בימים כתיקונם, התקופה שבין בחירות האמצע (שנתיים אחרי הבחירות לנשיאות) ובין תחילת הפריימריז לקביעת מועמדי המפלגות לנשיאות (שנה לפני הבחירות) נחשבת לשקטה ומשעממת יחסית. שני הצדדים שומרים את כוחם, הונם ומרצם לשנת הבחירות, ובוושינגטון יש הפוגה קלה מתחושת המרוץ המתמיד אחרי הבוחר. אבל הימים אינם כתיקונם גם בארה"ב, ובשבוע החולף התרחשו כמה אירועים שהשפעתם תורגש עוד יותר לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024.
שלושה אירועים מרכזיים קרו ביום שלישי שעבר, רגע לפני חג הפסח שלנו. את מרבית הכותרות תפסה התייצבותו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בבית המשפט המחוזי במנהטן, שם הפך רשמית לנשיא הראשון בתולדות ארה"ב שמואשם בפלילים לאחר תום כהונתו. כתב האישום נגדו מכיל 34 סעיפים, כולם עוסקים בעבירות הקשורות לדמי שתיקה ששילם לשחקנית סרטי המבוגרים סטורמי דניאלס. העבירות עצמן אינן ברף החמור מבחינה פלילית, ועוסקות בעיקר בהפרת חוקי הבחירות של מדינת ניו־יורק עקב סמיכותן לבחירות 2016. אבל עצם הראשוניות ההיסטורית הפכה את האירוע למתוקשר.
עד לפני עשור, עצם האשמתו בפלילים של מי שרואה עצמו כמועמד לנשיאות הייתה מוחקת אותו ציבורית ומביאה לפרישתו מהחיים הפוליטיים. אבל בעידן טראמפ התוצאה, נכון לעכשיו, הפוכה. אחרי בחירות האמצע בנובמבר, שהרפובליקנים הוכו בהן כשלא השתלטו על הסנאט והצליחו בקושי להשיג רוב זעיר בבית הנבחרים, ירדה קרנו של טראמפ בקרב בוחרי המפלגה. הם ראו בעיניים כלות כיצד סדר היום הטראמפיסטי מרחיק מהם בוחרים מתונים ועצמאים, והתחושה שהתבטאה היטב בסקרים הייתה שהמפלגה מתחילה תהליך גמילה מטראמפ. מפער יציב ובטוח של כ־30 אחוזים על פני מתחרהו הרציני ביותר על ראשות המפלגה, מושל פלורידה רון דה־סנטיס, צומצם הפער הזה במחצית אחרי הכישלון בבחירות והסתכם ב־15 אחוזים בלבד. יחד עם שמועות על כך שטראמפ נוטה להסתגר באחוזתו בפלורידה ודיווחים על התרועעות עם דמויות מפוקפקות, היה נדמה שהמסך הולך ויורד על תקופת טראמפ.
והנה, מיד עם ההודעה על ההאשמות שהובילו לפתיחת המשפט בניו־יורק, חזר טראמפ לטפס בסקרים והוא נושק שוב ל־30 אחוזי הובלה על פני דה־סנטיס. קשה לדעת אם הדלק שהצית את התמיכה המחודשת בטראמפ בקרב בסיס המצביעים יספיק כדי להביא לו ניצחון בבחירות המקדימות בעוד כשנה, אבל הסנטימנט ברור: ככל שמענים את טראמפ, כך הוא גדל בסקרים.
מבחינת רבים מן הדמוקרטים, זוהי התגשמות חלום. טראמפ ניצח את הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות ב־2016, אבל מאז הוא רק מפסיד ואיתו המפלגה הרפובליקנית. השמרנים הפסידו בבחירות האמצע ב־2018, הפסידו את הבית הלבן ב־2020, וכאמור נכשלו בבחירות האמצע ב־2022, שגם בהן טראמפ היה דומיננטי. לא קשה להבין מדוע דמוקרטים רבים מחככים את ידיהם בהנאה. ההיסטוריה הקרובה מראה שטראמפ מצליח אומנם לשלהב את הבייס, אבל מרחיק את הבוחרים שהרפובליקנים זקוקים להם נואשות כדי לזכות בבחירות לנשיאות – מצביעים מתונים, נשים מן הפרוורים ועצמאים מהמדינות המתנדנדות.
