"אז מה את אומרת על הסיפור בקפריסין?" שאל אותי בעל בית הקפה שבו אני נוהגת לשבת.
"הסיפור הזה לא עוזב אותי", הוא המשיך להתפייט. "המדינה הזאת מידרדרת. גברים שכחו מה זה להיות גברים".
ואז קרה דבר מוזר. צליל של הודעת ווטסאפ בקע מתוך סמארטפונו. הוא הציץ במסך, חייך קלות, ומיהר להסתיר את התוכן באצבעותיו.
"מה פשר החיוך הזה?" שאלתי בסקרנות. "סתם נו", הוא ענה, "את יודעת איך זה, הגיע משהו בקבוצה של הגברים". האמת שאני לא יודעת. אין אצלי קבוצה של נשים שזורמות אליה הודעות סודיות.
אבל בצד השני של המגדר, או לפחות אצל חלק מהמשתייכים אליו, מתברר שפועם עולם שלם של תוכן חשאי. גילינו אותו השבוע, כאשר חבורת גברברים שבימים כתיקונם לא חשודה בעמדות חשוכות התגלתה במלוא מבוכתה. היו אלה רוני דניאל, אלון בן־דוד ויואב לימור שהתכנסו לשיחת "בחורינו לאן" רדיו 103 FM.
הם העלו לשידור את דורון הרמן, שליח חדשות 13 לקפריסין. כאשר התגלה להם שהבחורה בילתה עם שלושה מהבחורים לפני שנאנסה לטענתה, השיחה קיבלה תפנית מפתיעה. "היא הייתה רגילה לשניים־שלושה, לפתע פתאום 12, זה השבר?" תהה בעליצות הכתב רוני דניאל. בהמשך הסביר הרמן שזו סיטואציה לא פשוטה עבור הבחורים כי הם עמדו להתגייס ליחידות קרביות, כאילו שהקרביוּת היא תעודת יושר למשהו. וכך השיחה הולכת ומידרדרת למחוזות הסליז עד לסופה המבחיל:
דניאל: "הרמן, נראה לי שאתה די נהנה שם. אתה נשאר שם עוד כמה ימים?"
בן־דוד: "אתה רוצה לבוא, רוני? יש לך מקום הרמן?"
דניאל: "נראה לי רוצה לבוא בסופ"ש".
הרמן: "יש לי מקום".
דניאל: "בגילי זה רק לשבת על המרפסת ולהסתכל, כמו שהרמן מספר".
בן־דוד: "אבל לאט־לאט, רוני, שלא תתרגש יותר מדי".
הרבה אנשים תהו השבוע על מה חרבה קפריסין. איפה טעינו בחינוך, אם 12 בחורים ישראלים מגיעים למצב כל כך נמוך ופסול מוסרית. גברים בכל הפיד נהנו לתפוס לרגע את עמדת הצדקן הלאומי כשמיהרו להזדעזע מהמקרה. אנחנו מהטובים, הם בוודאי חשבו לעצמם. אבל שנייה אחר כך, ממש כמו בעל בית הקפה ההוא, יש מצב שלפחות כמה מהם רצו לפתוח איזו תמונה עסיסית בקבוצה הסודית.
חלקם לא יבחינו בפרדוקס. אפילו לא יהרהרו במחשבה שזה לא מסתדר יחד אם על המסך הפרטי שלך רצים כל יום סרטוני עירום של נשים מנוצלות והג'מעה שלך מחלקת להן ציונים.
אבל תרבות אונס לא נולדת משום מקום. היא מעשה קיצון שגדל בתוך צלחת פטרי של חיידקי תרבות. ואם נלך אחורה למקום שממנו התרבות הזאת מתחילה, נגיע לחבורת גברים חסרי מודעות באולפן רדיו ממוזג, שבטוחים שהם אדוני המוסר ולא מבינים כמה הם חלק מהאטמוספירה שמאפשרת תופעות כאלו.
הכי קל להזדעזע מאונס. זהו רוע מוחלט שאפשר לעמוד מולו ולומר בקלות – אנחנו לא כאלה. אבל אונס וירטואלי דרך מסך? מיליוני גברים מבצעים אותו ברמה כמעט יומיומית ולא תוהים לרגע מה קורה לנפש בדקות האלה ואילו חושים מתקהים שם.
מי שמעוניין להזדעזע באמת ממה שקרה שם בקפריסין, שיתחיל מקבוצות הווטסאפ הסודיות שלו, אלו שהוא בחיים לא ירצה שאשתו תפתח. כן, גם הקבוצה של החבר'ה מהפוקר, שבה נוהגים להעביר סרטונים גסים, לדרג נשים, לשתף בבדיחות, להעלות תמונות גנובות של קים קרדשיאן ולהדליף צילומים של בחורות שתועדו ללא ידיעתן.
בכל פעם אני נדהמת מחדש לגלות כמה הגמלים לא רואים את הדבשת של עצמם. איך לפעמים אותו מטיף בשער שבטוח שהוא אביר זכויות האישה מדחיק את העובדה שלפני כמה חודשים הוא עצמו ישב עם החבר'ה והריץ בדיחות גסות.
רוצים לנהל דיון על תרבות זנאים? סבבה. אבל לא רק על הגב של חבורת צעירים בבית מלון בקפריסין. בואו נדבר על גברים שמדרגים בנות שעובדות איתם ומה הם היו עושים להן. בואו נדבר על מסיבות הרווקים שלכם. בואו נדבר על שיחות המילואים שלכם. הייתם מוכנים שמישהו יבוא ויקליט אותן?
זילות נשים לא מתחילה אף פעם במלון בקפריסין. היא תוצר של שיח שלם שמתאפשר כבר שנים ונתפס בעיני אנשים כבידור וכשעשוע, כאשר אין בו שום דבר מצחיק מלבד רשעות ונמיכות רוח. זוהי הערוגה התרבותית שבה גדלים האנשים שמהם תזדעזעו בעתיד.
