זה כבר נראה כתופעה מדאיגה. בפעם השנייה בתוך פחות מחודשיים מפר בג"ץ ברגל גסה את עקרון סופיות הדיון, ומקבל עתירה נגד פסק דין חלוט שלו עצמו. הפעם הראשונה תוארה כאן בכתבה נרחבת על בג"ץ כפר התימנים. תושבים ערבים בכפר השילוח הגישו עתירה נגד ההקדש היהודי במקום, זאת לאחר שכבר ניתנו שני פסקי דין חלוטים, אחד מהם בעליון, על ידי דפנה ברק־ארז. השופטת קיבלה את העתירה החדשה שכוונה נגד פסק־דין שלה עצמה, ושלחה את המדינה להביא הסברים חדשים לשאלות שנטחנו עד דק בערכאות קודמות.
הפעם השנייה התרחשה השבוע, בעתירה החדשה שהגישו הפולשים במאחז הבלתי־חוקי חאן אל־אחמר. כזכור, המבנים הבלתי־חוקיים שנבנו במקום הם חלק ממיזם במימון אירופי שנועד להשתלטות פלסטינית חד־צדדית על שטחי סי, בהם בית ספר בפיקוח הרש"פ. העתירות הראשונות הוגשו כבר ב־2009. המנהל האזרחי הוציא אז צווי הריסה, ונגדם הוגשו עתירות ועתירות שכנגד. במהלך השנים התחמק בית המשפט מהכרעה, וביקש מהמדינה להגיע להבנות עם הפולשים.
משכלו כל הקיצין, אישר בג"ץ את צווי ההריסה: "נקודת המוצא עליה אין עוררים", כתבו השופטים, "היא כי הבנייה במתחם אל־אחמר הינה בלתי חוקית… ההליך של בחינת חלופות אפשריות, שארך שנים ארוכות, הגיע לכדי מיצוי". השופטים הטילו את האחריות על הפולשים, שסירבו להצעות העתקה נדיבות: "הרבה עשתה המדינה לפיתוח אזור ג'הלין מערב על חשבונה, אם בפיתוח השכונה והתשתיות ואם בפיתוח המגרשים המוצעים לעותרים ללא תמורה". וההכרעה: "אין עילה משפטית להתערב בהחלטתו של שר הביטחון לממש את צווי ההריסה".
בשיטת המשפט הישראלית יש כלל יסוד שלפיו אין ערעור על פסק דין של בג"ץ. למרות זאת, הארגונים הפוליטיים המלווים את הבדואים במקום, שכרו עורכי דין חדשים והגישו עתירה לפתוח את התיק מחדש, בטענה שיש להם הצעה להסדרת ההתיישבות במקום. המדינה נזעקה וביקשה לדחות את העתירה על הסף משלל סיבות: אין ערעור על פסק דין של בג"ץ, העותרים השמיטו פרטים מהותיים מעתירתם ובכך פעלו בחוסר תום לב, ובעיקר, הם לא יכולים להגיש הצעות לתוכנית על שטח שכלל אינו בבעלותם.
מי שדנה בעתירה היא השופטת התורנית ענת ברון. כמו במקרה של דפנה ברק־ארז, ברון ישבה גם בהרכב שכתב את פסק הדין הסופי שניתן בסוף מאי. במקום לדחות את העתירה החדשה היא קבעה דיון בתחילת אוגוסט, בהשתתפותה. הבדואים ניצלו את המצב והודיעו השבוע על פתיחה מיידית של שנת הלימודים בבית הספר הבלתי־חוקי במאחז. מה הם הרוויחו בזה? אחת העילות לדחיית פינויים במשך השנים הייתה שאי־אפשר לפנות בית ספר באמצע שנת הלימודים. כשהם יגיעו לדיון באוגוסט, שנת הלימודים כבר תהיה 'בעיצומה' והם יבקשו דחייה בשנה נוספת.
