"אחמד טיבי, תדע שברצח הבא על כבוד המשפחה, של טרנסית, הומו או לסבית ערבים, הדם על היידים יהיה גם שלך. לא תוכל להסתתר מאחורי ״אוזלת היד של המשטרה״. ללהט״בים הערבים מגיעה ממך לא התנצלות אלא בקשת מחילה. יצאת מה זה אפס", (גל אוחובסקי זועם בטוויטר)
הו כמה זעם. נכמר הלב אל מול הכעס והזעם הרושף בשמאל הישראלי אל מול התבטאויות מועמדים ערבים לכנסת. נפל דבר בחברה הישראלית. לפתע פתאום, כך סתם ביום בהיר, החלו לתרגם קטעים מראיונות של נציגים ערבים שרצים לכנסת, והשמאל לא יודע את נפשו.
הנציגים הערבים, בין אם זה אחמד טיבי או ג'ידא רינאווי זועבי, למעשה יוצאים מהארון שהשמאל בנה עבורם, ומתחילים להביע את דעתם החופשית בראיונות לתקשורת במגזר הערבי. בום טראח. מתברר שהם שמרנים, מוסלמים והעמדות שלהם בענייני הקהילה הגאה לא רחוקות מהרב רפי פרץ או משה גפני. הם דתיים שמרנים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הבסיס המוסרי: הרמטכ"ל צריך להתנצל בפני אלאור אזריה
– בחירות ברצועה: חילופי תפקידים בהנהגת חמאס?
– אם דריגס ייעלם מהמסך בשם העיקרון, לא עשינו כלום
צריך לומר, שרבים בשמאל הגיבו באופן לא פרופורציונלי להתבטאויות השמרניות של הנציגים הערבים. יש הרבה מאוד התבטאויות שנויות במחלוקת של חברי כנסת ערבים, זה מעולם לא גרם להתקף זעם בשמאל הישראלי. כל מי שמטה אוזנו לשמוע או טורח לקרוא ראיונות עם נציגי המפלגות הערביות, יכול למצוא שם שלל רב של אמירות קשות, בעיתיות, אנטי ציוניות, אנטי ישראליות שיכולות להיות מצע לדיונים מרתקים בתקשורת הישראלית ובשיח הציבורי. אבל דווקא הנושא הזה, הלהט"בי, גרם לזעם בלתי נשלט אצל רבים בשמאל הישראלי.
כולם רוצים עכשיו הנחה. הם צריכים זמן, אנחנו לא מבינים שזה תהליך. הם לא הומופובים, בטח לא להטבופובים, זה מורכב… אז זהו שלא. יאללה נגמר.
זאת הודעה סופית: הקהילה שלנו היא לא רמי לוי. אין הנחות. אין מבצעים. ואין תחפושות פורים. את אויבינו נבייש בכיכר העיר. עד שיתרגלו. העולם השתנה pic.twitter.com/kyXe5gp59I— Gal Uchovsky ?️? גל אוחובסקי (@UchovskyGal) March 8, 2021
לא מעט פעילים יהודים שהצביעו למשותפת הצהירו ברשתות החברתיות כי כלו כל הקיצין ופה נגמר הסיפור. אושיות רשת בשמאל הישראלי פרסמו טקסטים מכמירי לב הקוראים לנציגים הערבים לחזור בהם מעמדותיהם השמרניות והדתיות. אלדד יניב למשל ביקש להסביר לאחמד טיבי כאילו הוא היה אחיו הקטן מהגן שנתפס במעשה קונדס מכוער. "טיבי אחי, ככה לא מדברים על אחינו מקהילת הלהט״ב. וככה לא מדברים אנשים שמאמינים בשוויון לכל בני ובנות הארץ הזו. אתה חייב לחזור בך מהדברים. חייב".
ובאמת כל הכבוד לאלדד יניב שהסביר לאחמד השמרן בנועם ובטוב לבב שעמדותיו אינן מקובלות בחברות נאורות. מה היה עושה טיבי בלי היועץ אלדד יניב שיסביר לו מהי עמדה ראויה.
שותפו מהעבר של אלדד יניב, הבמאי רני בלייר, ביקש הבהרות מאיימן עודה ו"הודעה מסודרת" מהמשותפת על "יחסם הליברלי לנושא הלהט"בים". בלייר, מצביע של המשותפת, הצהיר "כי אם לא תצא הודעה כזאת ואחמד כאן – זאת האג׳נדה הפסדתם אותי, עם כל הכבוד לשמאל ימין ערבים יהודים אבדתם רלוונטיות מול נושאים הרבה יותר בוערים כמו גזענות ושמרנות". ואכן אחרי כמה ימים בלייר הצהיר על תמיכתו במרצ.
ואז הגיעה ג'ידא רינאוי-זועבי, מספר 4 במרצ, והודיעה קבל עם ועדה, בתקשורת בשפה הערבית, כי היא שמרנית. היא תמנע בהצבעה על חוק ההמרה. מרגע שהופץ הסרטון (למיטב זכרוני זה התחיל בטוויטר של נדב אבוקסיס) הוכרז במפלגת השמאל נוהל "פטיש חם בראש" במועמדת מספר 4, וסרטון ההשפלה של זועבי, שבו היא חוזרת בה מדבריה, הופץ בחוצות הטוויטר.
