תקציב המדינה לשנת 2025 מגיע לכנסת, ואתם הולכים להרגיש את זה בכיס. זה קורה אומנם באיחור לא אופנתי, והתקציב יאושר רק במהלך ינואר או פברואר, אבל חלק מהצעדים שבו יועברו בתהליך מהיר כבר בחודש הקרוב, וייכנסו לתוקף כבר בינואר. למשל כל חבילת המיסוי של התקציב, כלומר מה שתראו בתלוש השכר או בחשבונית מהסופר.
חלק מההשפעות האלה אינן ישירות. אחד הצעדים המרכזיים של תוכנית המיסוי שאישרה הממשלה, הוא הקפאת מדרגות מס ההכנסה. מס ההכנסה שאנחנו משלמים איננו אחיד, אלא נקבע על פי מדרגות. אם השכר שלכם איננו גבוה מ־7,010 שקלים – אתם תשלמו מס הכנסה של 10%. על שכר גבוה יותר תצטרכו לשלם יותר, אבל לא על כל השכר: על החלק שמעל 7,010 ועד 10,060 – תשלמו מס בשיעור של 14%, ועל החלק שמעל 10,060 ועד 16,150 – תידרשו לשלם 20%. זה מה שנקרא "מס פרוגרסיבי", כלומר שיעור מס גבוה יותר ככל שאתם מרוויחים יותר. שיטת המדרגות נועדה להבטיח שתשלמו יותר מס, אבל שלא תימנעו מהגדלת המשכורת שלכם מחשש שבסוף תרוויחו פחות. את מה שהרווחתם קודם תמשיכו להרוויח, רק תשלמו יותר על ההעלאה הבאה.
מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות מדי שנה על פי מדד המחירים של השנה הקודמת. אם המדד עלה באחוז אחד, גם הרף העליון של כל מדרגה עולה באחוז אחד, כך שבפועל תשלמו פחות מס. ההיגיון הוא כזה: כשהמחירים עולים, זה אומר שהערך של הכסף שלכם נשחק ואתם יכולים לקנות פחות דברים עם אותה משכורת. כשמצמידים את מדרגות מס ההכנסה למדד המחירים, שומרים למעשה על שיעור מס ריאלי – כזה שמתחשב בשינויים במחירים, ומשאיר לכם את האפשרות לרכוש את אותם הדברים עם המשכורת שלכם. בתקופת אינפלציה כמו שאנחנו חווים בשנים האחרונות, העדכון הזה עשוי להיות משמעותי.
ואולם לפי התוכנית של משרד האוצר – מדרגות מס ההכנסה יוקפאו בשיעור הנוכחי שלהן, אף שהאינפלציה לשנת 2024 צפויה להגיע לכ־3.3%. אתם אולי לא תראו שינוי בסכום מס ההכנסה שאתם משלמים, אבל בפועל תישארו עם נטו שקונה פחות.
שני צעדים נוספים ישפיעו על הנטו שלכם: גם נקודות הזיכוי שאתם מקבלים ממס הכנסה יוקפאו בשיעור הנוכחי שלהן. אם אתם הורים לילדים קטנים, ההטבה המשמעותית הזו הייתה יכולה לגדול בהתאמה לעליית המחירים שאתם משלמים כדי לגדל את ילדיכם, אך זה לא יקרה.
אבל הצעד המשמעותי ביותר בתקציב המלחמה הוא העלאת המע"מ. בתחילת ינואר תיכנס לתוקף העלאת המע"מ באחוז אחד. זה אומר שכל מה שאתם קונים, מלחם ועד רכב, מאיפור ועד רהיטים – יתייקר באחוז אחד. והנה העלאות נוספות שהן לא חלק מהתקציב, אבל יגיעו במעטפה ממותגת אל תיבת הדואר שלכם בינואר הקרוב: תעריף המים מתייקר ב־3.4%, תעריף החשמל ב־3.8%, וגם הארנונה בשיעור של 5% לפחות.
זה אומר שכאשר תסתכלו על תלוש השכר שלכם בינואר הקרוב, לכאורה לא תראו הבדל. שורת הנטו תישאר אותו דבר, אבל עליית המחירים הכללית, לצד העלאת המע"מ, יגרמו לכך שעם אותו כסף תוכלו לקנות פחות דברים. זו המשמעות של "הקפאה". זו גלולה שקל יותר לבלוע לעומת העלאת מס ישירה, ולכן הממשלה בחרה בה, אבל בפועל – היא עושה כמעט את אותו הדבר.
