האמריקנים רודפים אחרי הפלסטינים, סוגרים להם את השגרירות, מפסיקים את התקציבים לאונר"א ולבתי חולים במזרח ירושלים מכיוון שהם לא מוכנים לגשת למו"מ. הישראלים קופצים על ההישג הזה כמוצא שלל רב. הטענה הממשלתית הקבועה היא שהפלסטינים לא רוצים לבוא למשא ומתן מכיוון שהם לא רוצים להתעמת עם שאלות יסוד כמו זכות השיבה וירושלים המזרחית.
אני רוצה להציע הסבר שונה. הפלסטינים לא רוצים להגיע למו"מ כי הם לא צריכים אותו. השאיפות הלאומיות שלהם הולכות להתגשם, ובכלל זה מימוש זכות השיבה וסיפוח ירושלים המאוחדת לעצמם. הם לא צריכים לשם כך את הנשיא טראמפ, ובטח שלא לשבת עם ג'ייסון גרינבלט, ג'ארד קושנר ודיוויד פרידמן. הפלסטינים צריכים קצת סבלנות פלוס טמטום ישראלי כדי שכל הפחדים הגדולים שלנו ייפלו לידיהם כפרי בשל.
בשבוע שעבר הלכתי לחוג בית עם זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, המורשת וענייני ירושלים וחבר הקבינט. אלקין, שמתמודד על ראשות העיר ירושלים, הופיע לפני תומכים מהקהילה הצרפתית בבית־הכרם. הוא איש יסודי ולכן הלך לבדוק מה קורה בשכונות הפלסטיניות הענקיות ששייכות לירושלים, אבל נתונות מחוץ לגדר ההפרדה.
המגדלים הללו הופכים למוסד שידוכים. הפלסטיני משכם מתחתן עם התושבת מא־טור ומקבל תעודת זהות כחולה. בבחירות המוניציפליות הבאות הפלסטינים יהיו כ־50 אחוז בירושלים
בשכונות הללו חיים היום לדברי אלקין 150 אלף איש. מעבר לגדר נבנים גורדי שחקים עם מאות ואלפי דירות לא חוקיות. אלקין בדק מה קורה בבניינים הללו ומצא אכלוס רב בדירות שנקנו במחיר של 72 אלף שקל בממוצע. הוא גילה גם תנועת אוכלוסין מסיבית ומרתקת. מאות פלסטינים תושבי ירושלים שחיים בשכונות כמו סילוואן ושייח'־ג'ראח עוברים לגור בשכונות מעבר לגדר, אבל לא משנים כתובת. מהצד השני, אלפי פלסטינים תושבי הרשות מגיעים לגור בשכונות הללו שמעבר לגדר.
המגדלים הענקיים הללו הופכים למוסד השידוכים הגדול ביותר בעולם, כנראה. הפלסטיני משכם מתחתן עם התושבת מא־טור מקבל תעודת זהות כחולה והופך לתושב העיר, ואם ירצה גם לאזרח המדינה. אלפי הילדים הפלסטינים יהיו גם הם תושבי ירושלים. אלקין מצהיר (!) כי לקראת הבחירות המוניציפליות הבאות ב־2023 האוכלוסייה הפלסטינית תגיע ל־50 אחוז בירושלים. המועמד הפלסטיני לראשות העיר יוכל לכבוש את כיכר ספרא בפקס, אפילו בלי קמפיין.
כך מממשים הפלסטינים את זכות השיבה ואת חלום הילד הפלסטיני שיניף את הדגל על חומות ירושלים בלי מלחמה ובלי לעשות שלום. מה הפלא שאלקין אובד עצות. "זו צרה צרורה. הגירה בלתי חוקית לתוך ישראל. עשרות אלפים בכל שנה. פי כמה וכמה מהסודנים. לך תבנה עכשיו בתים ל־150 אלף פלסטינים", הוא אומר. הצעתי לו להחזיר את השכונות הללו לרשות הפלסטינית, אבל הוא טען כי הרשות לא יכולה להיות כל כך קרובה לשכונות הישראליות שמעבר לגדר. שאלתי אותו מה ההבדל בין רמאללה ובית־אל. לא קיבלתי תשובה משכנעת.
אלקין לא רוצה לחלק את העיר בין שתי ישויות, זה ברור, אבל מוכן לחלק את העיר בין שתי עיריות. הפטנט אמור למנוע רוב פלסטיני בירושלים, אבל הוא רק ממחיש את הסכנה הדו־לאומית שאין לה פתרון. "השכונות מחוץ לגדר הן בגודל של עיר. אני מציע שהן יהיו רשות מוניציפלית נפרדת", אומר אלקין. "נשים שם ועדה קרואה שתעשה סדר. שלא ייחשבו שטח מוניציפלי של ירושלים".
איפה הרעיון עומד כרגע? "הנחתי את התוכנית על השולחן של נתניהו. זו החלטה שלו ושל הקבינט", אומר אלקין. הוא גם לא שוכח להוסיף כי ירושלים היא תמונת הראי של עתיד המדינה כולה, ומה שקורה כאן מקדים את מה שצפוי לנו בשנים הבאות ובכלל.
