אזרחי ישראל היקרים, שלום רב. לפניכם מערכת לניתוב תוצאות: לנטרול קולות הימין דרך לשכת נשיא המדינה, לחצו "מסלול ישיר לכנסת"; לביטולם על ידי יריביו במרכז־שמאל, לחצו "חוק מונע נתניהו"; למחיקתם על ידי מערכת המשפט, לחצו "בג"ץ".
שלוש האפשרויות הללו אכן עומדות על הפרק מרגע שהתברר הלך הרוח של הבחירות האחרונות, ואפילו קודם לכן. כל בר־דעת מבין שנקיטת אחד האמצעים הנזכרים, אחרי שכבר התבסס מעמדו של נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה בעיני הבוחר, הוא בבחינת שבר חסר תקדים בין מוסדות המדינה לאזרחיה; אבל לא כל מקבלי ההחלטות המלומדים הם בהכרח בני דעת, ואלה שכן הולכים במקרי קיצון על גנבת דעת. אלה ואלה סומכים על כך שהבוחרים דעתם קלה, וסוגרים סיפור.
האפשרות שבג"ץ יחסום את נתניהו דוברה עוד לפני הבחירות; נשיא המדינה, שנקלע לתחושת דז'ה־וו קשה, חושב לתת לכנסת את המנדט להרכיב עצמה לדעת מאז ליל המדגמים; וכעת במחנה כחול לבן מבשלים הצעת חוק שתמנע ממועמד הנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. בעזרת אצבעותיהם של 61 מקרב חברי הכנסת ה־23, יצליחו גנץ, ליברמן והרשימה המשותפת לסלק את נתניהו מהמשחק הפוליטי, ולכפות על הבוחרים מציאות חדשה. גנץ לא יהיה זה שירכיב את הממשלה האלטרנטיבית במקרה כזה, אבל נתניהו יזוז הצידה כשהוא משאיר מאחוריו מתנת פרדה לחברי מפלגתו: מספר מושבים נאה ביותר, וממשלה בראשות מי מהם. אכן, אותם קולות שהיו מזועזעים מהאפשרות להחיל רטרואקטיבית חוק צרפתי על ראש ממשלה בעל שלושה כתבי אישום, מרגישים לגמרי בנוח להעביר חוק רק־לא־ביבי אחרי שנודעו תוצאות הבחירות. את שיא הצביעות שובר פעם נוספת יו"ר ישראל ביתנו, חשוד/נרדף בפלילים במשך שנים ארוכות, ולוחם ותיק בזירה זו.
נתניהו זכה במספר הקולות הרב ביותר גם בסבב הראשון, בבחירות אפריל 2019, אך לא הצליח לממש אותם. אז הסבירו לנו יריביו כי לא יעלה על הדעת לתת את המנדט למי שמתנהלת נגדו חקירה, ולכן חיבור בין המפלגות הגדולות לא יקום ולא יהיה כל עוד נתניהו עומד בראש הליכוד. אחרי הסבב השני החריפו במרכז־שמאל עוד יותר את השיח סביב ההיבט המשפטי. הנחת היסוד שם גרסה שלוּ ידע הבוחר כי מדובר במועמד שהוגשו נגדו כתבי אישום, הבחירות היו נראות אחרת, ומשאל העם על אודות עתידו של נתניהו היה מוכרע נגדו. באו הבחירות השלישיות והוכיחו שגם עם תאריך קרוב לפתיחת משפט פלילי, הבוחר מעדיף את ביבי על פני כל האלטרנטיבות. ובכל זאת, מספר שיא של מצביעים עבור מנהיג הליכוד, עדיין לא משכנע את המחנה הנגדי שתמה המערכה. בין האפשרות ללכת לגישור לטובת חיבור, לבין בחירות רביעיות מפלגות ומשסעות – הם בוחרים באפשרות השנייה.
