לנפתלי בנט לא היו ימים טובים בסקרים כימים הללו. המותג "ימינה" הולך ומתחזק, בעיקר על חשבון הליכוד, ההולך ונחלש. לצד זאת מתאושש גם המותג האישי של בנט. אם המגמה תימשך עוד כמה שבועות, נראה פה סקרים שלפיהם גם מספר המנדטים שצפויה לקבל ימינה וגם מספר המנדטים שצפוי לקבל הליכוד יתחילו בקידומת 2. הנסיקה הזו דרמטית בכל קנה מידה, ויש לה ככל הנראה כמה סיבות, שמצטברות לכדי התמונה הדרמטית הזו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פרופ' גמזו, הטיסות לאומן אינן קדושות, אבל מועדונים כן?
– הסיוט הגדול: הישראלים שנחטפו בהודו, וניהלו קרב מול החוטפים
– השר אוחנה למשטרה: לא מקובלים עלי כתבי אישום על "קריאת שמע" בהר הבית
סיבה אחת, שכלל אינה קשורה לבנט ולא לימינה, היא התחושה שאין כרגע בשמאל מתחרה לנתניהו על ראשות הממשלה. מי שעוקב אחר העליות והמורדות של המפלגות בראשותו של בנט מכיר את הכלל: כאשר יש מאבק בין הגושים – בנט נחלש; כשההגמוניה של הליכוד בראשות נתניהו נראית יציבה – הוא מתחזק. בבחירות לכנסת ה־19, אחרי הקמת רשימת הליכוד־ביתנו, היה ברור שאין בעצם התמודדות על ראשות הממשלה. באווירה כזו צמחה מפלגת הבית היהודי עד כדי תריסר מנדטים. שנתיים בלבד אחר כך, כאשר בתקשורת צויר יצחק הרצוג כמי שעשוי להכות את נתניהו, צנחה רשימת הבית היהודי ברגע האמת ל־8 מנדטים. עם הקמת מפלגת הימין החדש העריכו כמה סקרים שפוטנציאל המנדטים שלה נמצא בתחום הדו־ספרתי. לאחר חתימת ההסכם בין גנץ ללפיד והקמת כחול־לבן, שיצרה תחושה של איום ממשי על סיכויי נתניהו, כבר היה ברור שהתוצאה תהיה קרובה הרבה יותר לאחוז החסימה.
הסיבה השנייה לפריחת בנט כעת היא דחיקתה של ימינה לאופוזיציה על ידי נתניהו, וכתוצאה מכך התרחקותה מאחריות למשבר שנקלעה אליו ישראל עקב מגפת הקורונה. כאשר שיעור האבטלה הוא דו־ספרתי ומספר הנדבקים היומי בקורונה עולה על אלף, כאשר הקואליציה מקרטעת והממשלה בקושי מתפקדת, אין ספק שקל יותר להיות באופוזיציה. מקומה של ימינה מחוץ לממשלה הפך אותה לחלופה הימנית המובהקת. מה יענה לסוקר מי שאינו מרוצה מתפקודו הנוכחי של נתניהו וממצב הממשלה, אם הוא ימני? אין לו תשובה אחרת מלבד "ימינה".
את שני היתרונות הללו מינף בנט באופן כמעט גאוני, כאשר החליט להיכנס למשבצת "מר קורונה", תחילה בממשלת המעבר ובהמשך באופוזיציה. בלי סמכויות וכמעט בלי יכולת השפעה הוא הפך את עצמו לתקווה הגדולה של ישראלים רבים – החל בגיבוש תוכנית להתמודדות עם גל הקורונה השני, במשך בהקמת קבינט הקורונה האזרחי, ומשם לתחזוק שוטף של מעמדו כלוחם בקורונה באמצעות קיום עשרות פגישות עם מומחים, אנשי עסקים ונציגי ענפים מוכים. כל אלו יצרו את הרושם שהוא מי שיודע איך מנצחים את הקורונה. כרגע, לכל הפחות, הרושם הזה משתלם לו מאוד בסקרים.
בסביבת בנט כבר בונים על עמודות המנדטים הווירטואליות מגדלים גבוהים, תופרים לו חליפות ומשוכנעים שדרכו לפסגת הנהגת המדינה סלולה. אחד הפעילים הבולטים בימין החדש אף טען בריאיון השבוע שבנט צריך לשאוף לרוטציה עם נתניהו בראשות הממשלה אחרי הבחירות הקרובות, לא פחות (כאילו לא למדנו כבר מה יחסו של נתניהו להסכמי רוטציה). הסקרים מחמיאים, הפנטזיות מרקיעות שחקים, ונשכחה העובדה הפשוטה: הר המנדטים בסקרים הוא דיונה של חולות נודדים שהגיעו בעיקר בגלל כיוון הרוח. כל שינוי בנתוני הפתיחה יחזיר את מנהיג ימינה לטווח החד־ספרתי של המנדטים, אם לא גרוע מכך.
השינוי יכול להגיע בדמות משיח חדש בשמאל, שייצר תחושה ששלטון הימין בסכנה. השפעה דומה יכולה להיות גם להישג גדול שיביא נתניהו במאבק בקורונה (אם בסופו של דבר הבחירות לא יוקדמו כבר בשבוע הקרוב) וירוקן מתוכן את מיתוג בנט כ"מר קורונה". לבנט ולמפלגות בראשותו יש היסטוריה של התרסקות בסיום מסע הבחירות, לאחר פתיחה גבוהה. הוא ואנשיו צריכים לעת עתה להשקיע בשימור מצביעים, ולא בטיפוח אשליות מנותקות מהמציאות. כמי שכבר חווה כמה התרסקויות בחיים, הוא אמור להיזהר ולא להתפתות שוב להרפתקאות פוליטיות מפוקפקות. לפני תכנון מיזם פוליטי חדש עליו להפנים שדרכו לבלפור חסומה כל עוד נתניהו ניצב בראשות הליכוד. כל ניסיון לדחוק את הקץ יפגע בו ובמפלגתו.