גם בסיפור של זועבי יש משהו מכמיר לב. חוק טיפולי המרה הוא חוק של יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ. העובדה שמספר 4 פקפקה בקול בחוק של יו"ר מפלגתה מעוררת שאלה האם הורוביץ בכלל יודע מה עמדותיה של שותפתו למפלגה. האם הוא מכיר אותה? כנראה שלא ממש. וזה מסביר קצת את ההיסטריה שאחזה בשמאל אל מול עמדותיהם השמרניות של חברי הכנסת הערבים.
בשמאל לא מקשיבים לערבים. המפלגות הערביות הן כלי משחק שייעודו להביא את המסה הקריטית להפלת שלטון הימין. האם הם אנטי ציונים? תומכים במאבק הפלסטיני? מהללים את בשאר אסד וחיזבאללה? בשמאל לא יודעים ולא שומעים. זה לא מעניין. לאחמד טיבי (אח של אלדד יניב) יש תפקיד להיות חלק מהנתח של גוש רק לא ביבי, ולכן גם אם הוא מהלל ומשבח רוצחי חיילים ונפגש עם רוצחי משת"פים והכול ידוע ומפורסם ברבים – זה לא חשוב. על כל פשעי המשותפת תכסה האובססיה להדיח את נתניהו.
במובן הזה המפלגות הערביות והנציגים הערבים במפלגות הציוניות הם מעין קישוט, תפאורה של "שיתוף פעולה ערבי יהודי". ניצן הורוביץ לא מכיר את עמדותיה של שותפתו הערבייה למפלגה. אז מה היא מבחינתו? כלי להבאת קולות מהחברה הערבית. היה לה תפקיד מאוד מוגדר: תביאי לנו קולות של מצביעים ערבים. מה עמדותייך העמוקות? לא מעניין. תהיי ערבייה ותשתקי.
כל עוד היה מדובר בעמדות אנטי ציוניות ואנטי ישראליות – השמאל היה מוכן להחליק. איימן עודה כתב בעבר מאמר בשבחו של מזכ"ל חיזבאללה. עודה כתב שנסראללה הוא "מופת להקרבה ומסירות". זה לא מזיז לאף אחד בשמאל וגם אין כוונה לעמת אותו מול הדברים הללו. גם לא עם התמיכה של מפלגתו ברוצח ההמונים בשאר אל אסד. גם לא עם עמדתו הנחרצת נגד שלום עם סעודיה והמפרציות.
אחמד טיבי מעלה לפייסבוק שלו תמונות שהוא מחובק עם מחבלים, ערבים ישראלים, רוצחים – זה בסדר. ההכלה של העמדות האנטי ישראליות בקרב המפלגות הערביות הן מבחינת השמאל הישראלי דוגמה ל"ליברליות" של עצמם. אתם שונאים את מדינת ישראל? אפשר להכיל, לא נורא, נדבר על הרופאים והאחיות מהמגזר הערבי.
אבל כשהנציגים הערבים מציגים עמדות שמרניות, דתיות, אנטי להטב"יות פה זה כבר מאיים על הזהות הבסיסית של היהודי החילוני, הליברלי בשמאל. אם ג'ידא רינאווי-זועבי הייתה אומרת שיש מקום להעמיד את חיילי צה"ל בבית הדין בהאג לא היה מוכרז "נוהל פטיש חם" על הראש שלה. היא לא הייתה משחררת סרטון "תראו איך המרתי את עמדותיי" לטוויטר. זו עמדה שלא מאיימת על הזהות של השמאל הישראלי. אבל ברגע שהיא מצהירה על עמדותיה השמרניות היא כבר מבריחה מצביעים יהודים. היא פוגעת בבייס.
לשמאל הישראלי אין שום בעיה לשתף פעולה עם המשותפת, שיש בה גורמים תומכי BDS המחרימים את מדינת ישראל. אבל אם יש שם גורמים המחרימים את הקהילה הגאה – זה אפוקליפסה עכשיו. במצב כזה צריך להביא גלונים של מים לגל אוחובסקי שלנו שנפשו סוערת מאז שאחמד טיבי סיפר לכולם שהוא בעצם מוסלמי.
לכן מבחינת מפלגת העבודה, למשל, אבתיסאם מראענה, הופכת להיות נכס ולא נטל. היא אמנם בעד D9 על זכרון יעקב, אבל היא פרו להט"בית על מלא. היא איננה מאיימת על הזהות הבסיסית של השמאל הישראלי היום.
מכאן מגיעה גם ההשתוללות והזעם הבלתי נשלט של תומכי מפלגות השמאל לאור ההתבטאויות של הנציגים הערבים. בעולמו של השמאל לערבים היה תפקיד מוגדר: להיכנס לדחפור שיפיל את הגוש הימני, הדתי, הלא ליברלי ולהקים יחדיו פה חברה מערבית, חילונית תוססת. אבל כשהנציגים הערבים מצהירים על שמרנותם ועל מאבקם בקהילה הגאה – זה מעמיד באור מגוחך את מלחמת הקודש של השמאל הישראלי בימין הדתי והשמרני. לפתע פתאום, סתם כך ביום בהיר, גילו בשמאל שלערבים יש עמדות שמרניות והגילוי הזה כואב מאוד.
לפתע, התבהרה לרבים המחשבה שהם מעוניינים להחליף דתיים ושמרנים יהודים בדתיים ושמרנים מוסלמים. ואם השותפים הטבעיים הם דתיים ושמרנים זה מאיים על הזהות של השמאל. הורוביץ, המתנגד הגדול לטיפולי המרה, המיר באגרסיביות את עמדותיה השמרניות של "שותפתו" למפלגה שמעלה בתפקידה לשמש כ"ערבייה של מרצ".
