולה בלתי מוגבל.
משמעות הדבר היא הגבלת ייבוא של עד 50 אלף שבבים מתקדמים בשנה – רכיב קריטי לפיתוח מערכות בינה מלאכותית, מחשבי־על, ויישומים טכנולוגיים מתקדמים אחרים. נוסף על כך מוטלות הגבלות על ייצוא מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית מישראל ואליה, מגבלה שמעמידה את המדינה בעמדת נחיתות ניכרת בזירה הגלובלית.
ההנחיות החדשות מחלקות את המדינות לשלוש קטגוריות: מדינות האמון (Trusted Nations), הזוכות ליחס בלתי מוגבל לייצוא טכנולוגי מתקדם; מדינות ההגבלה (Restricted Nations), הרשאיות לקבל כמות מסוימת של טכנולוגיות מתקדמות; ומדינות יריבות (Adversarial Nations), שאינן זכאיות לייבוא כלל.
ההחלטה האמריקנית היא תמרור אזהרה ותזכורת ברורה שהעולם המערבי מצפה מישראל להגדיר את מקומה בזירה הטכנולוגית ולהיות שותפה פעילה באתגרים הגלובליים. עלינו לשנות מיד את הדינמיקה ולשוב להוביל
לפי המסגרת האמריקנית ״שמירה על טכנולוגיות בינה מלאכותית מחוץ לידי מדינות העלולות להיות איום, היא חיונית לביטחון הלאומי של ארצות הברית״ (מתוך הסעיף על מדיניות בקרת ייצוא, חלק 3 בדו"ח). הקריטריונים המרכזיים לקביעת ההגדרות כוללים מניעת זליגת טכנולוגיות לאויבים, תמיכה בחדשנות תוך שמירה על ערכים דמוקרטיים, ומחויבות להבטחת ביטחון המידע. ישראל, שאינה מחזיקה מדיניות בינה מלאכותית סדורה ומוגדרת, נכשלה במבחנים אלו ונכללת בקבוצת הביניים לצד שותפות אמריקניות נוספות, דוגמת הודו, איחוד האמירויות, סעודיה ואף שווייץ.
לישראל יש תעשיית הייטק מהמובילות בעולם, אך הגבלות הייבוא הללו עלולות לחולל בה פגיעה משמעותית. הגבלות על ייבוא שבבים וטכנולוגיות יובילו לעיכוב משמעותי בפרויקטים בשווי מיליארדי דולרים. בתחום הביטחוני, ישראל תלויה בטכנולוגיות מתקדמות לבניית מערכות הגנה חכמות או מערכות מודיעין מבוססות "ביג דאטה". אם גישתנו לשבבים ולמודלים מתקדמים תוגבל, יכולתנו לשמור על יתרון ביטחוני עלולה להיפגע.
גם בתחום הכלכלי התמונה עגומה. ב־2024 לבדה הושקעו בישראל יותר מ־5 מיליארד דולר במחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית. חברות בינלאומיות רבות, כמו Nvidia ו־Intel, מנהלות כאן מרכזי מחקר ופיתוח מהגדולים בעולם. אם לא נוכל לספק את צורכי השוק, ייתכן שהשקעות אלו יעברו למדינות אחרות – מה שיוביל לאובדן הכנסות ותעסוקה.
קצב השינוי בתעשייה הזו קיצוני כל כך, שעיכובים קלים בנגישות לטכנולוגיה עשויים לחסל כליל את התחרותיות הישראלית. לפי פרסום של Nvidia בשבוע שעבר, מערכת השבבים ג׳טסון־ננו לרובוטיקה הכוללת חיישני ראייה ומעבד שגודלם ככף יד אדם – יכולים כיום לבצע 70 טריליון חישובים לשנייה, צורכים 25 ואט ומחירם 249 דולר בלבד. עד לפני כמה שנים יכולות אלה הצריכו חדרים ענקיים, קירור וכמות חשמל אדירה.
בטווח הזמן הקרוב אפשר לפעול עם ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות, שמרכזי המחקר והפיתוח שלהן בתחום השבבים והבינה המלאכותית נמצאים בישראל, כדי לפעול מול הממשל בוושינגטון ולשנות את קבוצת הייחוס של ישראל. עם זאת, בתנאים הקיימים, למהלך כזה סיכוי נמוך להצליח, מכיוון שהממשל יצטרך להסביר מדוע ישראל ״עוברת קבוצה״ בעוד מדינות דוגמת הודו, האמירויות ושווייץ נותרות בקבוצת ההגבלה.
במקביל, ישראל צריכה לנקוט צעדים מיידיים להיערך לשינויים. המהלך הראשון והקריטי הוא יצירת אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית, שיש לה גם נגזרת של דיפלומטיית שבבים ברורה, של שיתופי פעולה ושיח עם המדינות המובילות. ישראל מוכרחה להקים מועצה לאומית שתגדיר חזון ברור לפיתוח הבינה המלאכותית במדינה. המועצה צריכה לכלול מומחי טכנולוגיה, אנשי ביטחון ודיפלומטים, ולבנות תוכנית פעולה שתשלב בין חזון טכנולוגי למאמץ דיפלומטי. חלק מהמהלך מחייב שיח הדוק עם עמיתים אמריקנים כדי לבצע שינויים והתאמות שיצדיקו בצורה פומבית את המעבר של ישראל לקבוצת מדינות האמון.
אסטרטגיה זו איננה יכולה להיות כפופה למשרד החדשנות דל התקציב אלא לעמוד בלב הרשות המבצעת במשרד ראש הממשלה. באיחוד האמירויות, לדוגמה, פרסמו את האסטרטגיה הרואה בבינה מלאכותית את ״מרכז כלכלת העתיד״ עוד ב־2017, ומינו שר לענייני בינה מלאכותית המקיים את כלל קשרי הממשל וההשקעות של המדינה ברחבי העולם.
מתוך הנחה שתהליך זה עלול לארוך זמן, המהלך השני מוכרח להיות כינון ברית אסטרטגית בתוך קבוצת המדינות המוגבלות, ברית שבמרכזה הודו, שווייץ ואיחוד האמירויות. ברית כזו תוכל לכלול שיתופי פעולה בפיתוח ובשיתוף ידע טכנולוגי מתקדם המתבסס על היתרונות היחסיים של כל אחת מהשותפות ועוצמותיה המדיניות.
ההחלטה האמריקנית היא תמרור אזהרה לישראל. זוהי תזכורת ברורה שהעולם המערבי מצפה מישראל להגדיר את מקומה בזירה הטכנולוגית בצורה ברורה ולהיות שותפה פעילה באתגרים הגלובליים. עלינו לפעול מיד לשנות את הדינמיקה, להחזיר את מעמדנו כמדינה מובילה, ולהבטיח שהבינה המלאכותית תישאר עוגן כלכלי וביטחוני גם במאה ה־21 מכיוון שהיא יסוד קריטי בכניסה של ישראל והעולם לרבעון השני של המאה.
יהונתן אדירי הוא יזם טכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית, לשעבר יועצו המדיני והטכנולוגי של הנשיא פרס
