שיר השבוע: בִּדּוּד בְּיַחַד

כְּמוֹ מֵייל שֶׁאַחֲרָיו בָּא קֹבֶץ,
כְּמוֹ פַּעַר פְּלוּס עַד הַתַּשְׁלוּם,
הַ־COVID בָּא בִּמְלֹא הַכֹּבֶד
בְּתֹם מֵאָה שֶׁל הִתְבַּשְּׁלוּת.

הוּא מִתְחַשֵּׁב בָּנוּ, הַנֶּגֶף הַבַּנְדִּיט.
אַחֲרֵי שֶׁבָּא בִּדְמוּת שַׁפַּעַת סְפָרַדִּית
חִכָּה אָדוֹן עַל־מוֹת
מֵאָה שָׁנִים תְּמִימוֹת
שֶׁנִּכָּנֵס בָּהֶן אֶל הֶעָתִיד:

שֶׁנִּתְאַרְגֵּן עַל הַמֶּחְקָר,
נִצְבֹּר חֵילִים, אַךְ בְּעִקָּר
שֶׁנְּפַתֵּחַ כְּלֵי שִׁלּוּחַ
פֵנוֹמֵנָלִי שֶׁל הָרוּחַ!

כִּי אֶת הַוִּירוּס מַעֲבִיר
רַק טְוָח צָנוּעַ שֶׁל אֲוִיר –
אֲבָל כַּיּוֹם, לְכָל מֶרְחָק,
מַכְחִישׁ שְׁחָקִים, מַרְחִיב שְׁעַת־דְּחָק,
מְלַהֲטֵט בְּהִתְהַלְּכוּת
עַל אַל־אֲוִיר וְעַל אַל־חוּט
הָאַנְטִי־חֹמֶר בְּלִי־כְּבִידָה
שֶׁשְּׁמוֹ תִּקְשֹׁרֶת הַמֵּידָע –
וְהַמִּלִּים וְהַסְּרָטִים וּשְׁאָר הַדָּאטָה
קַלֵּי רַגְלַיִם מִכָּל נֶגֶף בֶּן הַמְּדָתָא.

וְכָךְ בְּבוֹא יְמֵי בִּדּוּד
לֹא נִתְגּוֹדֵד אָמְנָם בִּגְדוּד
אַךְ בְּנִגּוּד לִימֵי הַסָּבְתָא
יָקוּם וְיִהְיֶה פֹּה צַוְתָּא.

הַנֶּגֶף הִתְבַּטֵּל אֵפוֹא
עַד הִתְפַּשְּׁטוּת הַטֵּלֵפוֹן,
עַד שֶׁכָּל כִּיס יָכִיל בְּלִיטָה
וּבָהּ אֻלְפַּן שִׁדּוּר־קְלִיטָה,
שֶׁכָּל לְחוּד יִהְיֶה בְּיַחַד –
וְאָז פָּרַץ לָנוּ בְּנַחַת.

חַכְמֵי הַדּוֹר

הַהוּא שֶׁכְּבָר הוֹכִיחַ עַל בָּטוּחַ
שֶׁהָעוֹלָם שָׁטוּחַ
(אַף כִּי הוֹדָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּב
שֶׁהוּא אֵינוֹ נִצָּב עַל צָב),

הַהִיא שֶׁבֶּחָזִית חָזָק נִצֶּבֶת
לַחְסֹם חִסּוּן חַצֶּבֶת,

הַהוּא שֶׁרְאָיוֹת זָהָב פּוֹרֵס לִי
שֶׁאֶלְבִיס פְּרֶסְלִי
עֲדַיִן אֵי־הַרְחֵק בְּאֵי־מִקְלַחַת
עוֹד שָׁר מִלִּים וְלַחַן,

הַהִיא שֶׁמְּרִימָה אַף לְהָרַע
בְּהַפְלָגוֹת עַל סַכָּנַת הַהַפְלָרָה,

הַהוּא שֶׁתַּרְגִּילֵי חֶשְׁבּוֹן פּוֹתֵר
בְּדֶרֶךְ כְּלָל כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי
אַךְ מִתְעַקֵּשׁ שֶׁאַרְבָּעִים וְשֶׁבַע זֶה יוֹתֵר
מֵחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה,

הַהוּא שֶׁהַפַּצְיֶנְטִית שֶׁלּוֹ מֵתָה
כִּי כִּתְרוּפָה מָכַר לָהּ מַסְטִיק מֶנְטָה,

וּשְׁאָר הַמּוּזָרִים שֶׁל הַתְּקוּפָה,
מַבְּסוּטִים מִשְּׁמוּעוֹת וּמִשִּׁעוּל,
הַמְּסַפְּרִים לָנוּ שֶׁאֵין פֹּה מַגֵּפָה
אוֹ שֶׁהַכֹּל תַּכְסִיס שֶׁל מִישֶׁהוּ.