פסק דין מרתק שניתן לפני כשבוע בבית הדין לעבודה בבאר־שבע, בהרכב בראשות השופטת יעל אנגלברג־שהם, עבר "מתחת למכ"ם". היו רק כמה אזכורים לא בולטים בעיתונות הכלכלית. בעולם מתוקן יותר הוא היה אמור לזעזע את אמות הסיפים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גם במחיר השבתה: הקורונה מחייבת את האוצר לשנות גישה
– דעה: תחשוב טוב, יהיה טוב: לא רק מוטו – חובה הלכתית
– חברות הסלולר הצטוו: פריסה מלאה גם ביו"ש
פסק הדין עסק בתביעה שהגישה ההסתדרות נגד חברת "סודהסטרים" בטענה שזו פגעה בניסיון עובדי החברה להתארגן ולהקים ועד עובדים שייצג אותם, תחת כנפי ההסתדרות. הבסיס לתביעה היה פסק דינו הוותיק של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת פלאפון, שאסר על מעסיק להביע כל עמדה בקשר להצטרפות עובדים לארגון ולהגדרת הארגון כמייצג. לפי פסק דין פלאפון, בשלב שהעובדים מתארגנים, המעסיק ושליחיו נדרשים לא להביע עמדה בנושא, מטוב ועד רע. כל התבטאות שלהם עשויה להיחשב כפגיעה בהתארגנות ולהעמיד עילה לתביעת פיצויים.
פסק הדין הזה הפך זה מכבר לנורמה השלטת בדיני העבודה בארץ. לא מעט מעסיקים נאלצו לשלם בעקבותיו פיצויים בסכומים גדולים להסתדרות, שמצאה בתביעות הללו כלי יעיל להעשרת קופתה ולהטלת מורא על מעסיקים "סוררים".
מהזווית המשפטית, החידוש בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר הוא בהגדרה של חובת "תום הלב" החלה על ארגון העובדים ועל העובדים בתהליך ההתארגנות. אם עד כה היה ברור מה אסור למעסיק לעשות, כעת ביקש בית הדין לקבוע גם מה אסור להסתדרות לעשות. בהמשך לכך קבע בית הדין כי האחריות לכישלון ההתארגנות במקרה של סודהסטרים מוטלת על ההסתדרות, ופטר את המעסיק, שבאופן כללי פעל בהתאם לדין, מאחריות לחריגות קטנות שבכל זאת קרו. יתרה מזו, פסק הדין פתח צוהר לאירועים שהתרחשו במהלך ניסיון ההסתדרות להפוך לארגון עובדים יציג בסודהסטרים, אירועים שאמורים להטריד כל אדם, בין שהוא תומך בהתארגנות עובדים, כמו כותב השורות הללו, ובין שהוא מתנגד לה.
סיפור המעשה מתחיל בחודשים אוקטובר־נובמבר 2016, כאשר יותר משליש מעובדי מפעל סודהסטרים באזור התעשייה ברהט חתמו על טופסי הצטרפות להסתדרות. ב־20 בנובמבר הכריזה ההסתדרות על עצמה כארגון העובדים היציג במפעל. כעבור יומיים בלבד הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במפעל בדרישה לנהל מו"מ להסכם עבודה קיבוצי, ואף איימה בשביתה. בהנהלת סודהסטרים לקחו שבוע כדי לבדוק את טופסי ההצטרפות, וב־30 בנובמבר הכירו בהתארגנות והודיעו על הסכמה לכניסה למו"מ על הסכם עבודה קיבוצי. מכאן והלאה, במקום הסכמות ורגיעה, החלו העניינים להידרדר.
לראש ועד הפעולה הזמני של העובדים מונה רוני ברקוביץ', הרוח החיה בהחתמת העובדים על טפסי ההצטרפות להסתדרות, אך אדם שנשא על גבו חטוטרת בדמות עבר פלילי של הרשעה בעבירת סמים, במרמה ובעבירה על חוק מע"מ. הבחירה דווקא בו הייתה תמוהה מלכתחילה. התמיהה התחזקה לנוכח העדויות שנשמעו בבית הדין על האווירה הבעייתית שהשרה ברקוביץ' סביבו בהזדמנויות שונות. בין השאר הוצגה בבית הדין התבטאות אלימה שלו בדיון בוואטסאפ של תומכי ההתארגנות נגד מתנגדיה: "גם אני עובד …שובר להם את העצמות". בפסק הדין קובע בית הדין כי "במפעל התקיים שיח אלים שעורר חשש של עובדים רבים… מהעדויות עולות התנהלויות בעייתיות של ראש הוועד וההתארגנות".
התברר כי עובדים שלא אהבו את הרעיון של כניסת ההסתדרות לתמונה שילמו על כך מחיר. אחד מהם הותקף באלימות על ידי עובד אחר, עד שכמעט איבד את הכרתו. החברה טענה שהעובד התוקף הוסת ישירות בידי ברקוביץ'. הטענה הזו לא הוכחה די הצורך בבית הדין, אך מה שכן הוכח הוא שניסיון מוקדם לערוך סולחה בין השניים בתיווך נכבדים בדואים הוכשל אישית בידי ברקוביץ'. על אף התנהלותו, ההסתדרות גיבתה את ברקוביץ' לאורך כל הדרך, ולמעשה עד היום הזה.