אכן, הכול פוזיציה. אלה רוצים חוק צרפתי כדי לשמור על נתניהו, ואלה רוצים חוק נגדי כדי להוריד את נתניהו. אבל קרבות כן־ביבי־לא־ביבי מאיצים בינתיים את תהליך ההשתלטות של הפקידות, המפקיעה את הכוח מקול העם; והפעם קול העם ממש, לא רק נבחריו. תתפלפלו ככל שתתפלפלו בעד נתניהו ונגדו, בשורה התחתונה יש פה ציבור משמעותי ביותר שבחר בו או בשותפותיו הטבעיות לקואליציה, והציבור הזה נמחץ כעת על ידי כוחות שמוּנעים מסכסוכים פרסונליים עם האיש, ולא מאפשרים לו ולמפלגתו למשול. אביגדור ליברמן, בוגי יעלון וחבורתו – אנשי ימין מובהקים שנטמעו במלאכותיות מופגנת בלב השמאל ממניעים אישיים בלבד – הם אלה שנותנים יד לסאגה הזו, ויורקים על הבוחר טיפות נפט דליקות.
דרושים מבוגרים אחראים
יכול וצריך היה להיות אחרת, מאוד אחרת. הסבב השלישי אכן מביא אותנו לאותו פלונטר גושי של שני הסבבים הקודמים, רק עם קצת יותר ניסיון. כמו זוג נשוי רב־שנים שמכיר את כל המחלוקות לפניי ולפנים, גם אנחנו כבר רבנו את כל המריבות, טענּו את כל הטיעונים וניסינו את כל התרחישים. כל צד יודע להציג את הדעות של בר־הפלוגתא שלו לא פחות טוב ממנו עצמו, ולענות תשובה חריפה, מוכנה ומבושלת היטב, אבל מפוהקת לא פחות. שמענו הכול, אמרנו הכול, חזרנו לאותו המקום. כנגד כל הקמפיינים, פשוט לא השתכנענו.
אז מה עושים עכשיו? אפשר ללכת לישון עצבניים גב אל גב, ואפשר להתבגר קצת, לשבת ולדבר. זוגיות ממושכת מצליחה להכניס לפרופורציות את כל מה שפעם היה בנפשנו. אז נכון, מערכת בחירות מלוכלכת היא לא בדיוק מתכון לטיפול זוגי מפרה, אבל לפעמים עושים אקסטרה־מאמץ בשביל הילדים
אז מה עושים עכשיו? אפשר ללכת לישון עצבניים גב אל גב, ואפשר להתבגר קצת, לשבת ולדבר. זוגיות ממושכת מצליחה להכניס לפרופורציות את כל מה שפעם היה בנפשנו עד קצה גבול הסבלנות. דקויות בלתי נסבלות אצל בן הזוג, שהביאו אותנו בעבר למצב רתיחה, מצליחות היום להוציא מאיתנו בקושי גלגול עיניים, לרוב אפילו חיוך סלחני. אז נכון, מערכת בחירות מלוכלכת כמו זו שהסתיימה זה עתה היא לא בדיוק מתכון לטיפול זוגי מפרה, אבל לפעמים עושים אקסטרה־מאמץ בשביל הילדים. גם תמר זנדברג יודעת שרוב העם ימני. גם יאיר לפיד יודע שרוב מוחץ סומך על נתניהו עם כתבי אישום יותר מאשר על כל אלטרנטיבה (נקייה?) אחרת. בתוך תוכם הם יודעים היטב שסיסמת "נתניהו דואג לעצמו, גנץ דואג לישראל" מופרכת ומנותקת מציאות. הרבה יותר מדי אזרחים פה משוכנעים שאם היה דואג לעצמו ולמשילותו בלבד, שום כתב אישום לא היה עומד נגדו כעת.
נוכח מספר המצביעים חסר התקדים שזכה לו הליכוד, כל מהלך נגטיבי בוטה יהווה קריאה חסרת אחריות למלחמת שבטים. לא השיסוי המיוחס לנתניהו הוא מה שמסכן את אחדות העם, להפך. המערכה נגד רצון הבוחר היא־היא המפלגת והמשסעת את החברה הישראלית. המדינה הזו צריכה את המבוגרים האחראים – לא אחד ולא שניים, אלא רבים וטובים – שיניחו לכיפופי הידיים ויתחילו לדבר על חיבורים.

לתגובות: orlygogo@gmail.com
