מג'די וראמי, העובדים בחנות הפירות הסמוכה לביתו של אחמד טיבי בטייבה, העידו שהפעם אי אפשר היה להתחמק מהקריאה להצביע. "אני הצבעתי כבר בבוקר מוקדם", אמר מג'די. "אני מסיים לעבוד ורץ להצביע", התחייב מצידו ראמי. "ראינו שלטים ופרסומות בטלוויזיה וברדיו ללכת לבחור. אמרו לנו שחייבים לתת את הקול שלנו כדי שתהיה השפעה. הצבעתי, אבל להגיד לך את האמת? אנחנו רוצים משהו חדש. מבחינתי לקחת את כל חברי הכנסת הערבים הוותיקים ולהחליף אותם באנשים צעירים. הדור הקודם עשה את שלו, תנו לאחרים את המושכות".
בל"ד, המפלגה שהצליחה לחמוק מהדרישה לפסול אותה מהתמודדות, לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ולראשונה מזה 27 שנים לא תהיה לה נציגות בכנסת. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אפשרה לסמי אבו־שחאדה לרוץ. דווקא מנהיגי חד"ש ותע"ל, איימן עודה ואחמד טיבי, הם שהוציאו אותו אל מחוץ לרשימה המשותפת זמן קצר לפני המועד האחרון להגשת הרשימות. בכך הם גזרו לא רק את גורלה של בל"ד אלא הפחיתו את כלל הייצוג הערבי בכנסת.
יו"ר בל"ד, שהתגלה כדמות כריזמטית, בעיקר בקרב הדור הצעיר, הבטיח שמפלגתו תהיה הפתעת הבחירות. תחושת האנדרדוג והדחיפות לעבור את אחוז החסימה, ובעיקר הרצון לנקום בחד"ש ותע"ל, חוללה גל של תמיכה במפלגה. העמדות הקיצוניות יותר שהשמיע אבו־שחאדה וההצהרה שאין בכוונת בל"ד להמליץ על אף מועמד יהודי לראשות הממשלה, דחפה רבים בערים המעורבות, בין השאר בלוד, לתת לו את קולם. אך מספר הקולות הגבוה, יותר מ־130 אלף (לפני ספירת המעטפות הכפולות), לא הספיק כדי לצלוח את אחוז החסימה.
"המעשה המלוכלך שהם עשו לאבו־שחאדה הוביל הרבה צעירים להצביע לבל"ד", אומרת רנין, שיושבת מאחורי הקופה בחנות הפירות ומגלה בקיאות פוליטית מרשימה. "הם ניצלו את העובדה שהוא לא רואה טוב, והוציאו אותו ברגע האחרון מהרשימה המשותפת. השאירו את בל"ד להתמודד לבד. היה כעס גדול עליהם בגלל זה. צעירים שלא התכוונו להצביע בכלל או שהיו מצביעים למפלגות אחרות, רצו להתנקם בעודה וטיבי והצביעו לבל"ד".
קמפיין "רק לא בן־גביר" של חד"ש־תע"ל, שהחליף את "רק לא ביבי" של הבחירות הקודמות, פומפם בשיאו לאורך יום הבחירות. בן־גביר הגיב בקמפיין משלו נגד המפלגות הערביות. במבחן התוצאה, הוא המנצח הגדול.
ראמי, טייבה: "אמרו לנו שחייבים להצביע, אבל אנחנו רוצים משהו חדש. מבחינתי לקחת את כל הח"כים הערבים הוותיקים ולהחליף בצעירים"
דקות ספורות לפני פרסום המדגמים שהצביעו על הזינוק בכוחה של מפלגת הציונות הדתית ובתוכה עוצמה יהודית, פגשתי ברחבת בית הספר בכפר־קאסם את עו"ד אחמד פריג' יחד עם מאלק, פעיל פוליטי נוסף. פריג' מנסה לשמור על אופטימיות. "אנחנו מאמינים שהדברים שבן־גביר אמר באופוזיציה, זה לא מה שהוא יעשה כשיהיה שר. כשמגיעים לתפקיד רואים דברים שלא רואים מספסלי הכנסת האחוריים. יש גם מערכת שתגיד לבן־גביר שזה מגרש המשחקים ואלו הכללים. ישראל היא מדינה דמוקרטית, היא לא תיתן שיעשו דברים חריגים שלא הולכים ביחד עם הדמוקרטיה".