התרוממותו של טראמפ בסקרים מסבה הנאה גם לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. שמועות על כך שלא יתמודד על כהונה שנייה עקב גילו ומצבו הבריאותי מתרוצצות בערך מיום השבעתו לנשיאות, אבל ביידן וצוותו מתעקשים לשמור את הקלפים צמוד לחזה. אם אכן יחליט לרוץ שוב כפי שפורסם השבוע, בחירת הרפובליקנים בטראמפ כמועמד עשויה להיות אחד הנימוקים הטובים ביותר בקמפיין הפריימריז של ביידן. הוא יגיד לבוחריו: אני כבר ניצחתי את טראמפ, אין סיבה שלא אעשה זאת שוב. כולנו יודעים עד כמה האיש הזה מסוכן לדמוקרטיה האמריקנית.
אבל יש גם דעות אחרות, הסבורות שהדמוקרטים צריכים להיזהר במה שהם מייחלים אליו. כבר היום יש סימנים לכך שלא רק הבייס הרפובליקני לא אוהב את מה שמערכת המשפט האמריקנית עושה לנשיא לשעבר, אלא גם חלקים במרכז הפוליטי, החשים שמדובר ברדיפה פוליטית.
שיקגו כמשל
באותו יום שבו הוטבעו אצבעותיו של טראמפ בדיו והוא הפך לנאשם בפלילים, התרחשו כאמור עוד שני אירועים מקומיים חשובים בפוליטיקה האמריקנית. הראשון הוא ניצחונה של השופטת הליברלית ג'נט פרוטסייביץ והצטרפותה לבית המשפט העליון של ויסקונסין – מדינה "כחולה" בדרך כלל, שהצביעה למועמד הדמוקרטי לנשיאות ברציפות מ־1988 ועד היום, מלבד 2016, אז ניצח שם טראמפ בהפרש זעיר של פחות מאחוז. גם הניצחונות הדמוקרטיים בוויסקונסין מזעריים – ביידן למשל ניצח שם את טראמפ בפחות מאחוז בבחירות 2020 – ולכן היא נחשבת למדינה מתנדנדת.
המשפטן השמרן דן קלי, שהבטיח בין השאר מלחמת חורמה בפשע, הוא שהתמודד מול פרוטסייביץ, ליברלית פרוגרסיבית ששמה דגש על נושא ההפלות, שכבר הוכיח את עצמו בבחירות האמצע כבטן הרכה של השמרנים. ואכן, היא זכתה ברוב מוחץ של 10 אחוזים. המשמעות היא חזרה אפשרית של המושכות במדינה לידי הדמוקרטים בכל הקשור לשרטוט מחוזות ההצבעה והכרעה בערעורים הקשורים לבחירות. במדינה מתנדנדת, הדבר יכול להשפיע על זהות הנשיא הבא. זו הסיבה שבקמפיין למשרת השיפוט הזו הושקע סכום הגבוה אי פעם בהיסטוריה האמריקנית בתחום: 45 מיליון דולר.
האירוע השני שהתרחש ביום שלישי שעבר הוא הבחירות לראשות עיריית שיקגו. בסיבוב הראשון בסוף פברואר לא הצליח אף אחד משלושת המועמדים להשיג 50 אחוזים מהקולות (אחת מהן הייתה ראש העיר המכהנת, שהגיעה למקום השלישי והודחה מהמרוץ). כיאה לאחת הערים הדמוקרטיות ביותר בארה"ב, שביידן גרף בה כ־75 אחוזים בבחירות 2020, שני המועמדים בסיבוב השני היו דמוקרטים; אלא שאחד מהם, פול ואלאס, שייך את עצמו לקוטב הימני של הדמוקרטים והבטיח מלחמה בפשע ואת חיזוק המשטרה למשל, שנחשבים היום לערכים שמרניים.
