רבים מכירים את הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו דרך פירמידת הצרכים המפורסמת שלו. אותו מאסלו חתום על "חוק טבע" נוסף, אותו מכנים כ"פטיש של מאסלו". לפי חוק זה, כאשר כל מה שיש לך בארגז הכלים הוא רק פטיש – כל בעיה נראית לך כמסמר. חוק העמותות של ח"כ אריאל קלנר הוא דוגמה טובה ליישום חוק הפטיש במציאות הישראלית.
העשייה והנתינה החברתית בישראל נמצאת באחת משעותיה הקשות. ארגוני חסד, צדקה ושינוי חברתי שפועלים שנים ארוכות לטובת האוכלוסייה בישראל, במשאבים מוגבלים ותנאים בלתי סבירים עבור האוכלוסיות הכי פגיעות בחברה בישראל, נפגעים קשות מחוסר יציבות שלטונית ומכניסת שחקנים עסקיים רבים לזירת העשייה החברתית.
לתוך מציאות זו נכנסת הצעת חוק הפרטית של ח"כ קלנר שעניינה, לכאורה, מניעת מדינת זרות מלהתערב בענייניה הפנימיים של המדינה, אבל פוגעת הלכה למעשה בעמותות המסייעות לניצולי שואה, לילדים חולים ושאר ארגונים שאין להם דבר וחצי דבר לעניין "התערבות" בענייניה הפנימיים של המדינה.
ד"ר רן ברץ, במאמרו במקור ראשון (יומן, 3.6.2023) – הורדת חוק העמותות היא ביטוי לחולשתו הפנימית של הימין – וח"כ קלנר עצמו, באמצעי תקשורת שונים, מודים כי הצעת החוק אינה מושלמת, ותולים יהבם בהליך החקיקה כבסיס לשינויים. אבל בלב הצעת החוק טמון כשל מהותי באבחנת הבעיה, ויותר גרוע מזה- בבחירת הפתרון. הצעת החוק מכניסה לאותו סל כל ארגון שעונה להגדרת עמותה, ופועל גם במתן שירותים אבל גם לשינוי מדיניות בנושא. כלום יעלה על הדעת שארגון הפועל למען ניצולי שואה לא יוכל לקבל מממשלת גרמניה או הולנד כסף עבור טיפולים שונים לניצולי שואה ובאותה העת יפעל לשיפור מצבם של הניצולים ברשויות המקומיות או במסדרונות הכנס? מה יקרה עם ארגון המעניק שירותי רפואה וחסד לילדים חולים ונהנה מתרומת שגרירות ארה"ב למימון אותם שירותים ייקרא לוועדת הכנסת לסקור את מצבם של ילדים אלו בפני הוועדה? האם ארגון הפועל לצמצום הפער החינוכי והדיגיטלי של ילדים בפריפריה, המקבל מענק מהאיחוד האירופי למחשבים באזורי הספר, לא יוכל לעתור לבית המשפט כנגד הקצאת משאבים לקויה של רשויות המדינה? ד"ר ברץ מציע שהתרומות במקרים אלו יעברו דרך קרן מדינתית. אבל אלו מרבית הארגונים שנהנים מתמיכת ישות מדינית זרה, מעל 80% מהארגונים שדיווחו על כך.
מעבר לפער בין סוגי הארגונים שהחוק מבקש לכרוך יחד, צריך גם לדבר על ההיקף. האיחוד האירופי, שגרירות ארה"ב, גופי האו"ם וקרנות מדינתיות אירופיות משקיעות הון עתק בנושאים לא פוליטיים בעליל. התמיכה שלהם באותם ארגוני שמאל, אליהם מכוון החוק, לא מגיעה לכדי אחוזים בודדים מתרומתם הכוללת לישראל. תרומתם לגופי מחקר אוניברסיטאיים ושאינם אוניברסיטאיים, בתי חולים, קרנות פיתוח מוניציפליות (הנמצאות בבעלות עיריות) גופים ללא כוונות רווח שעניינם קידום ההיי טק בירושלים ובישראל כולה, עולה על מיליארדי יורו בשנה ונמצאים בסכנה ממשית תחת הצעת החוק. מכות חזקות מדי בפטיש החקיקה הזאת עלולות לעקם את הבורג החשוב הזה כהוגן.
לחברה האזרחית בישראל זכויות יסוד בהקמת המדינה ובפיתוח חוסנה של החברה בישראל מאז. העמותות והארגונים החברתיים גאים באזרחי ישראל שלוקחים אחריות בחודשים האחרונים וזועקים את זעקתם האזרחית בכל צד של המפה הפוליטית. יש בארגונים פעילים ופעילות מכל מגוון הפוליטי ועשיית טוב אינה נעצרת בקלפי. אל תפגעו בעשייה המבורכת הזו, התמקדו בפתרון האתגרים הענקיים שמונחים לפתחנו.
