גַּל רִאשׁוֹן וְגַל בִּי וּכְבָר שֶׁטַח שִׂיא.
אֶת אַפֵּךְ וְאֶת פִּיךְ טוֹב שֶׁתְּכַסִּי,
וְאַתָּה, אִם שָׁכַחְתָּ, הַרְבֵּה סַבּוֹן.
אֲבָל שֶׁטַח הַשִּׂיא מִתְחַנֵּן: רִבּוֹן!
חָשַׁבְנוּ בִּקְעָה –
וְהִנֵּה זֶה הַר.
אֵי־דָּבָר פָּקַע,
אֵי־מִי לֹא נִזְהַר.
בְּהֵרוֹם הַפְּקָק
הִשְׁתַּחְרֵר הַקְּפִיץ;
מִמַּצַּב פָּקָ"ם
קָם נְגִיף נָפִיץ.
קָם וְקָפַץ בְּסוֹף יוּנִי.
קָם וְשִׁוֵּעַ: סַפְּחוּנִי;
שׁוּב זֶה מַתְחִיל,
אֲנִי בָּא בִּנְחִיל,
מִי רִבּוֹנוּת בִּי יָחִיל?
כֵּן, מַשֶּׁהוּ מְחִילִים בּוֹ.
יֵשׁ אֵיזֶה רַחַשׁ בַּלִּימְבּוֹ.
אוֹכְפִים אֶת הָאַף –
אֲבָל רַק בַּחוּץ,
הֵיכָן שֶׁלַּחוּת וְשֶׁלֹּא נָחוּץ,
שָׁם קָשֶׁה לַעֲטוֹת אֲבָל קַל לַעֲנֹשׁ –
לְבַל נַעֲבִיר
נְגִיפִים לָאֲוִיר,
כִּי מָה, הוּא אֵינוֹ בֶּן אֱנוֹשׁ?
צוֹמֵחַ בֵּינְתַיִם הַגְּרָף
אֶל מְרוֹם שֶׁטַח שִׂיא.
צוֹמֵחַ כָּל זָב וּמְטֹרָף
הָאוֹמֵר שֶׁתַּכְסִיס.
צוֹמֵחַ הַגֵּרָעוֹן
שֶׁל הַכְּלָל וְהַפְּרָט.
צוֹמֵחַ בִּמְרַעוֹ
הָאַפָּרָט
שֶׁל הַזִּלְזוּל, הַבִּלְבּוּל, הַמִּרְמוּר,
וְכָל כַּת דִּילֵהּ.
צוֹמֵחַ גַּם כָּאָמוּר
הַגְּרָף הַחוֹלֶה.
וּבִימֵי הַצְּמִיחָה הַלָּלוּ,
צְמִיחַת עֲנִיִּים,
צְמִיחַת קָמִיקָזָה בִּסְלָאלוּם,
אֲנַחְנוּ נִהְיִים
לְפֶתַע נוֹסְטַלְגִּיִּים, מַעֲרִיצֵי הֶעָבָר:
נִתְקָפִים גַּעֲגוּעַ לִימֵי מֶמְשְׁלוֹת־מַעֲבָר
שֶׁלְּאֹרֶךְ חֲמֵשׁ עוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה,
שְׁנַת שְׁלָשַׁת־הַבְּחִירוֹת, לְפָחוֹת הָיְתָה לָהּ שִׁיטָה.
אֵיפֹה, אֵיפֹה אוֹתָם הַיָּמִים…
שְׁתֵּי יָדַיִם הָיוּ יַד יָמִין,
זוֹ יָדְעָה מָה עוֹשָׂה הַשְּׁנִיָּה
(כְּלוּם בְּעֵרֶךְ וְרַק עַל נְיָר),
וּבְצַו יוֹעֲצִים
הֵן הָיוּ אֲזוּקוֹת,
בְּלִי רְשׁוּת לְתַקְצִיב…
חֲבוּרָה שֶׁכָּזֹאת!
לֹא רָבַץ בָּהּ נָמֵר עַל חֻר פֶּתֶן
וּבֶּנֶט כְּבָר אָז לֹא שָׁמַר כְּלוּם בַּבֶּטֶן
וְנִכְנַסְנוּ לְסֶגֶר בְּבַת אַחַת
וּבַזּוּם הָיָה חֹר
אַבְטָחָה.