מולו התמודד המורה לשעבר ברנדון ג'ונסון, שמיצב את עצמו בקוטב הפרוגרסיבי. הוא קרא בין השאר לפרק את המשטרה (אם כי חזר בו חלקית), והבטיח להטיל מיסים על עשירים ועל חברות גדולות שמקורן איננו בשיקגו. בקצרה, הוא אימץ את הז'אנר הליברלי הקיצוני. כשמדובר בעיר השלישית בגודלה בארה"ב, אי אפשר לזלזל במשמעות הבחירה של הדמוקרטים במרוץ הזה, והם הכריעו חד־משמעית לטובת האגף הפרוגרסיבי. שיקגו היא מיקרוקוסמוס מרתק לזרמי העומק במפלגה הדמוקרטית. וכאמור, הזרמים האלה מושכים כרגע שמאלה, ומושכים חזק.
הבייס לפני הכול
לשלושת האירועים האלה ראוי להוסיף עוד שלושה אירועים קטנים יותר ששופכים אור על הפוליטיקה האמריקנית הנוכחית, פחות משנתיים לפני הבחירות לנשיאות. במדינת איידהו השמרנית חוקק בסוף השבוע שעבר חוק שמאפשר לגזור מאסר עד חמש שנים למי שיסייע לקטינה תושבת איידהו לנסוע למדינה אחרת בארה"ב כדי לבצע הפלה. זוהי החמרה ניכרת של חוקי ההפלה במדינה ה"אדומה".
במקביל, שופט בטקסס אסר על שימוש בתרופה פופולרית להפסקת היריון. בפסק הדין הוא הסביר שמדובר בעצם בשמירה על בריאות נשות טקסס, וגייס שלל הוכחות לכך שהתרופה מסוכנת. אולם ברור לכול שהפסיקה היא פוליטית.
בטנסי, גם היא מדינה אדומה בוהקת, הודחו בסוף השבוע שני מחוקקים שחורים מבית המחוקקים המדינתי לאחר שהשתתפו בהפגנה בעד חוקים לפיקוח על נשק. מחוקקת שלישית, לבנה, שהשתתפה אף היא בהפגנה, לא הודחה.
הסקרים המחמיאים לטראמפ בעקבות משפטו הם ביטוי נוסף להמשך הקיטוב הפוליטי וההתרחקות לקצוות. הדמוקרטים בוחרים במועמדים פרוגרסיביים יותר למשרות מקומיות, סימן לרגש המבעבע במפלגה נגד ראשיה בוושינגטון, הנשיא ביידן וקמלה האריס. השניים רואים את המתרחש בוויסקונסין ובשיקגו, וכיאה לפוליטיקאים מנוסים הם צפויים לפנות לקהל הזה ולדבר בשפתו. שניהם נחשבים לאנשי מרכז במפלגה, אבל אם הם חפצי חיים פוליטיים לא תהיה להם ברירה אלא לשבור שמאלה, תוך ניסיון שלא לשבור את הכלים מול בוחרים מתנדנדים.
ובמפלגה הרפובליקנית – תמונת מראה. הבוחרים נוהרים בחזרה לטראמפ, הנציגים מדיחים מחוקקים שחורים, וחוקים ופסיקות שמקשים מאוד על הפלות משנים את המדיניות במקומות שיש בהם רוב לשמרנים. העובדה שהציבור המתון הראה לרפובליקנים שהוא בעד הפלות, ולפי סקרים כך גם חושבים רוב הבוחרים הרפובליקנים, לא מונעת מנבחרי הציבור לנסות לרַצות קודם כול את הבייס שלהם. בחירות 2024, לפיכך, צפויות להיות סוערות למדי.
