החרדים נוהגים לומר שהם שבט לוי, לומדים תורה ועוסקים בקודש למען עם ישראל. לא בטוח שזה נכון תמיד, ודי ברור שזה לא נכון היום. בימי מגפת הקורונה, החרדים אינם לוי, אלא ראובן.
כאשר ברק ודבורה נלחמו על חיי עם ישראל, בני ראובן סירבו להתגייס למאבק. דבורה הנביאה נדהמה לנוכח אדישותם והכריזה: "לפלגות ראובן גדולים חקרי לב". האמת היא שפשוט להבין את החשבון הבעייתי של שבט ראובן: אם עם ישראל ינצח – גם הם ירוויחו, בלי לשלם את מלוא מחירו של המאמץ הלאומי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אם כבר בבית: עשרה פריטים שישדרגו לו את הלוק
– "התכנסות לצרכים פוליטיים": דיון במצב חירום בוועדת החוקה
– צפו בשידור: מנתחים את עימות סגני הנשיא
בזמן הסגר הראשון יצאתי כמה פעמים להגנת החרדים. הם התעוררו שבועיים אחרי כולם, כתבתי, אך כעת הם מקפידים בדיוק כמונו. קשה להם, בגלל הקהילות ההדוקות והמגורים הצפופים, אבל הם מתאמצים. זה היה נכון אז; לצערי זה לא נכון היום. יש חרדים שמקפידים מאוד, ואשרי חלקם. אך יותר ויותר קבוצות, מכל מגזרי החברה החרדית, אדישות למצוקת עם ישראל, ומזלזלות בהנחיות המאבק במגפה.
כשאומרים שקבוצה חרדית מסוימת בחרה ב"חסינות עדר", המינוח הזה אינו מדויק. משתמע ממנו שבכירי העדה ישבו עם גדולי האפידמיולוגים שלושה ימים ושלושה לילות, רשמו טבלאות מסובכות וחישבו נוסחאות מורכבות, עד שהגיעו לפתרון הגואל. למעשה, הנוסחה פשוטה יותר: הם נשענים על המשאבים הרפואיים של מדינת ישראל בהנחה שכל האחרים יקפידו, ולכן יהיו די רופאים ודי מיטות אשפוז בעבורם. אולי ההנחה הזאת אינה מודעת; אך כל מי שמחבר את המספרים רואה שאילו כל אזרחי ישראל היו מתנהגים כמו החרדים, בתי החולים היו קורסים.
בחרדים תלוי עתיד ישראל. לפי הלמ"ס, בשנת 2065 שליש מאזרחי ישראל ומחצית מהילדים בישראל יהיו חרדים. אין להיבהל מהתחזית הזאת, וליתר דיוק: עד לאחרונה לא הייתה הצדקה לבהלה: החרדים הרי מביאים איתם הרבה ברכות לחברה הישראלית. יש להם הרבה ילדים, הרבה אמונה, חיבור חזק למסורתנו ולאלוקינו, ואת כל מה שחסר להם יוכלו להשלים, בעזרת ה'. העתיד יהיה בסדר; אבל בינתיים מאפיל עליו ההווה. ההיסטוריה היהודית תזכור לשבט ראובן את הימים הללו, כאשר עם ישראל נאבק במגפה רעה, בעוד רבים מבני ראובן יושבים בין המשפתיים, לשמוע שריקות עדרים.
