שוב אנחנו מתעוררים לבוקר של אירוע אנטישמי אלים כלפי יהודים בארה"ב; זאת אחרי חג ארוך בו מדי יום ארעו תקיפות אנטישמיות אלימות כלפי יהודים. שוב תגובות של פוליטיקאים, שוב יהודים מאושפזים בבתי חולים. שוב אינסוף ארגונים יהודיים מגיבים לתקיפות, "לא נסבול אנטישמיות" הם אומרים "על הרשויות לדאוג לאבטח את המוסדות".
היום (א') בבוקר מדובר בתקיפה של אלמוני בחגיגות חנוכה בביתו של רב במונסי, פרבר של ניו יורק – שמרבית תושביו יהודים חסידיים. חמישה אנשים נפצעו כתוצאה מתקיפה על ידי מאצ'טה. רק לפני כמה שבועות נרצחו יהודים (ולא יהודים) בחנות כשרה בניו ג'רזי – כאשר המטרה הייתה אחת: פגיעה ביהודים.
הדיווחים האינסופיים האלה חייבים לחדד אצלנו דבר מאוד חשוב: כל-כך הרבה גופים עוסקים באנטישמיות, בארץ ובעולם, אך לצערי אין באמת מאבק מתואם ומחושב בתופעה המדאיגה ההולכת וצוברת תאוצה. הגיע הזמן לחשוב ברצינות על מערכת ממוקדת ומרוכזת של כולם.
מאות מיליוני דולרים, אם לא יותר, מושקעים במה שמכונה "המלחמה באנטישמיות". קחו ארגונים כמו הליגה נגד השמצה, מרכז שמעון ויזנטל, יד ושם, הקונגרס היהודי העולמי, הקונגרס היהודי-אירופאי, בני ברית ועוד. וכל אלו עוד מבלי שהזכרנו את ארגוני הגג של הקהילות היהודיות, אשר נלחמים במדינותיהם, וכן גם את מכוני המחקר העוקבים אחרי הנושא. על פי ההערכות ישנן כ-150 ארגונים העוסקים במלחמה באנטישמיות באופן קבוע – וזה מבלי שהזכרנו את המאמצים של מדינת ישראל.
לא פחות מארבעה משרדים ממשלתיים ישראליים עוסקים בין השאר במלחמה באנטישמיות: משרד החוץ, משרד התפוצות, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד הבטחון, וככל הנראה, גם מבלי שנוכל להרחיב – גם משרד ראש הממשלה וגופי הביון הישראליים. בל נשכח את המוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית – ועוד היד נטויה.
כולם גופים חשובים, כולם עושים עבודת קודש. לכולם האידיאל והרצון האמיתי להגן על יהודים, לסייע לכך שלא יהיו עוד פגיעות בנפש, שיהודים יוכלו לחיות בכל מדינה ברחבי העולם – מבלי לחשוש לשלומם. גופים מציגים נתונים ודוחות, אחרים מנסים לסייע באבטחת הקהילות עצמן, וישנו גם הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות; שולחן עגול שסביבו יושבים נציגי הגופים השונים.
אך האם ישנה אסטרטגיה אחת למערכה הזו? האם המשאבים מנוצלים כראוי? האם כל גוף יודע מה עושה האחר? האם המאבק הזה אפקטיבי? לא, לא, לא ולא.
לא נוכל לעבור לסדר היום הציבורי, בארץ ובתפוצות, מבלי שנחשוב בצורה מושכלת ואסטרטגית איך מתקדמים מכאן? האם זה כמו שהציע שר הבטחון לשעבר אביגדור ליברמן כי "לאנטישמיות בחו"ל יש פיתרון אחד – עלייה למדינת ישראל". מאידך, אומרים במוסדות הלאומיים כי יש לתקוף זאת אחרת: "אני דורש מהממשל בארה"ב להגן על היהודים, לחוקק חוקים מחמירים כנגד האנטישמיות הגואה, לאכוף חוקים קיימים כנגד שנאת זרים" הגיב מ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל.
התשובה היא שמדינת ישראל והקהילות היהודיות צריכים להקים מטה אחד שירכז את הנושא – שיחבר בין כולם, שיציע אסטרטגיה מסודרת וארוכת טווח. הגיע הזמן להבין שהמלחמה באנטישמיות היא תופעה שחיה ובועטת, לא כזו שתחלוף, או שתעלם באם נגיב על כך בתקשורת ונמגן את הקהילות.
