הַגַּל – וְהַגַּל. וְהִפּוּךְ הַגַּלְגַּל.
פֻּרְקַן הַקָּהָל שֶׁהָיָה מְסֻגָּל
לַחְשֹׁק אֶת שִׁנָּיו מֶשֶׁךְ כָּל פֶּרֶק א'
וְאָז הַתְּבוּנָה הִתְפָּרְקָה לוֹ.
אָבְדַן הַשִּׁדְרָה וְאָבְדַן הַחוּשִׁים.
מֵעַם בְּמִשְׁמַעַת לְעַם מַאֲשִׁים.
מוֹרֶשֶׁת הַמֶּרִי מוֹרֶשֶׁת נִרְכֶּשֶׁת.
אַךְ אִם נַאֲשִׁים, תֶּאֱשַׁם כָּל הַקֶּשֶׁת:
כִּשְׁלוֹן הַשִּׁלְטוֹן שֶׁנּוֹעַד לְמַרְפֵּא.
שְׁרִירוּת הַכְּלָלִים שֶׁתָּפְסוּ מְרֻבֶּה.
עֶגְלֵי הַמַּדְבֵּק הַצְּעִירִים שֶׁרָעוּ
בְּיַחַד בְּבָּרִים בְּפֶה לֹא רָעוּל.
שְׁלִיחַת זֵר קוֹצִים לַמִּגְזָר הַזָּר.
זְרִיעַת חֲשָׁדוֹת שֶׁקֵּרְבָה אֶת הַגְּזָר.
מִעוּט רַב מִדַּי שֶׁלָּקָה בְּחַבֶּקֶת,
גַּם הִיא מַחֲלָה בְּהֶחְלֵט מִדַּבֶּקֶת.
זְרִיַּת חוֹל־סָפֵק שֶׁזּוֹ לֹא מַחֲלָה
רַק מַכְשִׁיר שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת מַחַל:
סַם הַכָּזָב שֶׁהֻפְרַךְ אַךְ עָלָה
בְּגֶזַע חַיֵּינוּ כְּזַחַל.
עִמְעוּם הָאֵמוּן.
תַּרְבּוּת הַתִּחְמוּן.
אִבּוּד הָעַכָּבָה.
הַאִם־כְּבָר־אָז־כְּבָר.
הֲיֵשׁ צַד נָקִי בַּסִּפּוּר? צַד בָּרִיא?
יַבִּיט כָּל צוֹרֵחַ "אֲשַׁמְתֶּם" בָּרְאִי.
יִקַּח לְשִׁכּוּךְ הַבּוּשָׁה שֵׁם בָּדוּי
וְיִמְצָא מָה נוֹגֵעַ אֵלָיו בַּוִּדּוּי:
*
אָשַׁמְנוּ (כֵּן, יֵשׁ בָּעוֹלָם גּוּף רִאשׁוֹן!).
בִּרְדַּקְנוּ. בָּאנוּ בְּאֶלֶף דְּרִישׁוֹת.
גִּחַכְנוּ. גִּמַּדְנוּ. גָּרַעְנוּ מַרְפֵּא.
דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. דִּבַּרְנוּ דּוּ־פֶּה.
הִשְׁמַצְנוּ. הִלְשַׁנּוּ. הִמְרַדְנוּ. הִמְאַסְנוּ.
וִתַּרְנוּ לְמִי שֶׁלָּחַץ. וִרַסְנוּ.
זִמְבַּרְנוּ זְקֵנִים וָטַף בָּרְחוֹב.
חִבַּקְנוּ. חִדְבַּקְנוּ. חִבַּקְנוּ דֹּב.
טִרְלַלְנוּ. טִפְטַפְנוּ. טִמְטַמְנוּ טוֹב.
יִבַּבְנוּ שֶׁקֵּץ הַדֵּמוֹקְרַטְיָה קָרוֹב.
כִּוַּצְנוּ קְפִיץ וְהִרְפֵּינוּ. כִּסִּינוּ סַנְטֵר.
לִקַּטְנוּ אֶת הַנְּתוּנִים הַנּוֹחִים בְּיוֹתֵר.
מָרַדְנוּ. מָרַטְנוּ עֲצַבִּים.
נָשַׁפְנוּ זֶה עַל זֶה בִּנְשָׁפִים צְפוּפִים.
סָגַרְנוּ סְתָם. סוֹבַבְנוּ סַכִּין.
עִרְעַרְנוּ אֵמוּן. עִרְעַרְנוּ עֲסָקִים.
פָּרַצְנוּ גָּדֵר. פִּרְסַמְנוּ פֵייק.
צִפְצַפְנוּ. צוֹפַפְנוּ. צָפַעְנוּ סָפֵק.
קִנְסְפְּרַצְנוּ. קָנַסְנוּ בַּחוּץ כִּי קַל.
רַבְנוּ. רַצְנוּ אֶל הַכִּכָּר.
שִׁנִּינוּ קְרִיטֶרְיוֹנִים לַבְּדִיקָה.
תִּחְמַנּוּ. תָּבִינוּ: תִּעְתַּעְנוּ.
*
אָכֵן: כָּל דָּבָר פֹּה חָטָא בּוֹ מִעוּט.
הָרֹב רַק דָּמַם, רַק פָּחַד לִלְחֹץ מְיוּט.
הָרֹב הַנּוֹשֵׂא בַּמְּחִיר וּבַחֹלִי,
הָרֹב הַשּׁוֹמֵר עַל הַתֶּקֶן הַתּוֹ"לִי,
אֵינוֹ בְּשׁוּם סְעִיף. מְעַטִּים הֶעֱבִירוּ
בְּכֵּיף אוֹ בְּפֵייק דַּפְקָנִי אֶת הַוִּירוּס.
אַךְ אַל נַאֲשִׁים נָא בְּטֶרֶם נֵאוֹת
לִבְדֹּק אִם גַּם בָּנוּ דִּבְּרָה אֵיזוֹ אוֹת.