אירוע קשה נוסף התרחש בחודש מרץ 2017. ההסתדרות, בניסיון ללחוץ על החברה לזרז את המו"מ להסכם עבודה קיבוצי, הכריזה על שביתה במפעל. העובדים שהתנגדו להתארגנות כבר היו חלק ניכר מעובדי המפעל, וכך קרה שלמרות הכרזת השביתה רוב העובדים לא השתתפו בה והגיעו לעבודה כרגיל. בתגובה חסמו העובדים השובתים את הכניסה למפעל, מנעו את כניסתה של משאית מזון שהביאה אוכל לעובדים , ואף מנעו מעובדים להביא בתיקיהם אוכל. מדובר, יש להבין, בעובדי כפיים קשי יום. לחלקם, הארוחה החמה שהם מקבלים במפעל היא הארוחה החשובה ביותר ביום שלהם. השפלת העובדים ומניעת האוכל מהם עוררו תסיסה גדולה נגד הנהגת ההתארגנות ונגד ההסתדרות. התחושות הקשות והאווירה האלימה גרמו לזינוק במספר העובדים שחתמו על טופסי ביטול חברותם בהסתדרות.
בעבור הנהלת החברה, הקש ששבר את גב הגמל היו דברים שנאמרו במסיבה שערכה ההסתדרות לעובדי החברה בחודש מאי 2017, כחצי שנה לאחר שהתארגנות העובדים כבר הייתה לכאורה עובדה קיימת. במסיבה נאם מאיר בביוף, יו"ר המרחב בהסתדרות, ובפנייה לעובדי המפעל, חלקם בדואים מרהט, אמר: "אתם לא יודעים כמה טלאל אלקרנאוי, ראש העיר שלכם, משגע אותי, כל יום שני טלפונים. בחייאת מאיר, בחייאת מאיר, תיזהר, תיזהר שלא תהיה אלימות, שלא תהיה אלימות. אמרתי לו: תשמע, טלאל, אני חושב שהחבר'ה של סודהסטרים חבר'ה חכמים, ואף אחד לא אלים, ואם תהיה אלימות אז זה באשמת ההנהלה, ולהנהלה כזאת אולי קצת מגיע קצת אלימות. לא הרבה, קצת". במהלך המסיבה, בשיחה בצד עם כמה עובדים, הודה בביוף כי הוא יודע שמספרם של חברי ההסתדרות במפעל כבר נמוך מהשליש הדרוש להגדרת ההסתדרות כארגון יציג, ועומד על כ־230 בלבד.
בעקבות הדברים הפסיקה ההנהלה את המו"מ באופן חד־צדדי, והצדדים עברו "לדבר" באמצעות בית הדין לעבודה. ההליך נמשך כמה שנים, ובסוף השבוע שעבר נדחתה תביעת ההסתדרות והיא חויבה בתשלום הוצאות בסך 300 אלף שקלים. בין השאר קבע בית הדין כי בניגוד לטענת ההסתדרות החברה לא התייצבה מאחורי העובדים שהתנגדו להצטרפות להסתדרות, וגם לא תמכה בהם. לעיתים קרה בדיוק ההפך, למשל כאשר העובדים שהתנגדו להתארגנות נאלצו לפנות לבית הדין לעבודה כדי שיורה להנהלה לאפשר להם לקיים אספת עובדים, בשעה שאספות העובדים שקיים ועד הפעולה הזמני של ההסתדרות בשטח המפעל נערכו באישור ההנהלה ללא צורך בפנייה לערכאות.
בית הדין אף קבע כי מה שגרם לעובדים לבטל את חברותם בהסתדרות לא היה לחצים או מסרים כלשהם מצד הנהלת המפעל, אלא דווקא אופן התנהלותם של ההסתדרות ואנשי הוועד מטעמה. בתי הדין לעבודה נוחים בדרך כלל להסתדרות ולאנשיה, ודווקא על הרקע הזה צריך לשים לב להתבטאות החריפה של הדיינים בפסק הדין: "הרשות לארגן ולהתארגן אינה רשות לחולל אנרכיה במקום העבודה ואינה רשות להסית ולו ברמיזה או בעקיפין לפעילות אלימה… במקרה דנן, כשלה המבקשת (ההסתדרות – ש"פ) בכך".
חשוב לציין, מאבקי עובדים לא מתרחשים תמיד בשיחות מנומסות בחדרים ממוזגים. לא פעם מעורבים בהם רגשות עזים, חששות, פחדים וגם לחצים כבדים, העשויים לייצר תחושות קשות. ועדיין, התמונה שנחשפת בפסק הדין לא רק מטרידה, היא ממש מפחידה. האם אלה פני העבודה המאורגנת בישראל? האם זו צורת ההתנהלות שההסתדרות מעוניינת להציע לעובדים שמבקשים להצטרף לשורותיה? ממה אמורים לחשוש מעסיקים שמבינים שבעסק שלהם הולכת ונרקמת התארגנות עובדים?
העובדה שבהסתדרות מבקשים כעת לערער על פסק הדין, במקום להכות על חטא ולבדוק היכן טעו, צריכה להדאיג כל מי שטובת המשק יקרה לו.