כשהתקציב הוצג לציבור ולממשלה, הבטיח סמוטריץ' שכולם ייכנסו תחת האלונקה. "שוויון בנטל התקציב", הוא קרא לזה; כולם יצטרכו לממן את עלויות המלחמה, הצעדים השונים יפוזרו על פני העשירונים השונים, וכולם יתרמו לצורך הלאומי בקיצוצים. אחד הצעדים הללו היה הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי. כמו במקרה של מדרגות מס ההכנסה, גם קצבאות הביטוח הלאומי מוצמדות למדד המחירים, ומאותה סיבה מוצדקת. אם המחירים עולים, זה אומר שהקצבה למעשה שווה פחות. לכן גם הקצבאות מעודכנות מדי שנה בהתאמה למדד, וגם הן היו אמורות להיות מוקפאות במסגרת הידוק החגורה הנוכחי. מהזווית של שוויון בנטל, יש בכך היגיון. חצי מהעובדים בישראל לא מגיעים בכלל לרף של מס הכנסה, ואת חלק הארי שלו משלמים שלושת העשירונים העליונים. יש גם הרבה ישראלים שלא עובדים בכלל ולא נדרשים לשלם מס הכנסה. כך שגם אם מקפיאים את מדרגות מס ההכנסה ואת נקודות הזיכוי, למשל להורים לילדים – רק קבוצה קטנה יחסית תרגיש את זה. כשמקפיאים גם את קצבאות הביטוח הלאומי – גם מי שלא עובד וגם מי שמקבל קצבה במקביל להכנסה קטנה, יידרש להשתתף בנטל, גם אם לא בשיעור גבוה.
אלא שבלחץ חלק מהחברים בקואליציה, בעיקר יו"ר ש"ס אריה דרעי, הגזרה הזאת הוקפאה ברגע האחרון. במערכות הרווחה נשמו לרווחה, אבל המשמעות היא שמישהו אחר יצטרך לשלם את החשבון. והפלא ופלא, זה יהיה שוב מי שעובד. אין ארוחות חינם, כפי שנתניהו הצהיר בעבר, ואין גם קצבאות חינם. אם הקצבאות לא יוקפאו בחודש הבא, ויעלו בהתאמה למדד, מישהו ישלם את זה. ואכן באותה נשימה, יחד עם ביטול ההקפאה, הוכרז שדמי הביטוח הלאומי יעלו ב־1.6 אחוזים. ההחלטה הזאת בהחלט תשפיע על תלוש השכר שלכם בחודש הבא: מחצית מההעלאה הזאת תרד מהנטו שלכם, ואת המחצית השנייה ישלם המעסיק שלכם. אם אתם עצמאים, ברכותיי, מלוא ההגדלה הזאת תשולם על ידכם.
אפשר להסביר את המדיניות הזו בחוסר רצון לפגוע במערכות הרווחה ובשכבות החלשות ביותר. אבל עלות המלחמה תיפול בסופו של דבר על כל שכבות האוכלוסייה, חלשות וחזקות כאחת. הקפאת קצבאות, שמשמעותה השארתן על הסכום הקיים, נראית כמחיר פעוט. בינתיים, הציבור העובד והמשרת נדרש לשלם את מחיר המלחמה בכל החזיתות: גם בשירות מילואים אינטנסיבי וגם בהפחתה של הנטו שהוא מקבל, ואצל מי שהוא במקרה גם עצמאי וגם מילואימניק – העלות כפולה ומשולשת. במשרד האוצר דיברו על רצון ליצור שוויון בנטל הכלכלי, אבל ברגע האמת, ובשל לחצים פוליטיים בלבד, השאירו את המעמד העובד לשלם הכול לבדו.
דיבורים באוויר
גם אחרי ההסדרה בלבנון, הטיסות בנתב"ג טרם חזרו למסלולן. כפי שכתבנו כאן לפני כמה שבועות, שתי יוזמות פרטיות מנסות לקדם פתרון למצוקה החריפה ביותר בתחום: הטיסות לארצות הברית. היעד הזה משמעותי לא רק מסיבות תיירותיות, אלא בעיקר למגזר העסקי בישראל. ואולם כל חברות התעופה הזרות ביטלו את טיסותיהן לשם, והחברה היחידה שעדיין מפעילה קו לארצות הברית היא אל־על. המושבים הפנויים מועטים בגלל הביקוש הגבוה, והמחירים בשמיים.
ענף ההייטק, שנדרש לנתיב אווירי סדיר יותר מזה שהתקיים כאן בחודשים האחרונים, החליט להרים את הכפפה ולהקים קו טיסות לניו־יורק. באתר החדש TechAir תוכלו להירשם לטיסות החל מינואר הקרוב, והן יופעלו שלוש פעמים בשבוע. הטיסות יקוימו במתכונת של "חכירה רטובה", כלומר, השכרה של מטוס 777 כולל הצוות והטייסים, והעלות תעמוד על כ־1,350 דולר לכרטיס. באתר נכתב כי "בשל מצוקת הטיסות לארה״ב, הזמינות הנמוכה והעלות הגבוהה, מטה ההייטק מארגן קו תעופה עונתי לתקופת ינואר־מרץ לתגבור הקווים לארה"ב".
