בשבוע החולף התברר שהקלישאה "אתה יודע איך אתה מתחיל בחירות, אבל לא יודע איך אתה מסיים אותן" מעולם לא הייתה נכונה יותר. הימים האחרונים של קמפיין הבחירות של הליכוד תוכננו לעסוק בהבטחה לריבונות בבקעת הירדן, לא בסבב נוסף של רקטות מעזה, ודאי לא סביב תמונותיו של ראש הממשלה מפונה מכינוס בחירות באשדוד. סוף הקמפיין ממש תוכנן לעסוק באיראן, ובמאמץ הגובר למנוע ממנה נשק גרעיני בסיוע הידיד ולדימיר פוטין, ולא סביב סיבוב הפרסה של הידיד האחר, דונלד טראמפ, שהחליט כנראה להיפגש עם נשיא איראן.
לקראת סוף השבוע פתח ראש הממשלה בבליץ הראיונות שלו, במאמץ להתגבר על שתי התקלות גם יחד – שובה של עזה לזירה, והפיכתו של נשיא איראן מאויב לפרטנר למשא ומתן. היום מתפרסמים הסקרים האחרונים, שספק אם יכילו את שתי ההתפתחויות האלה. לבוחרים דרושים כמה ימים לעכל ולהפנים. רק ביום שלישי נדע עד כמה מסייעים הראיונות של ראש הממשלה להתגבר על שתי המהמורות של הרגע האחרון.
הבטיחו לנו שהשבועיים שלפני יום הבוחר יהיו עמוסים, אבל לא הבטיחו את רכבת ההרים המשוגעת הזאת. סערת חוק המצלמות, פרסום תמלילים מחקירות בני הזוג אדלסון במשטרה, הכרזת נתניהו בעניין איראן, הצהרת בני בגין שלא יצביע לליכוד, ההודעה בארה"ב על מפגש צפוי בין טראמפ לנשיא איראן ופיטורי בולטון בטוויטר, נאום נתניהו על כוונה להחיל ריבונות בבקעת הירדן, הרקטות על אשדוד בעת נאום ראש הממשלה, והנסיעה שלו למפגש עם פוטין בסוצ'י – סדר יום מטורף שיכול להכיל שנה שלמה.
ראש הממשלה תרם לכך שלא יהיה כאן רגע אחד של שקט, והוא עשה זאת במאמץ עילאי לשלוט בסדר היום. מי כמוהו יודע שהתקשורת תשתף פעולה. איש לא יתעלם מנושא שנתניהו מציף. כך התרוצצה התקשורת כולה לפי סדר היום שקבע נתניהו בעניין המצלמות בקלפיות והתמסרה לנאומו בעניין סיפוח יישובי בקעת הירדן, שהוא הגדיר אותה "דרמטית" יממה לפני שחוק המצלמות החזיר את נשמתו לבורא.
העיתון גלובס דיווח שההכרזה נועדה להיות דרמטית יותר, על החלת הריבונות בפועל, אבל לא הייתה כזו בגלל התנגדות ארה"ב והיועץ המשפטי לממשלה, שהזכיר לנתניהו כי ממשלת מעבר שאינה נהנית מאמון הכנסת אינה יכולה להכריע הכרעות מדיניות גדולות. שוב היועץ המשפטי קלקל לנתניהו את החגיגה.
אף על פי כן, אין כמו נתניהו בתמרון האג'נדה הלאומית ובשליטה בה. ראש הממשלה הוא חניך האסכולה שלפיה שליטה בסדר היום מקנה יתרון פוליטי בקלפי. הצרה היא שהתזה הזאת לא תמיד מוכיחה את עצמה. לאחר שלושה ימי התנגחויות סביב חוק המצלמות, קרס החוק פעמיים. קודם בוועדה בכנסת, ואחר כך במליאה. ייתכן שהמהלך, שכלל התנגחות ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ביושב ראש ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר וביועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון היה צעד אחד יותר מדי. ואמנם, בסקרים לא היה שום דיווידנד פוליטי במספר המנדטים של הליכוד. ההפך, שלושה מבכירי הליכוד בעבר – בני בגין, דן תיכון ומיכאל איתן – הודיעו פומבית שלא יצביעו מחל. ייתכן שקיימים עוד מצביעי ליכוד הסוברים כמותם. הרי לא כל 35 המנדטים שהליכוד זכה בהם הם "ביביסטים" שרופים. יש בהם גם מצביעי ליכוד ותיקים, שמבקשים לתמוך בליכוד ממלכתי. לא נגחני.