הצהרתו של בן־גביר כי בכוונתו לדרוש את תפקיד השר לביטחון פנים, הקפיצה את הרשימות הערביות שהזהירו מפני מציאות כזו. עם זאת, אחרי שהסערה הראשונית שככה, רבים הודו כי השר הנוכחי לביטחון פנים, עמר בר־לב ממפלגת העבודה, נחשב מתחרה ראוי לבן־גביר בנוגע להתבטאויות קיצוניות נגד המגזר הערבי והיחס כלפיו.
בכניסה לכפר־קאסם, עירו של השר עיסאווי פריג', נתלו שלטים גדולים שמהם ניבטת תמונתו של עאיד בדיר, סגן ראש העיר ומועמד מספר 10 ברשימת מרצ, לצד זהבה גלאון. בניגוד לסבבי בחירות קודמים, מלבד שלטים בודדים לא ניכרה במגזר הערבי נוכחות של מרצ, יש עתיד או מפלגות יהודיות אחרות.
עו"ד ג'לאל איוב, אנליסט ועיתונאי, סבור שמרצ לא פעלה נכון ולא השכילה לנצל לטובתה את הכעס הרווח בקרב הצעירים על חברי הכנסת הערבים. "מרצ של זהבה גלאון משלמת את מחיר היחס המשפיל שניצן הורוביץ ותמר זנדברג נתנו למגזר הערבי. זה לא שהם התעלמו מהמגזר, הם התייחסו אליו בהתנשאות ועליונות. הם היו יכולים בקלות לחבק את הצעירים ולהרוויח מהאלקטורט המסורתי של המגזר הערבי, אבל במקום זה הצטיירו כאדונים פטרונים. גם את יש עתיד לא הרגישו בחברה הערבית, למרות ההצהרות של המפלגה שהם משקיעים במגזר".
איוב מסמן גם את חד"ש ותע"ל כמי שהכישלון רשום על שמם. "הם אף פעם לא מודים בטעות שלהם, אבל לכולם ברור שהם אלו הוציאו את בל"ד מחוץ לכנסת והם צריכים לשלם את המחיר. אם החברה הערבית לא תדרוש מהם לשלם את המחיר, התקשורת חייבת לעשות זאת".
בקפה נצרי בכפר־קאסם נצמדו בערב למסך הטלוויזיה כדי לצפות בתוצאות המדגם. נוכח תבוסת בל"ד וקואליציית נתניהו המסתמנת, התקווה לממשלת שמאל התחלפה בתקווה ליציבות.
"אם תחשוב טוב, מי שעשה שלום עם מדינות ערב היה הליכוד", אמר יוסוף, נהג משאית שהצביע לרע"ם. "בזכות נתניהו אנחנו יכולים לצאת לדובאי, לנסוע לחאג' בסעודיה בלי לשלם אלפי שקלים. הדבר היחיד שמפריע זה הגזענות. אם היא לא תהיה ונוכל לחיות בצורה טובה יחד, אנחנו מבסוטים. בסך הכול יש לנו חיים טובים, בטח בהשוואה למדינות ערב או לפלסטינים שלידנו. חבר שלי לא מזמן נסע לקהיר. הוא הלך לקזינו במלון רעמסס ואמר לי 'תראה מה זה, איזה מזל שאנחנו חיים במדינת ישראל ויכולים לנסוע למצרים ולשחק רולטה עם שייח'ים גדולים מהמפרץ'. ההבדל העיקרי מבחינתנו הוא לא לפיד או ביבי, ההבדל הוא מי תהיה הממשלה שתוכל לטפל בבעיות המגזר הערבי ולעזור לו להיות חלק משמעותי ואמיתי ממדינת ישראל". 
