כואב לי הגב. כואב לי הגב כבר חודשיים. אני לא יכול להסביר לכם כמה הגב שלי כואב. כואב לי הגב בשכמות, בצד ימין. כאב חד ונוקב, כמו סכין, כמו שבעה סכינים שתקועים בי כל הזמן. וכשאני מרים את נח, התינוק שלנו, הגב שלי ממש בוער ומתכווץ. אני גבר חזק, בסך הכל. אני מצליח לשאת את הכאב הזה. אבל כואב לי, כל כך כואב לי. אני לא יכול יותר לסבול את החיים האלה מרוב שכואב לי.
כשזה התחיל, לפני חודשיים בדיוק, חשבתי שזה מין כאב כזה, שעובר. הייתי בטוח שהגוף הכבד והשמנמן שלי יצליח לספוח את הכאב הזה, יום יומיים וזה יעבור, ואם לא יומיים, אז שבוע שבועיים וזה יעבור. לקחתי קצת אדווילים, ולא הלכתי לשחק כדורסל, וניסיתי להרים את נח קצת פחות. עוד מעט זה יעבור, חשבתי לעצמי, עוד מעט זה יעבור.
אבל זה לא עבר, להיפך. המצב של הגב שלי הלך והחמיר. ואחרי חודש שלם של הדחקות ואנחות, החלטתי סוף כל סוף לטפל בעצמי. שלחתי הודעות לכמה אנשים, ביקשתי המלצות למישהו שיציל אותי מהכאבים, וקיבלתי בתוך רגע עשרות שמות של רופאים ומדקרים וכירופרקטים ואוסטאופתים ואורתופדים ומה לא. וכל פעם שמישהו המליץ לי על איזה מטפל, הוא כתב עליו שהוא קוסם. לך אליו, הוא קוסם, הוא הציל אותי, ככה כולם כתבו לי. העולם הזה מלא בקוסמים מסתבר. ואני הייתי זקוק לקסם. כל כך כאב לי. מרוב כאב, בקושי הצלחתי לישון בלילות.
אחרי שעברתי על כל השמות וההמלצות של כל הקוסמים, הגעתי למטפל אחד שהיה נראה לי רציני. הוא היה גם רופא, וגם כירופרקט, וגם קוסם. כולם קוסמים, כבר אמרתי לכם, אבל איכשהו, לקוסם הזה האמנתי. התקשרתי אליו לקליניקה, והוא ענה לי מיד. סיפרתי לו שאני סובל מכאבי גב רציניים, שלא עוברים כבר חודש, והוא אמר בביטחון, כן כן, כן כן, אין בעיה, אני יכול לעזור לך, תבוא, אתה יכול לבוא היום, אני אכניס אותך בין התורים, תבוא, כן כן, אין בעיה, תבוא.
***
הגעתי לקליניקה שלו, חלש ומובס. על הקיר היתה תמונה ענקית של עמוד השדרה האנושי. אחרי חודש של ייסורים מאופקים, כל כך רציתי לספר לו שכואב לי, כל כך רציתי שהוא יבין אותי, שהוא יבדוק אותי, שהוא יגע בי וישאל, פה כואב לך, ופה, ופה כואב, אוקיי, ואתה מרגיש שזה יותר כואב כשאתה עושה תנועה מסויימת, ואתה מרגיש שזה מתוח או שזה דוקר. קיצר הגב כאב לי, ורציתי שמישהו יקשיב לי.
אבל הקוסם לא הקשיב לי. הוא לא הקשיב לכלום. הוא הסתובב בחדר שלו, כמו טווס, והתחיל לפזר שאלות ריקות באוויר, בלי לגעת, בלי להסתכל עלי, כמה זמן זה כואב ירין, איפה כואב לך ירין, אין בעיה, אני יכול לעזור לך ירין, אין בעיה, אנחנו נעזור לך, בוא, תשכב על המיטה. שוב ושוב הוא קרא לי ירין, למרות שקוראים לי יאיר. אמרתי לו, קוראים לי יאיר, והוא אמר, כן כן, כן כן, נכון. ניסיתי לשאול אותו, תגיד, אתה לא רוצה שאני אראה לך איפה בדיוק כואב לי, אבל הקוסם נפנף בידו ואמר בקול מצקצק, הכל בסדר, הכל בסדר, אל תדאג, בוא, בוא תשכב פה על המיטה.
הקוסם תפס לי את הצוואר ואת הקרקפת, וסובב את הראש שלי במהירות לצד אחד, ואז לצד שני. אלף קנאקים יצאו ממני. חשבתי לעצמי, אומייגאד, אולי הוא הציל אותי עכשיו. אבל חצי שניה אחר כך הרגשתי שהכאב שלי עדיין שם. אחר כך הוא ביקש ממני להסתובב, ועשה לי עוד שתי מתיחות. אחר כך הוא הניח אותי על מכונה כזאת, שאמורה לפתוח לי את החוליות בגב. שכבתי שם איזה שלוש דקות. אחר כך הוא סגר את המכונה, וביקש ממני לקום. כל העסק לקח שש דקות, אולי שבע. הקוסם התיישב מול השולחן והוציא את פנקס החשבוניות שלו. זה שלוש מאות שקל הוא אמר. התחלתי לגמגם. רציתי לשאול אותו שאלות, מה האבחנה שלו, איך הוא הולך לטפל בי, מה הולך לקרות עכשיו, כמה זמן זה ייקח, מה יהיה איתי, דוקטור, מה יהיה איתי.
