ימי ההצבעה, שהיו בעבר משמימים ונטולי עניין, הפכו לימים של לחץ בלתי פוסק מבחינת אזרחי ישראל, או לפחות מבחינת הפוליטיקאים, הכתבים, והאזרחים שנתקלים בפוליטיקאים בחוף הים, בקניון או באפליקציית המסרונים שלהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל משעות הבוקר מערך שידורים חיים בלתי פוסק; רביעיית כחול לבן, מנגד, התכנסה היום ל"דיון חירום"; כך גם רביעיית ימינה. ובכל זאת, אחוזי ההצבעה מכובדים מאוד, גבוהים מבבחירות אפריל 2019. אז לאן הולכים המנדטים?
מי שסייר בערים שנחשבות ל"ערי ליכוד" מדווח שאין כמעט מצביעים בקלפיות. במגזר הערבי, אומרים, יש נוכחות יפה של מצביעים. אבל אם נודה על האמת, נתניהו ואנשיו מכוונים ל-40 מנדטים בבחירות הללו, ולכן אפשר להאמין להם שאם הם בדרך ל-33-35 מנדטים הם יחושו אכזבה. ביישובי יהודה ושומרון הקימו מערך המרצה טלפוני שעובד לצד מערך הטלפונים של הליכוד כדי להוציא כמה שיותר מצביעים בשעות המעטות שנותרו עד סגירת הקלפיות, ולמנוע את התממשות החששות.
אפשר כבר לציין לשבח את ימינה, שלמדו מהתנהגות נתניהו בבחירות הקודמות – וגם יישמו. הפעם הם משדרים מצוקה כבר 48 שעות ברצף. קשה לדעת אם שיעורי ההצבעה בציונות הדתית יגברו, אבל אולי תיבלם בריחת המנדטים המסורתית לעבר הליכוד. "בדקות האחרונות קיימו ארבעת ראשי ימינה התייעצות טלפונית דחופה לאור אחוזי ההצבעה הנמוכים בקלפיות ביהודה ושומרון, הציונות הדתית ומעוזי הימין האידיאולוגי. המצב של ימינה יחסית לליכוד לא טוב", הודיע דובר ימינה.
גם בשמאל, תלמידי נתניהו המצטיינים מנהלים קמפיין "אבוי", "אויה" ו"געוואלד" מתעצם. כחול לבן הגדולה עושה זאת; וכמובן מרצ והעבודה, המקוות להינצל מאימת אחוז החסימה. "תקשיבו, זה בני גנץ. המצב לא טוב. אנחנו שומעים שביבי מגיע ל-61. אפשר לנצח. חייבים להתאמץ", נשלחה למצביעים הקלטתו של גנץ.
אצל החרדים העניינים פחות מובהקים. בש"ס מקפידים לא להיראות מרוצים, וממשיכים לאותת דאגה לכל עבר, אבל בהחלט שמחים מהצלחת קמפיין הוצאת המצביעים לקלפיות, וחולמים על המנדט התשיעי. יהדות התורה, מנגד, אפילו לא משדרת מצוקה: עד השעה שבע בערב הם דיברו על על לא פחות מ-70 אחוזי הצבעה בקלפיות "שלהם", ועוד היד נטויה.
עכשיו, באמת יכול להיות שכולם מפסידים, אבל הקשב של כולנו להתבכיינות מכל עבר הפך לסקפטי במיוחד. כמו שהסברתי לבתי עם המשל הנהדר על הרועה שצעק "זאב זאב", בשלב מסוים כבר קשה להאמין לקריאות המצוקה. אולי עוד מעט נדע מי זייף ומי באמת היה בצרות; ואולי נישאר עם הספק: האם המנצחים ניצחו פשוט כי הגעוואלד עבד?
