הימים ככל הנראה הם ימי בחירות, ובזמן שב'מפד"ל' וב'איחוד הלאומי' עוד לא יודעים האם ירוצו במשותף במסגרת הבית היהודי', ב'איחוד הלאומי' מתחילים לעבוד ולדבר ערכים וחזון במנותק מהמפלגה הגדולה. בעוד ב'בית היהודי', מפלגה שמתרכזת בקהל הבייס הטבעי שלה בין פתח תקווה לגבעת שמואל ובואכה השומרון ויהודה, רעננה וירושלים – ב'איחוד הלאומי' מסתערים עם יוזמה חשובה וערכית הקוראת תיגר על כל מה שב'בית היהודי' לא מדברים עליו.

התוכנית החברתית החדשה שהגו ראשי המפלגה, ובראשם ד"ר אמציה סמקאי מהמחלקה הכלכלית באוניברסיטת בר אילן, ומזכ"ל ה'איחוד הלאומי', אופיר סופר, מדברת לראשונה אל אנשי הפריפריה, מעמד הביניים ואותם מצביעים שמעניינים אותם החיים עצמם. על פני 16 עמודים, בתוכנית מוסדרת ורצינית, מעמידים אנשי המפלגה תוכנית חברתית מפתיעה שמציגה אג'נדה של שוק חופשי והקלות בהתערבות המדינה. פתאום מפלגת ימין שמרימה דגלים כלכליים ימניים. הופתעתי.
התוכנית עליה חתמו גם חברי הכנסת והשרים, נציגי 'האיחוד הלאומי' במפלגת 'הבית היהודי', עוסקת בין היתר בהקלה ביוקר המחיה, בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, בקידום צעירים, במדיניות רווחה הגיונית ומתאימה יותר, טיפול שורשי בעוני, סיוע לאנשים עם מוגבלויות, עידוד יציאה לעבודה של אוכלוסיית הנכים, בידול בין נכי צה"ל, סיוע לאזרחים ותיקים, יישוב חבלי ארץ מרוחקים בגליל ובנגב ועוד. כן, הם גם לא מתביישים לדבר על חיזוק ההתיישבות ביו"ש כחלק מאותה מדיניות כלכלית וחברתית יהודית.
בפעם הראשונה, כך נדמה, גם במפלגה דתית ציונית יודעים פתאום להשתמש במושגים של הפחתת רגולציה, הפחתת חוקים כלכליים, וביטול חסמים בירוקרטיים. נכון, נפתלי בנט בקדנציה הקודמת שלו היה שר כלכלה אך הבחירה בתיק השולי לכאורה הייתה כעול וכפרס ניחומים בעבורו. בוודאי לא תיק שהוא הצליח לאחוז בו בהגה ולהוביל שינוי, ובטח לא כחלק מאג'נדה מפלגתית מוצהרת. לאחרונה גם הפעיל חברתי כלכלי ארז צדוק מנסה את כוחו להשפיע על השיח הכלכלי ב'בית היהודי', אך הוא עדיין בודד במערכה.
ב'איחוד הלאומי' לא מחכים לבנט. הם לא מחכים לדיבורים והצהרות חסרות תוכן על דאגה לפריפריה, ועל מדיניות שוברת ועדים, ומוסכמות בנות עשרות שנים בכלכלה הישראלית. גם הבחירה להצגה הרשמית של התוכנית ב-2 בספטמבר בעיר המעורבת עכו, בגליל המערבי היא לא בחירה מקרית. יש מאחוריה אמירה והצהרה של מפלגה שמבקשת לצאת מגבולות יו"ש לעוד יעדים להסתער עליהם. הבחירה בצפון היא חשובה מאין כמוה מול פערים עצומים כל כך ברווחה, בבריאות ובחינוך.
לראשונה אנחנו שומעים על בשורה כלכלית יהודית שמבקשת לפעול ברוח ההלכה והחמלה והכבוד בערכי היהדות. כיצד המילים הגדולות והחזון יתורגמו למעשים בשטח? נטל ההוכחה מונחת על יו"ר המפלגה אופיר סופר וחבריו. אבל לפחות לנו האזרחים יש עם מה לעמת אותם בעתיד, ומונחת לפנינו קריאת כיוון ודרך שמגיעה לראשונה מבית מדרש דתי. כעת נותר רק ל'בית היהודי' לאמץ את המצע ולרוץ איתו קדימה למימוש וליישום.