בשבוע שעבר ניהלתי שיחה עם אחד מן המנהיגים הרוחניים החשובים ביותר של הציונות הדתית. הטענה שלי הייתה פשוטה: לא די בלימודי תורה ואמונה. כדי שהציונות הדתית תשפיע על מעגלים רחבים יותר, וכדי שתוכל לתת מענה להתקפות העזות משמאל, אנשיה חייבים להתמצא גם בפילוסופיה פוליטית וגם בתחומי הדעת של קביעת מדיניות לאומיות. אחרת בכל העימותים האידיאולוגיים תישמט הקרקע מתחת רגליהם, בשל הבעלות האינטלקטואלית של השמאל על כל מה שאיננו תורני ואמוני.
המחשבה הזאת מלווה אותי בעשור האחרון בכל יום ויום. כמובן שזו לא בעיה ייחודית לימין הדתי. הימין לגווניו סובל מהיעדר תשתית אינטלקטואלית בכל הנוגע לפוליטיקה ומדיניות, בעוד שהשמאל משתמש במוסדות עתירי ממון ציבורי ופרטי – כמו האוניברסיטאות, התקשורת, חלק ניכר מן הפקידות הממשלתית, ועוד – לצורך קביעת מדיניות ואינדוקטרינציה מתמשכת של הציבור, שלפיה ערכי השמאל הם למעשה אלו שמגדירים את המדינה המודרנית, ואין בלתם.
הטענה הזו היא כמובן הבל גמור. אבל הימין נכשל במאבק הזה, מפני שהוא חסר את היסודות של השקפת העולם הימנית המודרנית. התוצאה היא מרה, וכאן נעוצה הסיבה העיקרית לכך שהימין נכשל ביישום מדיניות טובה ונכונה, שתיטיב עם העם, המדינה והארץ. במקום זאת הוא מיישם במקומות רבים מדיניות הנשענת על ערכים ואמונות מן השמאל.
כדי לתקן את המצב הזה, אני משקיע בשנים האחרונות את מיטב מרצי בהרצאות והוראה, כתיבה ועריכה, והקמת מוסדות שמטרתם לגשר על הפער הזה שבין הימין לשמאל בישראל. בין השאר הקמתי תכניות בינלאומיות לסטודנטים מצטיינים, שהבינו שהשכלתם האקדמית מוטה וחסרה, וסייעתי בידם ללמוד את ההגות והחשובה של הימין השמרני-ליברלי. רבים מבוגרי התכניות האלה פעילים היום בעצמם, הן בהוראה וכתיבה והן בהקמת מוסדות משפיעים אחרים.
אבל הבעיה איננה רק אקדמית. כל תחום שחשוב לקיומנו הלאומי – כלכלה, אסטרטגיה וביטחון, מדיניות חוץ, משפטים, יהדות, היסטוריה ציונית, פילוסופיה פוליטית – נעטף בשיח ציבורי מוטה, מדיר ומשתק. כדי להתמודד עם ההיעדר של רעיונות הימין בשיח הציבורי, הקמתי את אתר 'מידה', בסיועה הנדיב של קרן תקווה.
הרעיון של אתר 'מידה' פשוט. מבחינה ערכית, אנחנו מצהירים באופן ברור על השקפת עולמנו השמרנית-ליברלית. אנחנו לאומיים, ציוניים, אוהבים ומכבדים את מסורת ישראל, ריאליסטיים מאוד בביטחון ויחסי וחוץ, ומעדיפים את חירות הפרט על פני כפיה ממשלתית. ההיסטוריון רוברט קונקווסט טבע חוק גאוני לפוליטיקה: "כל ארגון שאיננו ימני באופן מוצהר, יהפוך במוקדם או במאוחר לשמאלני". שמענו לאזהרתו. אנחנו אובייקטיביים ככל האפשר, זהירים מאוד בנוגע לעובדות וחשיפות, נסמכים על נתונים וממצאים, אבל אנחנו לא ניטרליים. יש לנו צד.
מבחינה מעשית, הרעיון של 'מידה' הוא לשלב מאמרי עומק עם חשיפות עיתונאיות חשובות, וכך להגיע לאנשים שמתעניינים בפוליטיקה ובמאבק בין הימין לשמאל. כך, כל מי שמגיע ל'מידה' כדי לקרוא עוד חשיפה, מרוויח גם את הבסיס הרעיוני וההגותי של הימין השמרני-ליברלי – בלי להתפשר, בלי לגמגם, וללא חשש.
הצלחת 'מידה' עברה בהרבה את ציפיותיי. בכל הנוגע למדיניות ולמאבק הערכים, מידה הפכה לשחקן מרכזי בזירה הישראלית. אתן לכך דוגמא אחת בלבד: פילוח קוראי 'מידה' מעלה שהקבוצה העיקרית שמגיעה לאתר היא צעירים עד גיל 35 בעלי השכלה אקדמית. מבין עשרות אלפי הצעירים האלה, שנחשפים ב'מידה' לרעיונות היסוד ולהשקפת העולם הימנית, יקום ויעלה הדור הבא של מנהיגי ישראל ויעצב את עתיד המדינה.
'מידה' עברה מסע גדול וחשוב, והפכה לקול משמעותי ומשפיע בישראל. תרמו למסע הזה רבים וטובים. מיטב הימין השקיע באתר מחוכמתו, זמנו ומרצו. כעת אנו מחפשים מקור מימון חליפי לקרן תקווה, שמפחיתה לאחרונה בתמיכתה לארגונים חיצוניים. מידה איננה פרוייקט יקר, ותמיד הייתה מאוד יעילה. המשכורות אצלנו צנועות, המנהלה מינימלית, וכולם עוזרים בכל דבר שצריך. אבל כדי לקיים אתר תוכן מקורי חייבים כסף. פנינו למימון המונים כדי לגייס חצי-מיליון שקל, וגילינו המון הערכה. אלפי תורמים כבר התגייסו לעזור ולסייע.
לעניות דעתי, התורמים הללו צודקים. מעטים נלחמים בברנז'ות השמאל ובעוולות נגד הימין כמו 'מידה', מעטים נלחמים באי-צדק של מוסדות השלטון כמו 'מידה', ואין כמו האתר הזה כדי להציב בשיח הציבורי קול ימני שמרני ומנומק. תמיכה ב'מידה' היא השקעה והשפעה. היא השקעה בהטמעת היסודות המוסריים והאינטלקטואליים של הימין, והיא השפעה על עתידנו הציוני.
אפשרות התרומה החשובה ביותר היא לעשות מינוי לאתר (כאן) – אבל אפשר גם להעלות תרומה חד-פעמית (כאן). קמפיין גיוס התרומות מסתיים היום בלילה. כל המעוניין לסייע, זה הזמן. אסור לתת לקול של 'מידה' להיעלם.