הממשלה בחרה בהקפאה של מדרגות מס ונקודות זיכוי, גלולה שקל יותר לבלוע לעומת העלאת מס ישירה, אבל בפועל היא עושה כמעט את אותו הדבר
בינתיים שתי חברות תעופה ישראליות נוספות, ישראייר וארקיע, קיבלו אישור זמני לחודשי החורף להפעיל טיסות לארצות הברית, והן צפויות להפעיל כ־10 טיסות שבועיות בקו תל־אביב־ניו־יורק. לצורך קידום היוזמה הזו, רשות התעופה האזרחית בישראל פעלה מול מקבילתה האמריקנית כדי לקבל את האישורים הנדרשים. כעת, חברות התעופה הללו נדרשות לחכור מטוסים גדולים ומתאימים שיוכלו לגמוא את המרחק עד ארצות הברית, אבל מבחינתן הדבר עדיין תלוי בשינוי תקנות הפיצויים במקרה של ביטולי טיסות.
בזמן שהמגזר הפרטי כבר מתחיל לחכור מטוסים ולייצר קווי תעופה, בכנסת עדיין מנהלים דיונים לגבי "חוק טיבי". השבוע ניהלה ועדת הכלכלה דיון נוסף על החוק שנועד להשהות בהוראת שעה את הסעיף שקובע כי חברת תעופה שמבטלת טיסה קרוב למועדה תידרש לשלם פיצוי לנוסעים. יותר משנה לאחר תחילת המלחמה, כשאנחנו כבר קרובים מתמיד לסיומה, הנושא עדיין נדון בוועדה, במקום שהממשלה תפעל במהירות האפשרית כדי להחזיר את חברות התעופה הזרות לנתב"ג.
בוועדה הסכימו סוף־סוף להודות כי "אף שהחוק הוא טוב וצרכני, במצב שנוצר הוא מוביל לכך שמחירי הטיסות עלו ואנשים נתקעו בחו"ל בלי טיסה בכלל, וגם זו פגיעה צרכנית". לפעמים זה עניין של מתמטיקה פשוטה. ישראייר, שמתעתדת להפעיל קו לארצות הברית, מרוויחה 18־20 דולר לנוסע בטיסה. לטענתה, בטיסה שיש בה 600 נוסעים – הרווח שלה עומד על 12,000 דולר. אבל בגלל החוק שדורש פיצוי, החברה נחשפת לאיום משפטי של תשלום פיצויים בסך 12 מיליון דולר, אם הצוות יסרב להגיע משום שיש אזעקות בנתב"ג. במצב כזה, ברור מדוע החברות חוששות להוציא טיסות לישראל.
נציג ריינאייר, חברת לואוקוסט מהגדולות בנתב"ג, טען בדיון כי החברה תחזור לפעילות בישראל תחת שלושה תנאים. האחד הוא שקט ביטחוני, שישראל לא יכולה להבטיח, אבל השניים האחרים בהחלט מצויים בתחום אחריותה של המדינה: תיקון חוק שירותי תעופה באופן שיעניק ודאות משפטית לחברות תעופה במצבי חירום, והפעלת טרמינל 1 בנתב"ג. "אם טרמינל 1 יהיה פתוח, נדע להחזיר עשרת אלפים מושבים בשבוע לעשרה יעדים מרכזיים", הצהיר הנציג. האגרות בטרמינל 1 נמוכות משמעותית מהטרמינל המרכזי בנתב"ג (טרמינל 3), אבל רשות שדות התעופה הפסיקה את פעילותו בתחילת המלחמה בשל הירידה החדה בתנועת הנוסעים, ובחודש שעבר הודיעה על סגירתו עד סוף מרץ 2025.
חברות הלואוקוסט מעדיפות את טרמינל 1 בגלל מיסי הנמל המופחתים (כ־11 דולר לנוסע לעומת 30 בטרמינל 3), מה שמאפשר להן להוריד את מחיר הכרטיס. אנו תקועים בלופ: כל עוד חברות התעופה הזרות לא חוזרות לטוס לארץ, רשות שדות התעופה לא פותחת את טרמינל 1; אך כל עוד לא פותחים את טרמינל 1, פוחת התמריץ לחברות התעופה לטוס לישראל. את הסבך הזה מתקשה ישראל להתיר, ולא ברור אם יש כרגע מי שמתאמץ לפעול בנושא. בינתיים, כמו בהרבה מקרים אחרים, השוק הפרטי פועל מהר יותר ויעיל יותר מהממשלה.