הקוסם הצמיד את החותמת לחשבונית והגיש לי אותה, אתה יכול לשלם לי בביט, בפייבוקס, איך שנוח לך, הוא אמר. חשבתי לעצמי, הוא בכלל לא בדק אותי, הוא בכלל לא הסתכל עלי, סתם, שני קנאקים וזהו. על מה שלוש מאות שקל. עדיין כואב לי הגב. בסוף שילמתי, ברור ששילמתי. כולם משלמים. הקוסם אמר, תבוא אלי עוד שלושה ימים, ירין, אל תדאג, בפעם הבאה זה יעלה לך מאה שמונים שקל. ואני יצאתי מהקליניקה הטחובה והאפורה שלו, וסיננתי לעצמי בשקט, קוראים לי יאיר.
לטיפול השני אצל הקוסם הגעתי הרבה יותר אסרטיבי ונחוש. הסברתי לו שהטיפול המופלא שלו לא הקל על הכאבים שלי אפילו במעט. הסברתי לו שאני באמת סובל, שלא באתי אליו סתם, אני לא מצליח לכתוב, ולא מצליח להיות אבא, ולא מצליח לעשות כלום. ביקשתי ממנו לעזור לי. הקוסם חייך חיוך גדול, והסביר לי בתנועות ידיים מוגזמות שזה תהליך, ושהוא יעזור לי, ושאני לא צריך לדאוג. שוב, הוא אמר לי לשכב על המיטה, בלי לבדוק אותי, בלי לשאול איפה כואב, ושוב הוא עשה לי קנאקים. אחר כך הוא חימם את האיזור עם מנורה מוזרה, ואפילו עשה לי קצת מסאז', מי היה מאמין. כשהוא נגע בי נאנקתי מכאבים. זה ממש כואב, אמרתי לו, זה לא מרגיש טוב. והקוסם צחק ואמר, זה בסדר, זה בסדר.
אם יש בקרב קוראי הטור הזה קוסמים, מטפלים, או סתם רופאים מקצועיים, אנא מכם, תתייחסו למטופלים שלכם בכבוד. תקשיבו להם, תשאלו אותם מה כואב להם, תסתכלו להם בעיניים, תזכרו את השמות שלהם, אל תזלזלו בהם, אל תכאיבו להם
יצאתי מהטיפול שבור לגמרי. הוא אמר שזה יעבור תוך כמה שעות ושאני ארגיש טוב, אבל זה לא עבר, ולא הרגשתי טוב, גם לא אחרי יומיים. הקוסם דפק לי את הגב אפילו יותר ממה שהוא היה דפוק, ואני שילמתי לו על זה, מאה שמונים שקללללל. אחרי שלושה ימים של כאבים התקשרתי אליו בדחילו ורחימו, כדי לשאול מה עלי לעשות, והוא אמר שאולי כדאי לי לקחת אדוויל, או אולי כדור אנטי דלקתי אחר. מה זה אולי, דוקטור, חשבתי לעצמי. מה זה אולי.
אחרי עוד כמה ימים, הייתי אמור להגיע אליו לטיפול השלישי, אבל חצי שעה לפני הטיפול הקוסם התקשר אלי ואמר לי בקול מאונפף שהוא חייב לזוז מהקליניקה, ושאולי ננסה לקבוע לפעם אחרת. ואני טרקתי את הפלאפון בזעם, למרות שאי אפשר לטרוק היום פלאפון בזעם. כל כך נעלבתי, כל כך כעסתי. עד עכשיו אני כועס.
זהו. זה הסיפור. מאז שהוא ביטל את התור ועד עכשיו לא שמעתי מהאפס הזה. הגב שלי עדיין בוער. הלכתי מאז לעוד שלושה קוסמים שונים. אחר מהם הרים ידיים בהכנעה ואמר שהוא לא יודע איך לעזור לי, השני שלח אותי לסדרה של תרגילים לחיזוק שרירי הגב, והשלישי פיצץ אותי בתרופות. אבל כולם הסתכלו עלי כשהם דיברו איתי, כולם ניסו להבין איפה בדיוק כואב לי, לכולם היה אכפת ממני, ואף אחד מהם לא ניסה לבטל לי את התור.
***
אם יש בקרב קוראי הטור הזה קוסמים, מטפלים, או סתם רופאים מקצועיים, אנא מכם, תתייחסו למטופלים שלכם בכבוד. תקשיבו להם, תשאלו אותם מה כואב להם, תסתכלו להם בעיניים, תזכרו את השמות שלהם, אל תזלזלו בהם, אל תכאיבו להם, אל תבטלו להם תורים חצי שעה לפני. תזכרו שהם עברו כברה נפשית ארוכה וסבוכה לפני שהם הגיעו אליכם, תשמרו עליהם, תשמרו על הגוף שלהם, ועל הלב שלהם, ואם אתם לא יודעים איך לטפל בהם, אל תטפלו בהם, בבקשה, כי אתם עלולים להחמיר את המצב.
אה, כן, ואם אתם במקרה מכירים איזה קוסם שיכול להציל לי את הגב, אני מאוד מאוד אשמח לא לשמוע על זה כלוםםםם.
