בעוד אצלנו לא יכולים לחכות ל־20 בינואר, היום שבו השבעתו של דונלד טראמפ תפתח בפני ממשלת ישראל אופק פוליטי ומדיני חדש, בעולם הרחב הולכים ומצטברים סימנים המבשרים על סופה מושלמת הממתינה באגפים. גם מי שפלט אנחת רווחה כאשר קאמלה האריס הפכה להערת שוליים היסטורית, יתקשה להתעלם מאפקט הדומינו הגלובלי שהחל להתגלגל עם ניצחונו של טראמפ. מתברר שאמריקה קיבלה שניים במחיר אחד: את דונלד טראמפ ואת האלטר־אגו שלו, אילון מאסק.
עוד לפני כניסתו לתפקיד הספיק הזוג החדש לשבור כל כלל אפשרי ביחסים בינלאומיים ולהתערב בענייניהן של מדינות אחרות, כולל השבוע האחרון שבו הציע טראמפ לספח לארה"ב את קנדה, פנמה וגרינלנד. מאסק מצידו קבע ערב בחירות בגרמניה, כי מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" היא תקוותה היחידה, וקרא לבריטים ברשת X להשתחרר מהרודנות של ממשלתם הנבחרת. התבטאויות כאלה מטילות צל ארוך על עתידן של אבני יסוד ביחסים בינלאומיים. למשל היחסים המיוחדים בין ארה"ב לבריטניה, והמשך קיומה של ברית נאט"ו.
לפי המסתמן, בממשל האמריקני הנכנס הולך ונפתח פער ענק בין המערכות המרכיבות את המנגנון הצבאי, המדיני והכלכלי של ארה"ב כמדינה מתוקנת בעלת ממשל דמוקרטי, ובין קבוצה קטנה ולא בהכרח נבחרת של אנשים המקיפים את טראמפ, כולל בני משפחה ומקורבים המכתיבים את סדר היום. זה לא לגמרי חדש, אבל עומק התופעה והיקפה בהחלט כן.

הסימנים הראשונים הופיעו מיד אחרי הבחירות, כאשר טראמפ ניסה לאייש תפקידי מפתח קריטיים בסדרת מינויים קרקסיים של אנשים חסרי משקל או חשיבות ציבורית. למשל מגיש פוקס עתיר הקעקועים פיט הגסת' לתפקיד שר ההגנה, או טולסי גבארד, חובבת ידועה של ולדימיר פוטין ובשאר אסד, לראש המודיעין הלאומי האמריקני. במאמר מוסגר נציין שהפטנט הזה אינו ייחודי לטראמפ, ויש לו גרסה מקומית. למשל מינויו של השר דודי אמסלם לשר האחראי על הוועדה לאנרגיה אטומית, או של מאי גולן לשרה לקידום מעמד האישה.
כל זה היה רק המבוא לקרב האמיתי שהולך לשנות את פניה של הציוויליזציה האנושית: הקרב על הבינה המלאכותית. השבוע נכנס הקרב הזה לשלב חדש וקריטי, כאשר מארק צוקרברג, הבעלים של חברת מטא ומייסד הרשת החברתית פייסבוק, פרסם סרטון מיוחד שבו הכריז על ביטול מנגנון בדיקת העובדות המתפרסמות בפייסבוק ובאינסטגרם. במקומן יתווסף מנגנון חדש המכונה "תגובות גולשים", בדומה למנגנון הקיים ברשת X (של אילון מאסק), ויוסרו ההגבלות על התבטאויות בנושאים כמו מגדר והגירה. בקרת התוכן תוגבל לתחומים החמורים ביותר, כמו סחר בילדים או סמים.
