1,000 – זהו מספר מיטות הטיפול הנמרץ הנוספות שיידרשו, על פי הערכות שונות, להתמודדות עם נגיף הקורונה בישראל. אפשר להתווכח על מידת המהימנות של הערכות מסוג זה, אולם כבר כעת ברור כי התפשטותו המהירה של נגיף הקורונה בעולם ובארץ מעמיסה מאד על משאבי מערכות הבריאות המדולדלים ממילא, ויחידות טיפול נמרץ בבתי חולים נמצאות בסכנת אי-ספיקה. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, שיעור התמותה מנגיף הקורונה עומד, נכון ל-3 במרץ 2020, על כ- 3.4%. העובדה שכל חולה בקורונה יכול להדביק ולסכן 3-2 אנשים נוספים עם או בלי מחלות רקע, ונטייתו של הנגיף להתפשט כזיהום נוזוקומיאלי – כזה המועבר בין מאושפזים בבתי חולים, כמו גם בינם לבין הצוותים המטפלים – ממחישה את האתגר הגדול עימו מתמודדת מערכת הבריאות, אתגר המחייב מציאת פתרון חדשני במהירות.
נגיף הקורונה החל להתדפק גם על שערי העולם החדש. בשבוע שעבר העריכו בכירי המרכז העולמי לשליטה במחלות ומניעתן (CDC) כי נגיף הקורונה צפוי להתפשט במהירות בארה"ב, ובתוך ימים ספורים החלו להיראות העדויות לכך. ארה"ב הינה צומת תנועה מרכזי בעולם העסקים, ומשמעות הדבר היא שקהילות, אנשים ובתי חולים בכל רחבי העולם נדרשים להעלות הילוך ברמת המוכנות שלהם להתמודדות עם המחלה.
לנוכח קצב ההתפשטות המהיר של נגיף הקורונה והגידול הצפוי בביקוש למיטות טיפול נמרץ, אחת הפעולות המתבקשות היא שימוש מיטבי בטכנולוגיה, ובאופן ספציפי – תגבור יכולות הרפואה המתוקשבת בבתי החולים. ידוע שאבחון מוקדם של מצב החולה, בידוד מוקדם, וניהול מוקדם של הטיפול מקטינים את שיעור התחלואה והתמותה – ואת כל אלו ניתן להשיג באמצעים טכנולוגיים.
אתר חדשות הבריאות Statnews ערך לאחרונה ראיון עם אריק פראקסליס, חוקר עמית באוניברסיטת דיוק, בנושא המערכה הטכנולוגית כנגד התפרצות נגיף האבולה. מערכה זו התבססה על רפואה מתוקשבת ואפשרה טיפול מרוחק שהגן על הצוותים המקצועיים מפני הדבקה. "כדאי בהחלט להצטייד בטכנולוגיות רפואה מתוקשבת אשר יכולות להיות מכפיל כוח, שיסייע להגן על עובדי מערכות הבריאות וישפר את נגישותם לחולים", הוא אמר. "בנוסף, פלטפורמה וירטואלית להערכה ראשונית של מצבו של חולה המגיע לחדר מיון, תסייע לשמור על חולים בבידוד, תמזער את חשיפת הצוות הרפואי ואת התפשטות הנגיף בבתי החולים".
הבעיה היא שאמצעי הרפואה והטיפול הנמרץ המתוקשב הקיימים כיום אינם חדשניים מספיק, ואינם יכולים לספק פתרון מקיף להתמודדות עם נגיף הקורונה. רפואה וירטואלית רגילה יכולה אולי לייצר בידוד הגנתי בין המטופלים למטפלים, אך אינה מספיקה כדי ליצור יתרון שובר שוויון, ויש צורך בכלים חדשניים. דוגמה לכך הינה כלים המקנים יכולות חיזוי של 14-6 שעות מראש לפני התפתחותם של סיבוכים או החמרה במצב החולה – חלון הזמן הקריטי שעשוי לאפשר התערבות טיפולית, שינוי מהלך המחלה ומניעת ההידרדרות או הפחתת חומרתה.
