הלקח מעוד רצח כואב: לראות את השקר שמאחורי התמונה המושלמת

מה אפשר להגיד מול רצח קר ואכזרי. היה ראוי פשוט לשתוק. אילו מילים יכולות לעמוד מול סיפור מדמם של אישה חזקה שנרצחת בידי בעלה ומול ילדיה? אבל שתיקת הצפירה לא אפשרית. דווקא מול סיפורי האלימות בתוך המשפחה, עמוסי השתיקות וההסתרות, עמוסי הפוסטים המחויכים שמסתירים היטב ובקלות את התמונה האמיתית, נדרש שיח.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בפעם ה-20: ישראל וארה"ב תרגלו תגובות לאיומים איראניים
– "צדק לפושעי המלחמה הישראלים": ארגוני טרור חוגגים את החלטת האג
– ראש הממשלה יתייצב בבית המשפט כדי לטעון בעל פה: "איני אשם"

כבר מסיפורים ראשוניים מצטיירת דיאנה רז, שבעלה ירה בה לעיני ילדיהם, כאישה זוהרת ומלאת נתינה. אהובה ואוהבת, נרתמת לעזור, מטפלת זוגית, לעזאזל – מטפלת זוגית! שוב כל הפרופילים האידיליים של בני זוג אלימים מתנפצים, ומכל כיוון נשמעות האזהרות: מדובר במגפה, זה יכול לקרות לכל אחד.

את האזהרות על מערכות יחסים אלימות צריך לכרוז במגפונים בחוצות העיר. צריכים לחנך ילדים וילדות לבנות יחסים בריאים ובמקביל לחזור ולהגיד: להישמר, לשים לב, לדבר, לא להסכים לחיות עם אלימות מכל סוג שהיא – מילולית, נפשית, כללית, מינית או פיזית.

הבעיה היא שמלבד מסרים חשובים שכאלה, בשוק הערכי-חברתי שלנו מסתובבים עוד כמה רעיונות, כמו הסטנדרט החברתי של להיות יפים, מוצלחים ונכונים מול המצלמה, תוך תיבול השלמות הזאת בסיפור על מעט קושי שהצלחנו להתגבר עליו. נורמות חברתיות של שמירת הכביסה המלוכלכת בבית היו קיימות מאז ומעולם, הן לא הומצאו בעידן הרשתות החברתיות, אבל בתקופתה הן קיבלו חיזוק משמעותי ועוצמה חדשה. הנורמה הזו מושרשת כל כך חזק שהיא לא מותירה הרבה מקום לשמוע את הקריאה לדבר בפתיחות ולא לחשוש. אחרי שכל הפיד ראה כמה הזוגיות שלך מושלמת והילדים שלך יפים, איך אפשר לרדת מהעץ ולהודות בפני קרובים וחברים שבעצם הכול רקוב מבפנים?

הפער בין תמונות הזוגיות המאושרות לבין המציאות המחרידה של אם המדממת למוות מול ילדיה, מחדד שוב את השקר של הרשתות החברתיות. סרטונים, תמונות ופוסטים בהם אנשים מספרים כמה הזוגיות שלהם מאושרת הם לא בהכרח שיקוף של המציאות, לפעמים אפילו להפך. אם אתם רוצים לדעת באמת מה קורה עם חברים שלכם, האם הם בצרה או ברווחה, קלפו את עצמכם מהמסך ודברו איתם. אל תשתכנעו שהכול בסדר כי ראיתם שהם העלו ברכה מהונדסת לשנה טובה, כי היא לא באמת מעידה שהלב לא מרוסק וצועק לעזרה. אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור למי שסביבנו להינצל ממערכת יחסים אלימה, הרי זה קודם כל לצאת מתצוגת החיים המאושרים של העולם הווירטואלי, ולהקשיב ולהתעניין גם בחלקים הזוהרים פחות של החיים.