מיליארדים על הכף
מה גרם למארק צוקרברג לקבל את ההחלטה דווקא בעיתוי הנוכחי, ועם מי הוא מתכתב בהודעה הזו? התשובה היא, כמובן, עם הרוח הקרה הנושבת ממאר־א־לאגו. לדונלד טראמפ יש בטן מלאה על מטא ועל חברות הטכנולוגיה האמריקניות, הוא מאמין שצונזר על ידן מסיבות פוליטיות. ואכן, ג'ואל קפלן, הרפובליקני שמינה צוקרברג כאחראי על "המדיניות הציבורית החדשה של החברה" בניסיון לפייס את טראמפ, הודה השבוע שההחלטה קשורה לאקלים הפוליטי הנוכחי בארה"ב. ״אנו נכנסים לעידן חדש עם ממשל חדש, התומך בחופש הביטוי. זה שינוי משמעותי לעומת ארבע השנים האחרונות, שבהן הופעלו עלינו לחצים להחמיר את מדיניות התוכן".
אי אפשר להקל ראש בדרמה שמאחורי ההודעה הזו. זוהי רעידת אדמה, ושינוי כיוון דרסטי במאבק במידע השקרי המציף את הרשתות החברתיות. לדברי צוקרברג, המנגנון שהיה קיים עד כה היה מוטה פוליטית וגרם יותר נזק מתועלת. "מה שהחל כתנועה להכלה, הפך כלי לסתימת פיות ודחיקת דעות שונות. זה הלך רחוק מדי", אמר צוקרברג.
וכך, שבועיים לפני טקס השבעתו של טראמפ לנשיא, מבין מארק צוקרברג שזה הרגע האחרון להתיישר עם מדיניות הממשל החדש. תרומה של מיליון דולר למימון טקס ההשבעה זה נחמד, אבל אם מטא רוצה לשמור על מעמדה בעידן החדש ולשחק תפקיד משמעותי ופעיל בדיוני מדיניות הטכנולוגיה של הממשל, זה לא מספיק. עידן הבינה המלאכותית מתדפק על הדלת. יותר מדי מיליארדים מונחים על כף המאזניים, ומי שלא יהיה שם יהפוך לבדיחה עצובה. מעתה, המוטו הוא חופש ביטוי ללא מגבלות וללא צנזורה. נשמע אולי רומנטי לאוזן בלתי מיומנת, בפועל זהו המבוא לקרב שליטה חסר מעצורים על הבינה המלאכותית.
אחרי עשור של התייסרות בשאלת הבקרה והניטור של התוכן ברשתות החברתיות, עניין שעלה מיליארדים והזמין לעיתים ביקורת חריפה, נוכח צוקרברג שבקרב הזה מאסק ניצח
בנובמבר 2023 חשפה חברת xAI, חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק, את התשובה שלה ל־ChatGPT של Open AI ול־LlAMA 2 של מטא. המודל של מאסק, שבמובנים מסוימים עוצב בדמותו, קיבל את השם גרוק ומתבסס על רשת X שלו. גרוק הוא מונח שטבע סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין, ומשמעו "להבין עד כדי כך שמושא התצפית הופך לחלק מן הצופה". נשמע יפה ועמוק, ובעצם מעיד על היומרה של מאסק לטעון שלמודל הבינה המלאכותית שלו יש יכולות גבוהות המשאירות אבק למתחריו, בין השאר באמצעות שימוש במידע בזמן אמת המופיע ברשת X. שימוש זה מעניק אומנם יתרונות גדולים, אך גם חושף אותו למידע שקרי ולתכנים של שנאה והסתה.
בהודעה הרשמית שליוותה את ההשקה של גרוק בשנה שעברה, מודל הבינה המלאכותית של מאסק קוּשר לאייקון נוסף בספרות המדע הבדיוני: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. אליבא דמאסק, גרוק מיועד לענות על כל דבר ואפילו להציע שאלות לשואל. גרוק פותח כדי לענות גם על שאלות שנונות שמערכות AI אחרות דוחות, ויש לו צד מרדני. מי שכבר עשו שימוש כזה או אחר בצ'אט GPT, מבין בדיוק למה הכוונה. במענה לשאלות מסוימות מגיעה תשובה מתסכלת למדי, העושה שימוש בטיעונים הקשורים לחוק וסדר, דיבה או אפילו טעם טוב. מה שבחוגים מסוימים נתפס כצנזורה וכניעה לתרבות ה־woke.
