השינויים ברשימת החברות הגדולות בעולם בשני העשורים האחרונים, מעידים יותר מכול על המהפך הגלובלי שאנו נמצאים בעיצומו. השלכותיו של מהפך זה חורגות הרבה מעבר לזירה הכלכלית.
את צמרת החברות בעלת שווי השוק הגבוה ביותר – אקסון מובייל, של ובריטיש פטרוליום – החליפו חברות טכנולוגיות דוגמת אפל, גוגל, אמזון ואחרות. העולם שהולך ונגמל מהתלות בנפט הערבי, עסוק בפיתוחים טכנולוגיים שמשנים חדשות לבקרים את החיים של כולנו.
בעולם הכלכלי החדש, המבוסס על חדשנות וטכנולוגיה, ישראל היא שחקן מפתח. הדבר ניכר בכמות חברות ההזנק שבמדינת ישראל, ובמספר החברות הבינלאומיות המובילות הפועלות כאן. הצמא לטכנולוגיות חדשניות פורצות דרך לא יודע שובע, וישראל היא האור שבראש המחנה בנושא הזה, בוודאי לנוכח מספר אזרחיה הקטן לעומת מדינות פורצות דרך אחרות.
בעבר הלא רחוק, מדינות וחברות שהיו בקשר עם מדינת ישראל היו חשופות לחרם הערבי. אולם החלפת הדומיננטיות של הנפט בטכנולוגיה וחדשנות, הופכת את הקשר עם ישראל מנטל לנכס.
החדשנות הישראלית איננה תורמת רק לאותם בודדים שמצליחים לעשות אקזיט חלומי, לעלייה במספר המועסקים בהייטק, להכנסות המדינה ממיסים או לנהירתן של חברות בינלאומיות המקימות כאן מרכזי מחקר ופיתוח, אלא גם למעמדה המדיני של ישראל בקרב עמי העולם. היא מהווה גורם מרכזי להתחזקות מעמדה הבינלאומי של ישראל, ולביקורים ההיסטוריים וההדדיים כדוגמת ראש ממשלת הודו, הנשיא טראמפ וקבלת הפנים החמה לנתניהו בסין.
אם בעבר ביקורים של מנהיגים מחו"ל היו מסתכמים בביקור ביד ושם ובכותל ובפגישה מדינית, הרי שהיום, ללו"ז מתווסף בדרך כלל גם ביקור באתרי פיתוח חדשניים, בחברות פורצות דרך ובחברות ביומד והייטק ישראליות. ישראל, פעם מוקד צרות עולמי שרבים ניסו להתרחק ממנו, הפכה להיות החממה הטכנולוגית של העולם כולו.
החדשנות הישראלית, והעובדה שהמוח הישראלי עסוק כל הזמן בפיתוחים משני עולם, בולטים במיוחד לאור העובדה שחלק מהמדינות במזרח התיכון עסוקות בחזרה לעבר, בח'ליפות, בקנאות דתית ובטבח עם. הישראלים לעומת זאת עסוקים בעתיד, בחדשנות, בהצלת חיים ובשיפור איכות החיים. לא רק איכות חיינו כאן בישראל הקטנה, אלא בעולם כולו.
העידן הטכנולוגי והסדר הכלכלי החדש שהוא מביא עימו מחייבים אותנו לפעול על מנת למצותו ולהסתגל במהירות לשינויים המהירים בעקבותיו. החלוקה המסורתית לתעשיות ולשירותים שונים איננה רלוונטית יותר. על מדינת ישראל לשלש את מספר המועסקים באופן ישיר במקצועות הטכנולוגיים מ־10 אחוז ל־30 אחוז, ולהכפיל את התוצר מרמה של 20 אחוז ל־40 אחוז.
המחר כבר כאן
העלייה המתמדת במספר חברות ההזנק, הארכת הזמן עד האקזיט וכניסתן של עוד חברות בינלאומיות לישראל, מעמיקות את המחסור בעובדים ותורמות לכך שישראל מספקת תעסוקה רבה למדינות העולם בתחומי ההייטק. על רקע הביקוש קיימת חובה להגדיל את ההיצע ולהרחיבו. לא צריך להציב שער כניסה בדמות ציון של 720 בפסיכומטרי כדי להתקבל לפקולטה להנדסה או לימודי מחשבים. גם סטודנטים עם ציון של 630 יכולים להשתלב במגזר הטכנולוגי. הזדמנות גדולה מצויה בשילוב האוכלוסייה החרדית והערבית בזירת ההייטק. בשילוב אוכלוסיות אלו בתחום, תרוויח מדינת ישראל פעמיים: גם תעסוקה איכותית לאותן אוכלוסיות ויציאה ממעגל העוני, וגם שילובם המלא במדינת ישראל.
על רקע הביקוש לעובדי הייטק קיימת חובה להגדיל את ההיצע ולהרחיבו. לא צריך להציב שער כניסה בדמות ציון של 720 בפסיכומטרי כדי להתקבל לפקולטה להנדסה או לימודי מחשבים. גם סטודנטים עם ציון של 630 יכולים להשתלב במגזר הטכנולוגי
השינויים בעולם העבודה גורמים לעיסוק תמידי בשאלה מה יהיו מקצועות המחר שיובילו את העולם. ישראל ערוכה יחסית בנושא הזה שכן מקצועות המחר, על פי כל המומחים, יהיו מכשור רפואי, סייבר, טכנולוגיות מים, פינטק, בינה מלאכותית, רכב אוטונומי, אגרוטק ועוד. ובקיצור – המחר כבר כאן, בישראל. אחד האתגרים המונחים לפתחנו הוא לקדם יותר חברות שיפעלו בישראל בתחום הייצור, מעבר למחקר ופיתוח, על מנת לספק תעסוקה למגוון הרבדים באוכלוסייה.
החדשנות, אם כן, היא נכס אסטרטגי, וכשמה כן היא: איננה יכולה לדרוך במקום. היא מציבה אתגרים, דורשת מאיתנו מחשבה כיצד למצות ממנה כמה שיותר, וכיצד לוודא שתחלחל לכל רבדי האוכלוסייה ושתהיה גם נחלת הפריפריה. בעיניי המסקנה ברורה, והיא שהממשלה נדרשת להשקיע בדבר אחד: חינוך, חינוך ועוד חינוך.
מה גורם לישראלים להיות מובילי העולם בחדשנות? גם אני תהיתי על כך לא מעט, עד שנפגשתי עם לא מעט יזמים שחלקם עשו אקזיט במיליארדים. שאלתי אותם: מה מניע אתכם? הכסף הגדול? הסיפוק האישי? אולי הרצון להוכיח? והם ענו לי במשפט אחד שאומר הכול: "אנחנו רוצים לשנות את העולם".
ועל כך נאמר בספר ישעיהו: אור לגויים.
שר הכלכלה אלי כהן נאם בוועידת מקור ראשון
