רעידת האדמה הקשה במרוקו הזכירה לנו שוב עד כמה האזור שלנו מועד לפורענות. אלא שלמרות שאנו מקבלים תזכורת כזו מידי כמה חודשים, המדינה פשוט מתעלמת מהסיכון שבו חיים מאות אלפי אזרחים.
באחרונה פרסם משרד האוצר ממצאים ראשונים על התנהלות רוכשי מחיר למשתכן לאחר סוף תקופת איסור המכירה: בעפולה, 11 אחוזים מהרוכשים מכרו את דירותיהם ברווח ממוצע של 635 אלף שקלים, בתוך 8 חודשים בלבד. ואילו בלוד, בתוך 4 חודשים, העמידו 12.6 אחוזים מהרוכשים את דירותיהם למכירה ברווח ממוצע של מיליון שקלים – תוך חמש שנים.
אין חולק על כך שתוכנית מחיר למשתכן גרמה לעליית מחירים ולניפוח המחיר של קרקעות פרטיות לאור העובדה שבעשור האחרון התמעטו מאד מכרזים במחירי שוק חופשי. אין גם חולק על כך שאין היתכנות כלכלית לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה, אלא שבעוד שהמדינה השקיעה עשרות מיליארדים בטיפוח תוכניות מחיר למשתכן, היא משום מה מסרבת להכניס את היד לכיס ולהשקיע פחות משליש מהסכום בקידום התחדשות עירונית ומיגון מפני רעידות אדמה וטילים בפריפריה.
על פי מחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה, תכנית 'מחיר למשתכן' עלתה למשלם המיסים בישראל כ-30 מיליארד שקלים. בנוסף, היא גרמה לצעירים לקנות דירות יותר גדולות ממה שהם צריכים, וגם הפכה אותם למשקיעים. עוד על פי הניתוח, התוכנית סייעה למבוססים יותר והרחיבה את הפערים.
מצד שני, לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון, יש בישראל כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה הטעונים חיזוק, ובהם כ-810 אלף דירות. עד היום חוזקו ומוגנו פחות מ-2 אחוזים מהמבנים – רובם המוחלט במחוזות תל אביב והמרכז. על פי מחקר של פרופ' ערן פייטלסון וד"ר מיה נגב, שפורסם ב-2017, נדרשת השקעה של כ 1.7 מיליארד שקלים לצורך חיזוקם של מבנים בסיכון גבוה במיוחד הדורשים טיפול מידי. בנוסף, לצורך חיזוק של 70 אלף דירות באזורי הסיכון יידרשו כ-3 מיליארד שקל. להערכת הרשות להתחדשות עירונית, התקציב הנדרש לצורך בניית ממ"ד משותף וחיזוק של היסודות ב-36 אלף דירות באזורים המוגדרים בסיכון גבוה, הוא כ-7.2 מיליארד שקל.
תמ"א 38 זו לא פריבילגיה אלא כורח המציאות וחובה מוסרית של המדינה.
תוכניות מחיר למשתכן מיצו את עצמן והנתונים לעיל מוכיחים זאת. את המחיר שלהן כולנו משלמים היום. קיים שפל היסטורי במכירת דירות חדשות וענף הנדל"ן נמצא בנסיגה במידה לא מועטה גם בגלל התנהלות המדינה בהקשר זה.
הגיעה העת שהמדינה תיקח אחריות במקום להתנער ממנה. הדרך להניע מחדש את הקטר של המשק היא על ידי הקצאת משאבים למיגון אותם עשרות אלפי דירות ובדרך זו חיזוק הישובים וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז.
לפני מספר חודשים הודיע יו"ר מטה הדיור שאין כוונה להאריך את התמ"א והיא תפוג באוקטובר, למעט רשויות שיגישו תוכניות עירוניות. לטעמנו מדובר בטעות. אסור לתת לרשויות את הסמכות לאשר פרויקטים של התחדשות עירונית היות שרובן לא מעוניינות בקידום פרויקטים ולראיה דו"ח מבקר המדינה שביקר את הרשויות המקומיות בהקשר זה. הרשויות המקומיות מעמיסות חסמים רבים שמקשים על קידום תוכניות וקבלת היתרי בניה בגלל מחסור במשאבים כספיים והעומס על תשתיות.
על הממשלה לאפשר לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לטפל בקידום ההתחדשות העירונית בישראל ובמקביל לסייע ליזמים לקדם את מתחמי הפינוי בינוי בין באמצעות מתן קרקע משלימה ליזם באזור אחר או מתן הרבה יותר אחוזי בניה ליזמים על מנת שאלה יוכלו להקצות אחוז גדול יותר מהדירות למחיר מטרה/מחיר למשתכן או כל שם תואר אחר ובלבד שזה יסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה.
