ביטול הסטנדאפ של נתניהו: השתקה כוחנית ומיותרת

בשורה התחתונה, אני די מסכימה עם יו"ר ועדת הבחירות השופט עוזי פוגלמן: טוב שסרטון סטנדאפ של ראש הממשלה לא שודר אתמול. עדיף שפוליטיקאים לא יעשו סטנדאפ ושסטנדאפיסטים לא יעשו פוליטיקה. בואו נודה על האמת: כשכל אחד עושה את תפקידו, הכול נראה קצת יותר טוב. אבל הנימוק הלגיטימי הזה בהחלט לא עמד במרכז החלטתו של השופט לגנוז את הופעתו של נתניהו בתוכנית "סטנדאפ ניישן" בערוץ 13.

ראינו כבר צעקות על סתימת פיות וסוף הדמוקרטיה – לא צריך להיסחף. עם ישראל נמצא בסחרור דמוקרטי לא קטן והמדינה עוד מחזיקה מעמד, ונראה שההחלטה של פוגלמן לא תהיה הקש שישבור את גבה. ובכל זאת, מדובר בפרקטיקה רעה המופעלת בצורה סלקטיבית במיוחד. משום מה, השופט פוגלמן החליט שלצחוק על נתניהו לאורך מהדורות שלמות של ארץ נהדרת לדוגמה, זה בסדר גמור ואין חשש שהבדיחות יסיטו את קולות הבוחרים. אבל לצחוק איתו, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

תוכניות הבידור לקראת הבחירות עמוסות לעייפה בפוליטיקאים, ואף אחד לא חשב לכבות להן את האור. רשימת התוכניות ארוכה אז נדגים בקצרה: לפני כשבועיים התארחה יפעת שאשא-ביטון ממפלגת תקווה חדשה בתוכנית הסאטירית החדשה של ארז טל וקטורזה. הקומיקאי חנוך דאום ארח פוליטיקאי בכל פרק בתוכניתו "המתנחל" גם ב-60 הימים שקדמו ליום הבוחר – בהם חל חוק תעמולת הבחירות. לתוכנית "גב האומה" של ליאור שליין הגיעו פוליטיקאים גם ממש עד כשבוע לפני ההליכה לקלפיות. בבחירות הראשונות בשנת 2019 רבים הכתירו את סרטון ההצלפות של משה פייגלין בתוכנית הבידורית "קבלן קולות" של ווינט כגורם להתרסקות מפלגת זהות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: גם בג"ץ לא יכול לתת כשרות ציונית לאבתיסאם מראענה
– מאפס למאה: העו"ד שייצג את טראמפ והיהדות
– מתנגדי החיסונים מנצלים את זמני המשבר

מדובר ברשימה חלקית וקצרה ועדיין ניתן ללמוד ממנה דבר אחד ברור, ועדת הבחירות לא נוהגת בשנים האחרונות לתפקד כצנזור הראשי של הטלוויזיה בישראל, וראוי היה שתמשיך בקו זה. אפילו כאשר פרשנים התייחסו לסרטון מביך ברצינות תהומית, לא שמענו שמישהו חשב להגביל את חופש הביטוי ולאסור את שידורו.

מלבד התחושה שההחלטה גובלת באיפה ואיפה, במדינה דמוקרטית בעידן הרשתות החברתיות לגניזת תוכן טלוויזיוני אין כמעט משמעות. הרי הסרטון יכול לדלוף בקלות לרשת ומול הג'ונגל הווירטואלי אין לכבוד השופט מה להגיד, כיוון שהחוק האנרכוניסטי שנוגע לתעמולת בחירות אפילו לא מתייחס לפלטפורמות דיגיטליות. המצב הזה משאיר אותנו עם אפקטיביות מינימלית וריח של ניסיון השתקה כוחני ומיותר.