נועה קירל היא החיילת הכי מפורסמת בצה"ל. זו העובדה היחידה שקשורה בשירותה הצבאי של אלילת הנוער שעליה קונצנזוס מוחלט. חוץ ממנה, כל צעד שלה מרגע שהחליפה את חולצת הבטן במדי זית, זוכה לוויכוחים עם להט השמור בדרך כלל לנושאים כמו ימין ושמאל, דתיים וחילוניים והאם הקורונה מגפה מאיימת או פאניקה מוגזמת.
זה התחיל במסלול הטאלנט שנתפר למידותיה, והמשיך בדחיית שירות לטובת טיול בתאילנד עם החבר המפורסם יונתן מרגי. אחר כך הגיעה סערת הרקדנים הצבאיים שליוו אותה בהופעות. בעקבות אחת ההופעות האלו, שזכתה לתהודה רבה ברשתות החברתיות, נזכר ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז להיבהל מהמקצוע "המיותר", והורה לבטלו לאלתר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב
– "הריקוד האחרון" מערער את ההגמוניה של שידורי הספורט
– חג שבועות: תהליך תיקון העולם
אבל אם באירועים הקודמים נקלעה קירל לעין הסערה שלא לגמרי באשמתה, בתקרית האחרונה – שהגיעה לשיאה בשבוע שעבר – היא כבר הייתה משתתפת פעילה. כי קירל, חיילת בשירות סדיר בצבא ההגנה לישראל, בחרה להוביל את הקמפיין החדש של Yes, שבו היא לא רק לובשת את מדי צבא ארה"ב ושרה גרסה לשיר האנטי-מלחמתי "תנו לשמש יד", אלא צוחקת על חשבון הפריבילגיה הענקית שקיבלה. בסיומה של הפרסומת, בסצנה שבה היא רוקדת לצד חיילים לבושים קסדה ושכפ"ץ, היא מציצה בשעונה ואומרת: "מה, כבר חמש וחצי? נמשיך מחר".
התגובות הזועמות לא איחרו לבוא, והאלוף אלמוז מיהר לחקור את התנהלות הגורמים הרלוונטיים. "הפרסומת הזו הקפיצה אותי", אמר אלמוז בדיון.
בשלב זה ניתן אולי כבר לקבוע כי הנזק בגיוסה של קירל לצה"ל גדול יותר מהתועלת. שיטת "הרגל בפנים, רגל בחוץ" לועגת לממסד הצבאי, שניסה אולי להרוויח פרסום חיובי בסיועה של הזמרת המדוברת בישראל, אבל גילה כי גייס לשורותיו מכונת יחסי ציבור משומנת היטב שאין לה שום כוונה לעצור רק בגלל תעודת חוגר.
המרוויחה הגדולה, כרגיל, היא חברת Yes. זו הוכיחה פעם נוספת כי כל פרסום הוא פרסום טוב, ובדרך ליצור באזז אין קווים אדומים. גם לא בצבע ירוק זית.