מערכות הרפואה הווירטואלית כיום חסרות את אלמנט הבינה המלאכותית. הדבר כרוך בחיבורן של יחידות טיפול נמרץ למערכות חכמות, המאפשרות לא רק ניטור מרוחק של מצבו של החולה, אלא גם עיבוד מושתת בינה-מלאכותית של המידע המתקבל אודותיו, חיזוי המהלך הצפוי לחולה, ואפשרות לנקיטת הצעדים הנדרשים להחלמתו. שילוב כלי בינה מלאכותית וחיזוי הממחישים את הסיכונים דקה-אחר-דקה וכן מדידה מדויקת בזמן אמת, עשויים להבטיח את נקיטת מרבית האמצעים הנדרשים לצמצום חומרת המחלה, ולהקטין את העומס על התשתיות והמשאבים הרפואיים המוגבלים. בסופו של דבר, ההבנה מי מהחולים יוכל להישאר בבטחה בביתו ומי יזדקק לאשפוז, ידרדר לטיפול נמרץ או יידרש להנשמה מלאכותית, חשובה בדיוק כמו הידיעה מי צפוי להחלים ולשחרר משאבים רפואיים מוגבלים לטובת מטופלים במצב קשה יותר.
בתנאים הקיימים, תחת עומס העבודה וזרם הנתונים, אין למוח אנושי, מבריק ככל שיהיה, את היכולת לחשב ולהפיק תובנות רפואיות בקצבים של פלטפורמה ממוחשבת. כמו כן, בתנאי קרב עם משאבים מוגבלים ולחץ הולך וגדל, אין זה מעשי לצפות לסיווג מדויק של חולים, או לאסוף ולהעביר מידע אפידמיולוגי מול מקורות מידע בינלאומיים על מנת לקבל תמונה בזמן אמת של שיעור ההדבקה. ולכן אין די בניטור מרוחק של המטופל, אלא יש צורך גם במערכות בינה מלאכותית תומכות החלטה, אשר יסייעו לגורמים האנושיים לבחור את הטיפול הנדרש ומהי רמת דחיפותו.
החזון הזה איננו תאורטי. בעידן בו כמות המידע הנאסף על כל חולה וחולה עונה למונח "ביג דאטה", מיושמות כבר כיום במספר בתי חולים בעולם מערכות המסוגלות להעריך מרחוק משתנים ומדדים שונים ולחזות הדרדרות במצבו של חולה על בסיס בינה מלאכותית. מדובר בשכבת מידע נוספת, המתווספת אל מערכות המידע הרפואי הקיימות. מערכות אלה מותאמות כיום לסייע בהתמודדות עם נגיף הקורונה, ויכולות להתריע מספר שעות מראש אודות חולה שצפוי לפתח מצוקה נשימתית או קריסת מערכות.
בטכנולוגיות הקיימות ניתן כיום לבנות במהירות מרכז שליטה ובקרה ארצי, אשר יחבר בין יחידות הטיפול הנמרץ בכל בתי החולים בארץ, ויאפשר ניהול מרכזי של המלחמה בנגיף הקורונה. הכדור, שהורם לאוויר על ידי הסקטור הפרטי, נמצא כעת במגרשה של מערכת הבריאות, שתצטרך לבחור כיצד לשלב את טכנולוגיות הטיפול נמרץ המתוקשב מבוססות ה-AI במערכותיהן, ולהוביל את הענף באמצעות פתרונות המשלבים בינה מלאכותית וביג דאטה.
זמן קצר לאחר הופעתו, פועל נגיף הקורונה כזרז לתהליכים שצריכים היו להתרחש בלאו הכי במערכות בריאות ברחבי העולם. אתגר זה מחייב אותנו לבחון מחדש את כלי הרפואה המתוקשבת ואת הטמעת טכנולוגיות המידע המצויות כבר ברשותנו, ולבחור אם ברצוננו להתקדם אל עבר רפואת העתיד.
