יותם זמרי, 37, אב לעולל, זאטוט וזאטוטית, נשוי לשירן, ושכחן סיסמאות סדרתי. אני לא זוכר אף סיסמה לאף אתר שיש לי. לא את הסיסמה לפייסבוק, לא לטוויטר, לא לאתר של הבנק, לא לדוא"ל ולא את הסיסמה לאפליקציית שמירת הסיסמאות. השבוע החלפתי מחשב. הקודם נשבר מעומס הסטטוסים, אז כששירן קיבלה מהעבודה שלה מחשב חדש היא זרקה לעברי בהתנשאות את החדש־ישן שלה. העברתי אליו את כל מה שצריך, הגדרתי הגדרות, שיניתי תצוגות, החלפתי תצורות, וראיתי ישועות. ואז פתחתי את פייסבוק, אך מאחר שמעולם לא פתחתי פייסבוק במחשב הזה הופיעה לי התיבה המעצבנת שמודיעה לך שאתה בצרות: "הכנס סיסמה". כמובן, לא זכרתי מה הסיסמה. לשם כך נוצר הכפתור האהוב עליי בתולדות האינטרנט, "שכחת סיסמה?". אדם לא סתום היה מגדיר שאם תישכח הסיסמה הוא יוכל לשחזר אותה דרך הטלפון הנייד. מאחר שאני אדם סתום, הגדרתי את הדוא"ל כאמצעי שחזור סיסמה. אבל גם את הדוא"ל לא פתחתי במחשב הזה מעולם, אז כשניסיתי להיכנס לג'ימייל הוא ביקש ממני סיסמה. נחשו מה, גם אותה שכחתי. ניסיתי להדליק את המחשב הישן אבל הוא כבר שבק חיים. בעיה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הרגע שבו הילדים נעלו את עצמם בחדר מבפנים
– הכל בגלל חתיכת דבק: כך חלפה לה תהילת עולם
– האחות הראשית של מלונית הקורונה בת"א חוזרת הביתה
זמן של מספרים
ניסיתי לשחזר את הסיסמה האחרונה שלי. מאחר שאני מחליף סיסמאות בסיטונאות מטעמי שכחה, היו לי הרבה אפשרויות בראש. כתבתי על נייר את עשר הסיסמאות האחרונות שזכרתי. זה עזר לי לפלח את סוגי הסיסמאות הקיימות, ומה הן מעידות על מי שהגה אותן. ובכן, גבירותיי ורבותיי, אלה הקטגוריות.
העצלנים – אנשים נטולי השראה שהסיסמאות שלהם מורכבות משמם הפרטי ותוספת של רצף מספרים עוקב, כמו Yotam1234, YotamZimri123123, Zimri4567. הבחירה בסיסמאות פשוטות עשויה להעיד שהם כל כך בטוחים בשעמום שבחייהם, שהם בוחרים מלכתחילה סיסמה שלא תקשה על אנשים לפרוץ למקומות הפרטיים ביותר שלהם.
הקלנדריים – אנשי התאריכים. אלה שמוסיפים שנת לידה שלהם, או של אחד הילדים. Yotam1982 הייתה אחת הסיסמאות האהובות עליי. שירן אוהבת לשתול בסיסמאות שלה את יום הנישואין שלנו. פעם שאלתי אותה על אחת הסיסמאות שלה, והיא אמרה "השם שלי באנגלית פלוס יום הנישואין שלנו". טיפ קטן, אם היא שואלת אתכם דבר כזה אל תבקשו ממנה להזכיר לכם.
האקראיים – הסוג הנערץ עליי. אנשים שמסוגלים לזכור סיסמאות שלא אומרות דבר, סתם רצף של אותיות ומספרים. אלה ששוכחים שהם בנאדם פרטי וחושבים שהם ארגון ממשלתי. היה לי חבר כזה במשרד שעבדתי איתו פעם, שהיה דופק סיסמאות של רשות המיסים. היית מתקשר אליו בערב כי היית צריך משהו מהמחשב שלו והוא היה עונה לך: "תרשום, ZxuB43DL1". בסדר, רובוט מעצבן, רשמתי.
