שלום לך יו"ר הכנסת בני גנץ. אני יודע שעוברת עליך תקופה לא פשוטה, ואתה מצפה להיכנס בקרוב לממשלת ישראל כשר בכיר, ולאחר מכן כראש ממשלה. אני גם יודע שהנושא אולי הכי פחות בוער על השולחן שלך כרגע הוא זהות שר התפוצות הבא – אבל בשביל זה אני כאן, כדי להסב את תשומת לבך לחשיבות של העניין.
נכון, משרד התפוצות לא נחשב לאחד מהתיקים ה"הנחשבים" לכאורה; הרי רוב חברי הכנסת במפלגתך היו מעדיפים לקבל תפקיד "בכיר" יותר כמו תיקי החוץ, הביטחון והתרבות. אני יודע שגם הוצע לחלק מחברי מפלגתך לקבל את התיק הזה, והם עצמם לא נפלו מהכסא, בלשון המעטה, נוכח ההצעה.
אני חושב שהם טועים, ואני גם לא בטוח עד כמה אתה מבין איזו פנינה יש לך בידיים. ושוב, אני כאן כדי לספר לך:
- משרד התפוצות, כמו כל המשרדים הקטנים והחדשים יחסית, הוא מאלה שניתן לעשות בהם הכי הרבה שינויים: לך תוביל רפורמה במערכות הבריאות והחינוך המורכבות והכבדות. ביחסי ישראל תפוצות יש כל-כך הרבה מה לעשות ולשנות, ותחת המנהיגות שלך זה יכול לקרות. בשתי הממשלות האחרונות פעל שר תפוצות, אמנם לא במשרה מלאה, אבל לראשונה המשרד הזה תפקד עם תקציב משמעותי, ועם יכולת להוביל שינויים.
- אמנם יהודי התפוצות לא יכולים להצביע, בבחירות לכנסת ישראל, אבל ההשפעה שתוכלו לגרום במשרד שכזה הוא עצום: אם תמנה שר או שרה שהם אסטרטגים, שיקחו את יחסי ישראל-תפוצות צעד גדול קדימה – תוכל לסייע לקהילות יהודיות שנמצאות כעת במשבר של ממש בעקבות נגיף הקורונה והשלכותיה. בשנים האחרונות הפרדיגמה התהפכה – פתאום לנו, מדינת ישראל, יש את האפשרות לסייע להם – וזו ההזדמנות שלך להמשיך את הובלת המהלך הזה – שהתחיל השר הקודם, נפתלי בנט.
- אל תיתן את התיק הזה לח"כ זוטר בלי ניסיון ניהולי וביצועי. יש כאן תיק אסטרטגי וחיוני. תחבר אדם שיש לו חיבור לנושא הזהות היהודית; חבר כנסת שיוכל לקבל ולהתקבל על ידי מגוון הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
- מדינת ישראל של היום היא לא אותה מדינת ישראל שהיא הייתה לפני עשור, ביחס לקהילות היהודיות בעולם. משהו כאן משתנה, אט אט, מהשטח למעלה. עשרות, אם לא מאות ארגוני חברה אזרחית פועלים יום יום כדי לקדם את הנושא ואת הקשר עם אחינו ואחיותינו בעולם. הם כולם מחכים להנהגה שתביא בשורה בנושא, ויעמדו מאחורי מהלכים שתקדם – אם תרצה.
טקס הכנסת ספר התורה החדש בבית הכנסת בקייפטאון. צילום: תורה מציון - יש דיבורים על כך שמשרד התפוצות יאוחד עם משרד החוץ. אני מסכים שישנה חשיבות לתיאום גדול יותר בין שני המשרדים הממשלתיים הללו, אך הדבר יכול לגרום לפגיעה ממשית בפעילות הממשלתית עם יהודי העולם. הרי למשרד החוץ סדרי עדיפויות, ונושא התפוצות ככל הנראה לא יהיה הנושא המרכזי ביותר. באם בכל זאת תבקשו לצמצם את מספר המשרדים, הייתי מציע למנות סגן שר במשרד החוץ שזה יהיה עיסוקו. סגן שר עם מעמד מיוחד, ואולי אף מושב בקבינט, שיוכל לדאוג שהקשר עם התפוצות יפעל בתיאום עם משרד החוץ (משרד בלי תקציב משמעותי לנושא). כך גם נוכל לדאוג לכך שלא ידונו בעתיד משרד התפוצות בכל מערכת בחירות.
אני רוצה להזכיר לך את המצע של מפלגת חוסן לישראל, עוד טרם החבירה ליאיר לפיד, ביחס לתפוצות: "את הפערים המעמיקים לא ניתן להדחיק עוד, וחשוב להתמודד עימם כעת בשיח כן, מכבד, מאתגר ומעמיק, מתוך הכרה שרק מכנה משותף המבוסס על אחדות, ולא על אחידות, יוביל להבנה ומחויבות הדדית משמעותית. אחדות זו נחוצה נוכח אתגרים בזירה הבינלאומית כאנטישמיות ודה־לגיטימציה של מדינת ישראל, אך חשוב מכך, היא מהווה בפני עצמה נדבך חיוני לביטחון ולחוסן הלאומי של ישראל כמדינת הלאום היהודי".
אם כמו שכתוב במצע שלך, מדובר בנושא שהוא חיוני לבטחון ולחוסן הלאומי שלנו כמדינה יהודית – אני מצפה ממך לקחת את הנושא ברצינות. תאתר את המועמד או המועמדת הטובים ביותר לתפקיד הזה. תן את התפקיד לאדם שהוא באופיו מנהיג. למי שלא מצפה שכל פעולה ויוזמה יביאו לו קולות בבחירות הבאות. מצא אדם שמאמין עמוק בליבו, שהמדינה היהודית חייבת להיות ערבה ליהודי העולם – ולהיפך.
