רוב רובם של הצופים בסדרות טלוויזיה, אם נודה על האמת, אינו בקיא בשפת היידיש או בטעמים המופלאים של המטבח היהודי המזרח – אירופאי. ובכל זאת, אחת הסדרות המצליחות בישראל, שלאחרונה הגיעה גם לזירה הבינלאומית, היא זו שעוקבת אחרי דמויות בשכונת מאה שערים בירושלים, ושמה "שטיסל". הסדרה סיפקה הצצה נרחבת לבועה הקטנה ובה יש שפה שונה, מאכלים ייחודים, ותרבות אחרת לגמרי מזו הנקראת 'ישראלית'. נדרש מעט זמן בכדי לפצח את סוד הקסם שלה שריתק גם את החילונים שבחילונים למסך, אך אחרי שמגלים מבינים שזהו אותו הקסם של ההצגה "בבצ'יק" ומה שגורם לקהל למלא את אולמותיה.
בבצ'יק היא פנטזיה קומית חדשה בתיאטרון בית ליסין, שנכתבה בידי אותו היוצר של שטיסל – יהונתן אינדורסקי. העלילה נפתחת בעיר ביאליסטוק שבפולין, שם שוכנת מסעדה יהודית קטנה ופשוטה שמנוהלת על ידי בבצ'יק. לפנות ערב יום הולדתו ה-57 מגיע יהודי זקן ומבקש להתחמם בלילה הקפוא עם מנה קטנה של קאשע (דייסה עשוית כוסמת). בבצ'יק הקמצן מסרב ומסתבר שאותו יהודי הוא זה ששולח אנשים 'לאפות בייגעלך בגן עדן', וכך נגזר עליו, ועל כל יורשיו לדורותיהם, למות בדיוק בגיל 57. 150 שנה קדימה, יודל בבצ'יק, הבעלים הנוכחי של המסעדה בירושלים, מגלה שבוע לפני מותו את הסוד הנורא, ונדרש לבחור למי יוריש את המסעדה. ליוינה, הבן הקטן וה"לא יוצלח" שחלם לרשת את המסעדה כל חייו או שמא דווקא לבכורו חצק'ל, איש העסקים ששב מאמריקה ורוצה לתקן את דרכיו.
לקרב בין האחים נכנסת גם מרים יאפצ'יק, בה יוינה מאוהב עד כלות, אך ליבה שייך דווקא לחצק'ל שנטש אותה כשהיו מאורסים. למרות שליבו נשבר פעם אחר פעם, יוינה אינו מוותר ומנסה בכל דרך לשכנע אותה להתחתן איתו, בכדי לא להיות עוד 'בבצ'יק' שמקבל את חייו הפשוטים ומלאי הפשרות.
יש לציין שהרבה פעמים העלילה, המלאת מיסטיקה יהודית, היא גם מייגעת. ישנם משפטים הארוכים ביידיש שדורשים מהקהל לנקות את אוזניו, והתעקשות להעמיס כמה שיותר נוסטלגיה יהודית בכפית קטנה של שעתיים. ישנן גם לא מעט בדיחות שהיה אפשר להמשיך בלעדיהן, והן מצליחות חלקית רק בזכות המשחק המצוין של רוב הקאסט.
ובכל זאת, הקהל יושב מהופנט ובולע כל תמונה ותמונה. זאת, בגלל אותו סוד שדומה לסודו של הקאשע המוצלח אותו נדרשים להכין בניו של יודל בכדי לזכות במסעדה. והסוד הוא יוינה, הדמות הראשית. בדומה לקיווע, הגיבור הראשי משטיסל, יוינה הוא תמצית הפשטות והמסכנות שבאדם. איש אינו מתייחס אליו ברצינות. הוא "נעבעך" שחלומותיו הפרועים על אהבה והישגים, אינם תואמים את אישיותו הקטנה והשקטה. יוינה הוא גיבור טרגי מושלם, הנלחם כל הזמן כנגד הגורל העגום שהוקצב לו ובכל סיבוב מחדש מפסיד.
יוינה, "היהודי הפשוט האולטימטיבי" . הוא גם מספר הסיפור, מה שקושר אותו לקהל בצורה בלתי רגילה ובין רגע היידיש והמסורת נדחקים לצד ואפילו נשכחים. ובדיוק כמו בשטיסל, דמותו מייצגת את הקונפליקט הידוע בין מסורת לאהבה אמיתית, שמראה את העולם החרדי באור שונה לגמרי, ואינטימי הרבה יותר.
אינדורסקי גודש את המחזה ביהדות עתיקה ומסורתית, ומשלב בתוכו המון פנטזיה (כמו נוכחותם התמידית של הבבצ'יקים המתים במסעדה, או הכוריאוגרפיה החלומית בין זוג האוהבים) שממתיקה את גלולת המוות, או אפיית הבייגעלך בגן עדן, אם תרצו.
אך מעל כל אלה הוא מניח את קלפי האהבה הלא ממומשת, המסורת החזקה שאסור לשבור, וזעקות ליבו של אדם מאמין, שמלווים כמו ניגון יפה את המחזה מתחילתו עוד סופו. זה מה שהופך את בבצ'יק לכל כך שונה בנוף התאטרון הרפרטוארי, ומשאיר טעם חמים של עוד. העלילה כבודה במקומה מונח, אך האנושיות היא שם המשחק, ובמשחק הזה בבצ'יק, ללא ספק, ניצחה.
