שני ילדים בונים על חוף הים ארמון חול מרשים. הארמון, גאה ומרוצה מעצמו, לא מצפה שהחוויה הנעימה שלו תיקטע פתאום: רגל דורסת מונפת מעליו ורומסת אותו לחלוטין. למרות ההלם, הארמון מחליט לשקם את עצמו. ואולם, לא קל להיות מבנה חול – שוב ושוב הוא נבנה מחדש, ושוב ושוב הוא נמעך בידי גורמים לא צפויים: פעם צלחת מעופפת, פעם טיפות גשם המפוררות אותו, ופעם גל שמשטח אותו לחלוטין. כאשר הארמון הפצוע נפגש בארמון חול נוסף שחווה את הפגיעה הראשונה שלו, הוא "מושיט לו יד". אין מי שחסין לחלוטין מפני מכות החיים, אבל היכולת להתמודד יחד היא מקור נחמה.
ארמון החול הוא למעשה הגיבור, והסיפור מסופר בקולו ומנקודת מבטו. הבחירה להציג את הנרטיב מנקודת מבט של מבנה חול, מאפשרת לילדים הצעירים לפגוש נושאים מורכבים של משבר וקימה־אחרי־נפילה בצורה אלגורית, רכה ומחויכת. דמותו של סרטן קטן וחייכן מלווה את הארמון לאורך העלילה; הוא מסייע לו להיבנות מחדש בכל פעם, ותומך בו ברגעי הקושי. הסרטן מקפיד גם להניף דגלון בראש הארמון בכל ניסיון שיקום, כסמל לנחישות ועמידות.
הארמון נמעך שוב ושוב, ובהקשר זה ראויה לציון בחירתה של הסופרת להימנע מלמצוא "פתרון" לבעיה. מפגש עקבי של קוראים עם סיפורים שבהם הכול מסתדר בסופו של דבר, עלול לעצב בקרב ילדים תפיסה מוטעית של המציאות, ולהחמיץ את ההבנה הפשוטה והכואבת שדברים רעים קורים – גם כאשר מתאמצים לעשות את כל מה שנכון. המסר בסיום, שלפיו אין צורך לשאת את כאב המעיכה לבד, הוא כשלעצמו מסר חשוב ויקר ערך. אף שאין ביכולתנו לשלוט במכשולים חיצוניים, היכולת להעניק ולקבל תמיכה היא עניין של החלטה ולא של מזל.
אף שהמסר חשוב ורלוונטי, העברתו בסיפור חוטאת לעיתים בישירות יתר. המסר מוגש כהצהרה מפורשת: "נִתְעוֹדֵד, נִתְמוֹדֵד, עִם כָּל הַסְּעָרוֹת וְהַמְּעִיכוֹת שֶׁהַחַיִּים מְזַמְּנִים לָנוּ – יַחַד!". מסרים המוגשים באופן כה ישיר פוגמים בחוויה הספרותית, שמאבדת מכוחה להוביל את הקוראים לתובנות עצמאיות דרך רפלקסיה ופענוח אישי. כמו כן, הבחירה לקשור את המשברים למושגים כלליים וגדולים כמו "החיים" או "העולם" משקפת מבט של מבוגר, שאינו בהכרח תואם את נקודת המבט הילדית. מנקודת מבט של ילד, העולם כולו מתמצה בחוף הים ובחוויה המשחקית שבו; זוהי הדרמה המשמעותית, שמתרחשת כאן ועכשיו.
למרות הנטייה למסרים דידקטיים ישירים, הספר מצליח לגעת בנושאים כמו חוסן, שיקום והתגברות. הדימוי של מבנה חול הנבנה מחדש, תוך קבלת עידוד ותמיכה, מדגיש את הכוח הנפשי הנדרש להתאושש אחרי נפילה, ואת החוויה של להיות "מעוך" ובכל זאת להיבנות מחדש. הספר שוהה במרחבים של רגשות לא נעימים ואינו ממהר להעלים אותם, ובכך מעניק לילדים מקום להכיר באתגר ולפגוש אותו מנקודת מבט מרעננת.