הסדרתיים – אחת הטכניקות הכי טובות לזכור סיסמה היא פשוט להתלבש על נושא מסוים ולחפור ממנו את כל הסיסמאות של כל המקומות. למשל, בשלב מסוים החלטתי שאני משתמש בסיסמאות שכולן לקוחות מהסרט "מלך האריות". זה תמיד היה שם של דמות מהסרט בצירוף שנת הלידה שלי. התחלתי ב־Simba1982, החלפתי ל־Skar1982, ואז מופסה, זאזו ונלה. בשלב מסוים נגמרו הדמויות. באחד האתרים הסיסמה שלי עד היום היא StamZebra1982.
מעבירי המסרים – טכניקה שפיתחתי כשעבדתי במשרדי פרסום ורציתי להעביר מסרים באמצעות סיסמאות המחשב שלי. הרעיון הוא שבכל פעם שמישהו יתקשר להציק לך ולשאול מה הסיסמה למחשב שלך, הוא יצטרך לכתוב משהו ממש מרגיז מבחינתו. למשל, במשך לא מעט זמן עבד לידי קופירייטר שהיה, לא עלינו, אוהד שרוף של מכבי תל־אביב בכדורגל. סיסמת המחשב שלי הייתה, בהתאם, YarokOle. אחרי שהוא עזב בחרתי סיסמה שתסייע לי להעביר מסרים לדרג הבכיר. לא אשכח את היום שמנהל הקריאייטיב שלי התקשר חסר אונים בבקשה לסיסמה, ונאלץ לכתוב MagiaLoHaalaa. כלומר, מגיעה לו העלאה.
השומרים על ההקשר – טכניקה נחמדה לשכחנים: במקום סיסמה שאומרת משהו עליך, סיסמה שמתארת את היחס שלך לאתר. למשל, הסיסמה שלי לאפליקציית הבנק הייתה פעם YoterMidaiZara1982.
הנוסטלגיים – אבא שלי אהב לתת סיסמאות שתמיד הכילו את שמו של כלבו האהוב שהלך למלונתו, Napo. יש שמשלבים שם של ילד, שם של חיית מחמד אהובה, שם של אקסית. סתם, מאמי, רק בודק שאת ערנית ועדיין קוראת את הטורים שלי עד הסוף.
ז'אנר לא ידוע
אני מניח שיש עוד סוגים של סיסמאות, ואשמח אם תשלחו לי רעיון נחמד לסיסמאות משלכם, אבל פתאום נזכרתי שאתם בטח עדיין במתח מטורף בנוגע לשאלה מה הייתה הסיסמה שחיפשתי. אז חפרתי וחפרתי וניסיתי עוד סיסמה ועוד סיסמה, וניסיתי לשחזר, ואפילו נכנסתי לפתקים בטלפון בתקווה שאולי מתישהו רשמתי שם את הסיסמה, אבל חוץ משתי רשימות מכולת וסיכום שבת אחד לא היה שם כלום. התייאשתי לגמרי ועשיתי מה שכל אדם שנשוי לד"ר ממוצא מרוקאי עושה כשהוא צריך למצוא משהו: הפכתי כוס. זה לא עזר. מי היה מאמין שזה לא מדע מדויק.
הלכתי לישון וקיוויתי לטוב. ואז התעוררתי באמצע הלילה שטוף זיעה קרה. כשכולם ישנו, הלכתי על קצות האצבעות אל המחשב שלי בסלון, נכנסתי לפייסבוק וניגשתי להקליד בשדה הסיסמה. אל תשאלו למה, אל תשאלו איך, אל תשאלו לאיזה ז'אנר זה משתייך, אבל נזכרתי. אני אפילו לא יודע מתי החלטתי שזו תהיה הסיסמה, אבל נזכרתי. תודה לך, גדי סוקניק, על ה־GadiSukenic123, עשית עבודה מצוינת במשך חודשיים.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