היכונו לצונאמי
מעבר לכך, לא מן הנמנע שלהחלטה של צוקרברג היה גם פן אישי. אחרי עשור של התייסרות בשאלת הבקרה והניטור של התוכן ברשתות החברתיות, עניין שעלה מיליארדים והזמין לעיתים ביקורת חריפה, כולל שימוע בלתי נוח בעליל בקונגרס, נוכח צוקרברג שבקרב הזה מאסק ניצח. כן, האיש שזרק לכל הרוחות את כל מבקריו מהתקשורת, שלא שם על הממשל, האקדמיה והרגולציה השנואה, והקים רשת ללא כל הגבלות והתנצלויות, עם אוסף בלתי נדלה של אמירות גזעניות ומיניות ודברי שטנה ובלע. גם אם בתחילה הוא שילם מחיר כשהמפרסמים המבוהלים עזבו את הרשת, מהר מאוד הם חזרו.
צוקרברג איננו היחיד בקרב על הקרבה לטראמפ ועל ההשפעה על מדיניות הטכנולוגיה. גם טים קוק מאפל וג'ף בזוס מאמזון כבר התיישרו איתו, וגם הם תרמו לטקס השבעתו. את החשבונות שלהם איתו הם ידחו כנראה לשלהי כהונתו, או אולי לפיצוץ שכולם ממתינים לו בין יו"ר X לנשיא הנכנס.

אבל גם הם לא יוכלו להכחיש שיש משהו מאוד לא בריא בחיבור בין טראמפ לאוסף אשפי חברות הטכנולוגיה, שהם גם האנשים העשירים ביותר בעולם. באורח פרדוקסלי, זה מזכיר את המנגנון שהחל לבנות ולדימיר פוטין לפני כחצי יובל, כשהחל לנהל את רוסיה יחד עם חבורת אוליגרכים. התנאי העיקרי שלו היה שהם לא יתערבו לו בפוליטיקה. טראמפ לא יוכל לגרום לזה לקרות בסגנון של פוטין, אבל אין ספק שהוא כבר עכשיו מצליח לגרום לאנשים החזקים הללו להתיישר מולו באופן מעורר השתאות. בתמורה הם יהיו שותפים להחלטות בתחום מדיניות הטכנולוגיה ואולי גם מעבר, באופן שישפיע קדימה לא רק על חייהם של אזרחי ארה"ב אלא על העולם כולו.
אז כן, בישראל מחכים ל־20 בינואר כמעט כמו שמחכים למשיח. אבל באופן אבסורדי, התוצאות של הדינמיקה הזו יורגשו כאן הרבה לפני שטראמפ יחולל את הניסים שמצפים ממנו. ההחלטה של צוקרברג להסיר את החסמים מעל רשת פייסבוק תיתן את אותותיה בקרוב מאוד, בצונאמי של פרסומים אנטי ישראליים ואנטישמיים.
נכון, כמויות השקרים, הדיווחים המוטים והאנטישמיות המוצהרת שכבר עתה מדינת ישראל מתמודדת עימן הן אדירות. אך עם ביטול מנגנון בדיקת העובדות על ידי רשת פייסבוק, קשה אפילו לדמיין את היקף ההסתה ודברי הבלע שיציפו את הרשת.
כבר עכשיו נכשלת מדינת ישראל בהתמודדות עם שטף הפרסומים ברשתות החברתיות, החל מאיומים על קהילות יהודיות ועד מרדף רשת אחר חיילים ישראלים בניסיון לעצור אותם ולהעמיד אותם לדין על פשעי מלחמה. וזו רק ההתחלה. ככל שגרוק ודומיו ילכו וייכנסו לחיינו, יהיה יותר ויותר קשה להבחין בין המציאות הממשית לעולם הווירטואלי, והמאבקים שישראל מתמודדת עימם ייעשו מורכבים הרבה יותר.